ככל שנגיף הקורונה מתפשט בישראל, כך גדלה מעורבות מערכת הביטחון בסיוע במשבר. מי שמוביל את הטיפול מצד מערכת הביטחון הוא פיקוד העורף ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. תוך שבוע עלה מספר החיילים שלוקחים חלק במאמץ הלאומי באופן ישיר ועקיף מכמה אלפים לעשרות אלפים.
את חלקם אפשר לראות ברחובות. ביום רביעי נוספו למאות הצוותים שפועלים בשטח עוד אלף צוותים, שכוללים מפקד ושני חיילים כל אחד, שתפקידם לספק מזון ותרופות ולסייע לקשישים.
בצה"ל ערכו השבוע עוד "משחק מלחמה". רק שהפעם האויב הוא נגיף הקורונה, והשותפים למשחק היו בכירי מערכת הבריאות ומשרדי הממשלה השונים. אחד מהתרחישים השונים שעלו הוא חודשים ארוכים של משבר, עם עשרות אלפי חולים, עומס כבד על בתי החולים ומחסור במכונות הנשמה, שהמוסד ומשרד הביטחון נמצאים במרוץ להשגתן ברכש ובייצור עצמי.
רבים מהמומחים מעריכים בזהירות רבה שאנחנו רחוקים מהתרחיש הזה, ומוצאים סימנים אופטימיים בקצב התפשטות הנגיף. רק אם התרחיש החמור יתממש, יידרש צה"ל להרחיב עוד יותר את מעורבותו ולהפעיל את האמצעים הלוגיסטיים המשמעותיים שלו לטובת האוכלוסייה.
בקרוב יצטרך צה"ל להחליט מתי לשים את הרגל על הברקס ולבחון את הנחיצות של שליחת חיילים נוספים למשימות ברחבי ישראל ושל הסבת אנשי מטה ומודיעין לטיפול במשבר הקורונה.
שילובם של אלפי חיילים במערכים האזרחיים במהלך היום וחזרתם ללינה בבסיסים, יחייבו את צה"ל להקפיד עוד יותר על הפקודות וההנחיות שאישר הרמטכ"ל למערכים הלוחמים והעורפיים, למניעת התפשטות הנגיף בבסיסים. כבר נרשמו בעיות בתחום בבסיסים שונים, ואם המגמה הזאת תימשך, השילוב של חוסר משמעת עם ביצוע משימות אזרחיות, עלול להוביל לעלייה משמעותית בשיעור החולים בצבא.
למלא את הוואקום
בשנים האחרונות הפכו התמונות של המאושפזים ששוכבים במסדרונות בתי החולים לביטוי למצבה החמור של מערכת הבריאות. התפרצות מגיפת הקורונה וחוסר המוכנות של משרד הבריאות לקראתה מצביעים על כך שהמצב חמור עוד יותר. הבשורה הטובה היא שלמרות הבעיות הרבות, מצליחים הצוותים הרפואיים ומנהלי בתי החולים לגשר על הפערים ולצלוח את המשבר בצורה טובה יחסית.
רק שכאן עלתה בעיה משמעותית. כל בית חולים התנהל לבדו וקבע את הנהלים שמתאימים לו. חלק מבתי החולים היו מוכנים יותר למצב ואחרים הרבה פחות. הורגש היטב חסרונו של מטה מאורגן שמאגד את כל בתי החולים וקופות החולים, שמסוגל לנהל את האופרציה בחירום, לספק תמונת מצב עדכנית ולהצביע על פערים וחוסרים ברמה הלאומית.
לתוך הוואקום הזה נכנסו אנשי מערכת הביטחון, שהקימו חמ"ל רפואי לאומי שבו פועלים אנשי מקצוע ממשרד הבריאות וגם גופי ביטחון שונים, כולל המוסד, שפועל למילוי החוסרים במכונות הנשמה.
בנוסף, המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה, הפועל בהובלת מפא"ת במשרד הביטחון, ביצע בהצלחה ניסוי שבמסגרתו הוסבו שתי מערכות צבאיות למטרה חדשה: בדיקה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים. ואגף המודיעין פיתח מרכז מידע לאומי על הקורונה, שיאפשר לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות.
אנשי החטיבה הטכנולוגית ליבשה בצה"ל נשלחו גם הם לחמ"ל הרפואי הלאומי על מנת להתאים במהירות את מערכות המידע המיושנות להווה ולבנות את המודלים המתאימים, שבאמצעותם ניתן להבין את תמונת המצב, למפות את הפערים והחוסר בגופי הרפואה השונים אל מול ניתוח הנתונים וחיזוי קצב התפתחות המחלה, ובהתאם לכך לתכנן את הפעולות הלוגיסטיות הנדרשות.
