על פי רוב הדעות, אנו עדים בימים אלו לכאוס, להיעדר שליטה וכיוון. החדשות הטובות: עדיין יש כאלה שממשיכים לחפש את ההיגיון מאחורי הבלגן. ההבטחות נזרקו השבוע לחלל האוויר ומיד השתנו. ח"כ יפעת שאשא ביטון נפרדה מתפקידה כיו"ר ועדת הקורונה לפחות פעמיים השבוע, חטפה איומים מיו"ר הקואליציה, ובסוף נשארה במקומה כשהתברר שחוק הקורונה הגדול ממילא מרוקן את הוועדה מסמכויות, ואין צורך בהדחה אישית. תקציב המדינה לא מתקדם בהיעדר הסכמות בין בני גנץ לבנימין נתניהו. ואם זה לא מספיק, תוסיפו לתמונה דגלים שחורים המתנוססים בכיכר פריז ואת נתוני הקורונה שמחמירים מיום ליום.
אם הבטחנו היגיון בכאוס, אפשר למצוא אותו בהחלטה הסופית על מנגנון חלוקת המענקים. לעומת ההבטחה הפופוליסטית שנזרקה בשידור חי על ידי ראש הממשלה ("כווולם יקבלו כסף לחשבון הבנק"), ההחלטה שהתגבשה אחרי שיח בממשלה ובקבינט הכלכלי המצומצם (נתניהו, גנץ, ישראל כ"ץ ועמיר פרץ) מגיעה בתור זריקת חירום לכלכלה.
שלא נתבלבל: מתן מענק חד־פעמי דיפרנציאלי (בסיס לכולם ועוד סכום נוסף לשכבות החלשות) אינו אותו צדק חברתי שעליו הציבור זועק ברחובות. הוא גם לא מהווה סיוע רציני להמונים שאיבדו את פרנסתם. מדובר בצעד שממחיש את הכלל הידוע: בשנה טובה משלמים חובות, בשנה רעה עושים חובות כדי להניע את הכלכלה. נכון, לא כל המיליארדים המדוברים יזרמו לעסקים הקורסים. על פי הערכות שעלו בממשלה, כ־70% מהכסף עתיד להגיע למשק. במצב כלכלת הקורונה, גם זה ייחשב להישג לא רע.
הטיפול בשאר התחומים מעלה סימני שאלה, בלשון רכה. "הקואליציה לא מתפקדת", אמר לי אחד מחבריה בשיחת מסדרון בכנסת בתחילת השבוע. "אין לה דרך ואין לה עמוד השדרה. כל אחד עושה מה שבא לו. מיקי זוהר מתפזר בין הבחירות לראשות הליכוד העולמי לבין ניהול הקואליציה. וכשעובדים בשתי עבודות במקביל, בשתיהן מתפקדים לא טוב". זוהר, שנחשב לכוכב עולה בליכוד ולמקורב לראש הממשלה, קיבל את תפקיד יו"ר הקואליציה כפרס. בפועל, הקידום התברר כמלכודת. להיות יו"ר הקואליציה הנוכחית זה כמו להיות שר הבריאות בתקופת הקורונה: הרבה סיכונים וכאבי ראש, הרבה פחות כבוד.
מיד נתגלו לזוהר יריבים שלא מרוצים מתפקודו וממהרים לערוך השוואות עם קודמיו בתפקיד. עם גדעון סער, למשל, שניהל קואליציה קשה בתקופת התנתקות, ידע להיות כוחני - והצליח בגדול. או עם זאב אלקין, יו"ר קואליציה שידע להפעיל ולתמרן את כולם ללא רעשי רקע ומריבות, ושידע גם להביא את נתניהו להצבעות באופן קבוע - מה שכמעט אף אחד לא הצליח לעשות. זוהר לא התרגש. הוא שידר עסקים כרגיל והמשיך בדרכו, חרף האשמות בכוחנות יתרה וביצירת בעיות במקומות שמצופה ממנו בדיוק ההפך. היום הקשה ביותר שלו בתפקיד הגיע ברביעי, כאשר עלה לדיון ולהצבעה במליאת הכנסת החוק שאוסר טיפולי המרה ללהט"ב.
באים חשבון
הסימנים היו שם עוד קודם. בשיחות עם כתבים בתחילת השבוע אמרו אנשי כחול לבן בעדינות שהולך להיות מעניין, ושייתכן כי תהיה דרמה אמיתית. בליכוד היו מוכנים להפתעות, הרי אנשי גנץ רמזו על כוונתם לנקום במפלגה בתגובה להתנהלותה שבועיים קודם. ב־8 ביולי, בעקבות הפרסום של קלמן ליבסקינד ב"מעריב", דנה הכנסת בבקשת ימינה להקמת ועדת חקירה לשופטים. אנשי כחול לבן, שנזכרו בהבטחת הבחירות שלהם להגן על מערכת המשפט, התנגדו וציפו להתנגדות גם מחבריהם לקואליציה. להפתעתם, בליכוד הודיעו שיצביעו בעד הצעת ימינה. בסוף, כשליש מחברי סיעת הליכוד נעדרו מההצבעה וההצעה נפלה. אבל גנץ וחבריו הבטיחו לבוא חשבון.
