באורח פלא נחשפנו כולנו השבוע להקלטות חסרות תקדים של ראש השב"כ מתוך ישיבת הקבינט. בהקלטות שהביא העיתונאי עמית סגל נשמע נדב ארגמן מתנגד בתוקף לשימוש בכלי האיכון של השב"כ למעקב אחר אזרחי ישראל במסגרת המאבק בקורונה. למחרת הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו רושף כולו בישיבת הקבינט, ודרש חקירה נמרצת של ההדלפה: "אני לא זוכר בכל שנותיי כראש הממשלה שנעשה כדבר הזה".
אכן, מעולם לא העז מי מחברי הקבינט להקליט ולהדליף מתוך ישיבה של הפורום החשאי, אבל "הדבר הזה" הושלם בחלוף יומיים בתרגיל מנהיגות. בהקלטה נשמע ראש השב"כ טוען כי היקף התחלואה בישראל לא מצדיק שימוש בכלים שנועדו לתפוס מחבלים ומרגלים נגד אזרחים שומרי חוק. הוא גם הביע חשש שהשימוש בחקיקה ראשית, שתפרט את כלי המעקב של השב"כ, יחשוף בפני מחבלים את מגוון היכולות שיש בידי השירות.
כעבור יומיים כינס נתניהו את הממשלה לדיון חירום וכופף פומבית את ראש השב"כ, גם על העיקרון וגם על הדרך. חוק השימוש באיכוני השב"כ עבר בקריאה ראשונה של חקיקה ראשית, בתמיכת העלים הנידפים של כחול לבן. בבתי החולים בישראל יש פחות מ־200 חולים של ממש מקורונה, מספר שרחוק מלהיחשב כמגיפה, אבל עכשיו כבר יש חוק שמתיר לממשלה לעקוב אחרינו באמצעות השב"כ. בחסות תבהלת הנגיף ומפיציה איבדנו עוד שכבת הגנה על זכויות הפרט שלנו.
כל שלטון, בוודאי כזה ששואף למשול לנצח, ישמח גם לשלוט בחייהם הפרטיים של נתיניו. אבל מדוע היה חשוב לנתניהו להפגין אדנות על ראש השב"כ, משרת ציבור מקצועי, מסור וחסר פניות? נתניהו זיהה אל נכון כי ארגמן נותר אחד מסלעי היושרה והאומץ האחרונים שעומדים בדרכו.
עוזי ארד, מי שהיה יועצו הקרוב של נתניהו, סיפר כי לאחר הקדנציה הראשונה שלו בראשות הממשלה אמר לו נתניהו: "כדי לשלוט בישראל אתה צריך ששלושה אנשים יהיו שלך: ראש השב"כ, ראש אגף החקירות במשטרה ונציב מס הכנסה". נראה שמאז התרחבה הרשימה של נתניהו, והיא כוללת היום יותר מעשרה גופים ואישים ששליטה בהם תבטיח לו שלטון חסר מצרים במדינה, ה"דיפ סטייט" כמו שהוא ומעריציו מכנים כל מי שמעז להביע דעה מקצועית ולא מתיישר. אחרי 11 שנות שלטון רצופות הוא כבר השיג שליטה ברובם והרתעה מול השאר.
לאורך השנים התפתח דפוס שיטתי וברור של טיפול שמוענק לכל מוסד ממלכתי שמעז לנסות לרסן את השלטון: תחילה, ערעור הלגיטימציה של המוסד ושל העובדים בו. העובדים, שחשים מותקפים וגם חוששים לעתידם המקצועי, רוצים להוכיח שהם לא לעומתיים ומאמצים עמדות זהירות יותר, שמשרתות את השלטון. העומד בראש הגוף צריך לבחור אם להתיישר גם הוא עם הרוח החדשה, או להישאר לבדו עם עקרונותיו ואז לעמוד תחת מתקפה אישית נגדו, שדורשת מינוי אדם "מתאים" יותר. כשמתפנה המשרה, אפשר למנות אדם ברוח השלטון, שמעקר את משמעות המוסד - והכיבוש הושלם.
כך עוקרו משרד מבקר המדינה והוועדה למינוי שופטים. כך נוטרלה משטרת ישראל, שזה שנתיים מתנהלת ללא מפכ"ל, וכמוה פרקליטות המדינה. נתניהו האמין כנראה שבמינויו של אביחי מנדלבליט - נעים ההליכות וחובב ההנחות - ליועץ המשפטי לממשלה, הוא יעקר גם את התפקיד הזה - אלא שמול כובד הראיות, גם מנדלבליט לא יכול היה לפטור אותו בלא כלום ולהעניק לו כרטיס חינם, כמו שהמשפחה אוהבת.
שני המוסדות שהעומדים בראשם מונו כנגד רצון נתניהו - נשיא המדינה ובית המשפט העליון - עברו תהליך שחיקה של דה־לגיטימציה, שתבטיח שיהיו מרוסנים בלשונם. פסיקת בג"ץ, שבחר שלא להתעמת עם מינויו של נאשם בפלילים לתפקיד ראש הממשלה, היא הוכחה מהדהדת. ספק אם בג"ץ המוחלש והמאוים יוכל עוד לחזור ולשמש כרשות עצמאית תחת נתניהו. את התקשורת, העצמאית לכאורה, הוא כבר הצליח לאלף עד כדי השעיה של מגישה בכירה על אמירה צורמת, אך לגיטימית, ובלבד שיתרצה. האופוזיציה רוסקה, והרשות המחוקקת הפכה גם היא לחותמת גומי של השלטון.
נותרו שני מוסדות עם מידה של עצמאות, אף שאת ראשי שניהם הוא מינה: צה"ל והשב"כ. צה"ל מעניין אותו פחות: הצבא ממוקד באויבים חיצוניים, וגם אם יעבור בכנסת חוק לביטול הבחירות - ספק אם הרמטכ"ל ישלח טנקים לגבעת רם להגן על הדמוקרטיה. השב"כ, לעומת זאת, אוחז בכלים שיכולים להבטיח שליטה מלאה באזרחי ישראל. הוא גם נשען על יסודות איתנים של ממלכתיות שנוצקו לפני יותר מ־20 שנה ונשמרו בקפדנות על ידי כל ראשי הארגון מאז. לכן היה חשוב לסמן את ארגמן כמי שמסכן את בריאות הציבור ולהכשיר את הקרקע למינוי ראש שירות נוח יותר.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13