אי אפשר שלא להעריך את יכולות האלתור וההתאמות המהירות שנעשו כאן בשבועות האחרונים, אבל אסור שהן יחליפו את הצורך לתקן מהשורש את הבעיות שהתגלו בהתנהלות של המדינה לאורך המשבר.
כיום אפשר להגיד בבירור שבפתחו של משבר הקורונה עמדה ישראל לא מוכנה בניהול מערך הבריאות בחירום. לא רק בגלל אופיו של הנגיף, אלא גם בשל היכולות החסרות של הגופים השונים וגם בשל היעדר תפיסה כללית שמיועדת לניהול משבר רפואי לאומי בחירום.
ככל שמערכת הביטחון הפכה משמעותית יותר בסיוע לעורף הישראלי, הרחיב ראש הממשלה בנימין נתניהו את המעגל סביבו. בתחילה ניהל ראש הממשלה את המשבר כשלצדו ראש המל"ל מאיר בן שבת, כיום שותפים לו גם ראש המוסד יוסי כהן והרמטכ"ל אביב כוכבי. תפקיד הקבינט ומקומם של שרי הממשלה קטנים באופן משמעותי ממה שנהוג במצבי חירום.
בפתח מסיבת העיתונאים שערך השבוע עדכן נתניהו כי שוחח עם הרמטכ"ל, וכי הצבא ייקח יותר ויותר אחריות על ניהול המשבר והסיוע לעורף האזרחי. שר הביטחון נפתלי בנט - שטען שוב ושוב שאת האחריות לניהול המשבר יש להעביר למערכת הביטחון - לא הוזכר, ולא במקרה. כל מי שמכיר את נתניהו יודע שזו הייתה התעלמות מכוונת. אין לראש הממשלה כל כוונה להעביר סמכויות נוספות לשר הביטחון, שבמציאות הפוליטית הנוכחית צפוי לעזוב את תפקידו בקרוב אם תהיה ממשלה בירושלים.
המתיחות בין השניים ברורה, ונראה שפיצוץ גדול יותר ביחסיהם הולך ומתקרב. לא מעט אנשים במערכת הביטחון טוענים כי המצב מזכיר להם את הימים העכורים ביחסים של נתניהו עם שרי הביטחון משה יעלון ואביגדור ליברמן, רק שעם בנט המשבר הגיע מהר יותר.
החלטת ראש הממשלה שלא להעביר את האחריות לניהול המשבר האזרחי למשרד הביטחון היא לגיטימית, ולתפיסתי גם נכונה. אבל נראה שבמקרה הזה התנהלותו מול שר הביטחון נובעת לא רק משיקולי ניהול המשבר. נראה שמעולם לא נוהל משבר בישראל בצורה כל כך ריכוזית.
שגרה מזרח תיכונית
מאז התפרצות הנגיף היה השקט הביטחוני חסר תקדים כמעט. השבוע הוא הופר עם תקיפה בסוריה שיוחסה לישראל. לאחרונה ישראל הורידה פרופיל בכל הקשור לתקיפות, ואפשר להניח שמבנק המטרות בסוריה ירדו יעדים שבעבר היוו מטרה. הרעיון היה שפועלים רק מול מה שדחוף וחשוב. אבל היעד של התקיפה המיוחסת לישראל בסוריה היה כזה שעבורו היה צריך לקחת את הסיכון.
לא רק המדיניות הישראלית הייתה מאופקת לנוכח המצב, גם הצד השני היה הרבה פחות פעיל בחודש האחרון. בצה"ל ידעו לזהות שההתבססות האיראנית בסוריה והתעצמות חיזבאללה נרגעה לאחרונה. נראה שמדינות האזור וגם ארגוני הטרור השונים עסוקים בקורונה. האויב החדש והמשותף דחק לרגע הצדה את האויבים הישנים.
אבל האדם הוא יצור סתגלן, ולראיה: השבוע הזה כבר עמד בסימן חזרה זוחלת של אתגרי הביטחון המוכרים. חיזבאללה הטיס טיסן שנחת בצד הישראלי, וברצועת עזה, לאחר חודש שקט במיוחד, נורתה רקטה ראשונה לעבר ישראל.
בצה"ל מתחילים לזהות איומים ספציפיים ומבוססים בגזרות שונות. ככל שיעבור הזמן סביר להניח שהיקף האירועים הביטחוניים בגזרות השונות יעלה ויחזור לנפח המוכר. מעין שגרה מזרח תיכונית טיפוסית, רק שהפעם בשילוב במאבק בקורונה.
[email protected]