עשרה ימים לאחר שהתחייב, ראש הממשלה התפנה הערב סופסוף לחשוף את תכנית החילוץ למגזר העסקי. בימים כתיקונם, התכנית הייתה מובאת לנתניהו ומאושרת מידית, אבל כשיש לנו שר האוצר עם רגל ושלושת רבעי בחוץ (ואף הודיע על כך באופן רשמי לאחר הצגת התוכנית) - לא היה מי שימליץ ומי שיאשר. חשיפת התכנית לא הייתה אירוע חגיגי: נתניהו דיבר ממקום הבידוד המרוחק שלו וכחלון נראה לחוץ ונרגש מתמיד.

ראש הממשלה היה עסוק בימים האחרונים עד מעל לראש בהרכבת הממשלה. מרגע שכחול לבן בראשות בני גנץ נפלה לידיו כפרי בשל, נשכחו העסקים הקטנים באותה המהירות שנשכחה ההבטחה למינוי ניר ברקת כשר אוצר. התכנית פורסמה אתמול בלחץ מאסיבי של ראשי ארגוני העצמאים, שיצאו להפגין לאחר שנמאס להם. "יצאנו להפגנה כדי לזעזע את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה המזלזלים בעצמאים ובעסקים הקטנים" הסבירו נשיא ארגון העצמאים רועי כהן ויו"ר לשכת יועצי המס ירון גינדי.

וכעת למספרים: שר האוצר דיבר על תכנית בהיקף 80 מיליארד שקל. מאיפה הגיעו למספר הזה ולאן הולך הכסף? הפתעות גדולות לא היו כאן - עשרה מיליארד שקל מיועדים לחיזוק מערכת הבריאות. 17 מיליארד שקל יוזרמו לביטוח הלאומי לתשלום דמי האבטלה לכמיליון מובטלים. שמונה מיליארד שקל נוסף מיועדים לצורף הפעלת מנועי צמיחה עתידיים לחילוץ המשק מהמשבר.

20 מיליארד שקל נוספים לא יוזרמו במזומן, אלא יופעלו כקרנות אשראי לפי הפירוט הבא: שמונה מיליארד שקל קרן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שישה מיליארד שקל כקרן סיוע חדשה לעסקים גדולים (כדוגמת בתי מלון וחברות תעופה) וארבעה וחצי מיליארד שקל "כקרנות מנוף" להשקעה בחברות בורסאיות. עד כאן, לא מדובר אפילו על שקל אחד שהוזרם מעשית לעסקים הקטנים.

אז היכן מסתתר "הכסף הקטן"? שלושה מיליארד שקל לדמי אבטלה לעצמאים, שישה מיליארד שקלים כמקור פיצוי עבור פגיעה בעסקים קטנים, שלושה מיליארד שקל כהחזר מקדמות מס של עצמאים ושלושה מיליארד שקל נוספים עבור ביטול תשלומי ארנונה לשלושה חודשים.

ראשי הארגונים העסקיים כמו רועי כהן מהעסקים הקטנים, ירון גינדי מלשכת יועצי המס ויו"ר הארגונים העסקיים דובי אמיתי לא הסתירות את אכזבתם. מבחינתם, מדובר לא בתכנית חילוץ, אלא בעזרה ראשונה בלבד. יש לקוות שלפחות חלק מהכסף יוזרם עד חג הפסח.

"דמי אבטלה" של עד 12 אלף שקלים בשתי מנות (עד 6,000 שקל מידית וסכום נוסף בחודש הבא) הפיצוי שישולם רק לבעלי משכורת של עד 20 אלף שקלים לחודש מהווים פיצוי חלק בלבד. בעלי עסקים קטנים כמו מספרות, נגריות, מסעדת ועוד יישארו ללא תעסוקה גם אחרי הפסח. הקמת קרן סיוע בהיקף שישה מיליארד שקל לפיצוי מידי של כספים לעסקים הקטנים לפי הפגיעה במחזור העסקים (עד גובה של 50% מההיקף) זה טוב אך לא מספיק. חלק גדול מבעלי העסקים יישארו בחוץ וסביר שרבע מ-475 אלף העסקים קטנים כבר לא ייפתחו מחדש.

