השאיפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לספח שטחים ולהחיל עליהם ריבונות ישראלית, שמצטיירת יותר כדחף נפשי אובססיבי מאשר יעד מדיני ואידיאולוגי, כבר גררו את ישראל למצב לא נעים מול המדינה הידידותית ביותר לישראל - ארצות הברית. זהו מצב שטובה לא יכולה לצמוח ממנו. פחות מחמישה חודשים לבחירות לנשיאות ארצות הברית, וישראל היא כבר נושא, גורם למחלוקות במערכת הבחירות, שכל הפרשנים והמומחים בארצות הברית תמימי דעים שהיא תהיה המלוכלכת, הבזויה והמבישה ביותר שארצות הברית חוותה אי פעם.
ראש הממשלה “הכי אמריקאי” שכיהן אי פעם בישראל, שגדל ולמד בארצות הברית, שעשה בסביבה אמריקאית את השנים שעיצבו אותו כאיש בוגר, מי שאמור להכיר את מבוכי הזירה הפוליטית בארצות הברית – דווקא הוא מתנהל מול ארצות הברית בסוגיית הסיפוח כסומא בארובה. זאת לא גוזמה.
איך, מתי ומה נתניהו ישיג בעניין הסיפוח והחלת ריבונות ישראל בשטחים המדוברים, ואפילו אם ייסוג ולא ישיג, אופן ואופי התנהלותו בעניין הזה, במיוחד בהקשר האמריקאי, ייזכרו כפרק מביש, נלעג ומחפיר בקריירה הפוליטית שלו. בפרק זה לא עומדת לנתניהו הזכות של חף עד שאשמתו מוכחת במשפט. הוא כבר אשם.
נתניהו איננו יודע או לא רוצה לדעת מה קורה היום בארצות הברית. לא מעניינת אותו מצוקת ידידו הגדול, הנשיא דונלד טראמפ, לא מזיז לו מה בדיוק חשוב היום לעשרות מיליוני האמריקאים הסובלים מהשלכות מגיפת קורונה.
מהבחינה האמריקאית, נתניהו העלה והציב את נושא הסיפוח בראש סולם העדיפויות שלו ושל השיח הציבורי בישראל בעיתוי הגרוע והמסויט ביותר שרק ניתן להעלות על הדעת, גם בגלל אסון מגיפת קורונה שעדיין לא נראה לו סוף וגם בגין קרבת יום הבחירות לנשיאות שהנגיף הוא היריב הבלתי נראה, המסוכן והמאיים ביותר לנשיא.
במאמציו הבלתי נלאים לשמר ולבצר את סוגיית הסיפוח בראש סדר היום של ישראל, נתניהו פעל כיצואן פוליטי וייצא את הנושא לזירה הפוליטית האמריקאית ובכך גרר את נושא היחס לישראל לאחד הנושאים שיידונו, שיתבררו, שיעוררו ויכוחים ומדנים במערכת הבחירות, שבה עומדים לבחירה, מלבד הנשיא, סנאטורים וחברי קונגרס.
עד היום לא נשמע בזירה הפוליטית־פנימית בארצות הברית אף לא קול אחד של תמיכה או הבנה כלשהי להחלטה לספח את השטחים – לא מהרפובליקנים ולא מהדמוקרטים. “מי היה צריך את זה?”, זועק אברהם פוקסמן, דמות מפורסמת ומוערכת ביותר בנוף הנהגת הקהילה היהודית בארצות הברית.
פוקסמן, שעמד בראש הליגה נגד השמצה במשך שנים רבות, אומר: “אין לי בעיה לשאול מועמד פוליטי אמריקאי אם הוא תומך ואוהד ישראל. אבל אני מתנגד בתוקף למצב שבו אצטרך לשאול אותו אם הוא תומך בסיפוח שטחים ושתשובתו תהיה נייר הליטמוס ליחסו לישראל”. פוקסמן ובכירים יהודים בקהילה זועמים. “אני לא מאמין שברגע זה בהיסטוריה של ישראל, נושא הסיפוח הוא אינטרס ביטחוני עליון. כאשר ישראל מביטה ורואה את הכאוס ברחובות הערים באמריקה, מדוע ולשם מה להפוך את נושא הסיפוח לאישיו בקהילה היהודית ולבעיה לממסד הפוליטי האמריקאי?”.