האיום התממש על רקע חוק טיפולי ההמרה. בבוקר של יום ההצבעה הבין זוהר שהעסק לא ילך חלק. לטענת מקורביו, עד הרגע האחרון ח"כ איתן גינזבורג ואבי ניסנקורן העבירו לו מסר שחברי כחול לבן ייעדרו מההצבעה, בדיוק כמו שהחבר'ה מהליכוד נעדרו מההצבעה על ועדת החקירה לשופטים.
לעומת זאת, בכחול לבן טוענים אחרת. לדבריהם, ההתלבטויות היו אותנטיות ונבעו מהתמיכה האמיתית של רוב חברי הסיעה בחוק ולא מהרצון לנקום בליכוד. הם טוענים שנתניהו, אריה דרעי וגם זוהר ידעו מבעוד מועד כי הם הולכים להפר את המשמעת הקואליציונית ולא יתנגדו לחוק. "כאשר החלטנו שנתמוך, הם מיד קיבלו מאיתנו את המסר", הוסיפו.
בסביבת זוהר אומרים כי החדשות הרעות הגיעו מאוחר מדי, כאשר לא נשאר זמן ולא נותרו כלים למנוע מבוכה במליאה. "בכחול לבן הביאו את האבסורד לשיא כשהצביעו נגד המשמעת הקואליציונית", תוקפים אנשי נתניהו. "יש להם פיצול אישיות שהולך ומחמיר. אבי ניסנקורן, שעומד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה התנגד לחוק ההמרה ביום ראשון, וביום רביעי התהפך ותמך בו". יש גם כאלה - והם לא מעטים - שבטוחים שיו"ר הקואליציה הוא האשם בכישלון חוק ההמרה. לטענתם, ברגע שהבין שאנשי כחול לבן מתכננים להפתיע, היה עליו לגייס את סיעת הליכוד כולה.
"התברר שהרבה ח"כים מהליכוד היו מקוזזים עם הח"כים הערבים, שלא היו בעד החוק. היו שרים שלא באו להצבעה. ביבי לא בא, כי הוא לא ידע שעומדת להיות בעיה", מוסיפים אנשי נתניהו. "בשביל חוק הקורונה שעלה במליאה באותו הערב - ביבי עזב את עיסוקיו. אם היו אומרים לו מראש, היה בא". מתברר שזוהר לא פנה לנתניהו גם כשיש בעיה. "הוא לא ניסה לערב את נתניהו, כי ראש הממשלה עסוק בניהול משבר הקורונה, ואי אפשר להשיג אותו גם כשיש משבר בכנסת", טוען מי שטוען.
חוק ההמרה אומנם עבר בקריאה טרומית, אבל בקואליציה מבטיחים לקבור את המבוכה הזו בהמשך דרכה בכנסת. ועדיין, הכישלון לקואליציה ולממשלה נרשם. חוק ההמרה הוא עוד סיפור שממחיש את הממדים של חוכמת חלם בקואליציית נתניהו־גנץ. מי שדיבר אחרי האירוע עם מיקי זוהר, מעיד שהאיש זועם. "הוא מתכנן לקבוע פגישה עם נתניהו ולבקש ממנו לייצב את הקואליציה ולטפל בכחול לבן", אומרים מקורביו. "אם הם מעוניינים בהמשך קיומה של הקואליציה, נתניהו וגנץ חייבים להגיע להבנות, אחרת העסק יתפרק ברעש גדול".
מה שהם לא אומרים - או לא מעיזים להגיד - זה שהטענה שלהם לא ממש ריאלית. נכון, הקואליציה מתפקדת גרוע ומזכירה כלי רכב מלא בנוסעים שיכורים, שכל אחד מהם מנסה לחטוף את ההגה מהנהג המבוהל - על זה נתניהו וגנץ יוכלו להסכים, אם יקיימו את בקשת יו"ר הקואליציה וייפגשו לשיחת בירור.
אולם אף אחד מהם לא יאיים על השני בשבירת כלים. נתניהו מתנהל בימים אלה בין שני הגרפים המבשרים לו על מצבו הפוליטי: עקומת הקורונה ועקומת הסקרים. כשגרף הקורונה עולה, הפופולריות של הליכוד בסקרים יורדת, ובהתאמה פוחתת היכולת של נתניהו לאיים על גנץ בבחירות ופוחת כוחו של ראש הממשלה מול עמיתו, ראש הממשלה החליפי.
אם לפני חודשיים כל מה שנשאר לגנץ היה לשתוק ולחלום על כניסתו לבלפור, כיום הוא כבר מרשה לעצמו לומר לראש הממשלה "לא". במצב המורכב שנוצר, נתניהו יכול להתעודד: אם יקיים את ההסכם הקואליציוני ויהפוך בעוד שנה לראש הממשלה החליפי, הוא יוכל לומר "לא" לגנץ ולפעול עמו במידה כנגד מידה. צרות של מחליפים - חצי נחמה.