ביטול תשלומי ארנונה (לשלושה חודשים) בהיקף של שלושה מיליארד שקל והחזר מקדמות מס בהיקף זהה, מהווים מהלכים בוני אמון ובהחלט במקומם, אבל אחת הבעיות הקשות לא נפתרה. מה קורה עם דמי השכירות שנאלצים לשלם עסקים קטנים שהונחו לסגור? 

בעיית השכירות הקשה עדין לא נפתרה בתכנית הנוכחית. גם קרנות הסיוע באשראי לעסקים קטנים ולראשונה גם לגדולים בהיקף 20 מיליארד שקל הם בשורה בערבון מוגבל. נכון להיום, הקשיים הבירוקרטיים (גם באשמת חלק מהבנקים) מונעים את ניצול הכסף. זה יהיה בהחלט הישג,אם לפחות מחלק מכספי הקרנות ינוצל עד חג הפסח ב-8 לאפריל.

וכעת למצב השכירים: נכון להיום מספר מבקשי העבודה הגיע ל-962,563. על פי ההערכות, כ-250 אלף מתוכם כבר לא יחזרו למעגל העבודה. מדוע? מכיוון שעסקים שלא קיבלו פיצוי יאלצו להתייעל ולפי נתוני הביטוח הלאומי לא להחזיר לעבודה כ-200 אלף מאלה שיצאו לחופשה. גם אלה שהוצאו לחופשה ללא תשלום במגזר הפרטי יקבלו רק חלק מהשכר הרגיל שהורגלו לקבל בשגרה (בהתאם לכללי הביטוח הלאומי.

ולבסוף מאיפה יבוא הכסף? תכנית החילוץ החדשה תגדיל את הגרעון בתקציב ב-6% וזה יתקרב ל-10%. רעיונות פורצי דרך לצמצום הגרעון דרך גידול בהכנסות הם חידוש המבצע לשחרור "רווחים כלואים" בדיווידנד במיסוי מופחת או חידוש מהלך "הגילוי מרצון" למעלימי מס המעוניינים לחזור בתשובה.

שר האוצר משה כחלון הביע הערב אופטימיות על כך שהמשק יחזור לפעילות הדרגתית מיד אחרי הפסח. אשרי המאמין. מעניין לדעת אם תסריט זה מקובל גם על ידי נגיד בנק ישראל. ההנחיות החדשות של משרד הבריאות אינן משאירות מקום לאופטימיות. תסריט החזרה לפעילות חלקי גם בעיתוי אחרי הפסח אינו מקובל על ראשי מערכת הבריאות. להפך: הם ממליצים לסגור יותר ויותר מקומות עבודה. לסיכום חבל שהאוצר בזבז זמן יקר בהצגת התכנית הכלכלית ויש לו מה ללמוד בעניין  מהרגולטורים שפעלו בזמן אמת.

מתחילת החודש עסקו בחשיבה מואצת מחוץ לקופסה לסייע למשקי הבית ולסקטור העסקי. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הוביל מהלכים מוניטריים לפתרון משבר הנזילות. השיא היה בהתחייבות לפריסת רשת בטחון בגובה 50 מיליארד שקל לרכישת אגרות חוב ממשלתיות בבורסה.

בהמשך, הוא פתח ברז של 15 מיליארד דולר לשיפור הנזילות בשוק המט"ח והנחה את הבנקים לשחרר חלק ממגבלות ההון ולמתן את חלוקת הדיווידנד ליצירת מקורות אשראי נוספים. בתפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה המליץ לפרוץ את מסגרת הגרעון כדי להנשים את הכלכלה. המפקח על הביטוח ד"ר משה ברקת הקל על קבלת הלוואות על חשבון החיסכון בגמל ובקרנות ההשלמות, הקל על הגופים המוסדיים לרכוש אגרות חוב של פירמות עסקיות גדולות. יו"ר רשות ניירות ערך ענת גאוטה אישרה הקלות למנהלי תיקים, קרנות נאמנות ובעלי רישיון ייעוץ.