בספר משלי מופיע הפסוק הבא: "שלושה המה נפלאו ממני, וארבעה לא ידעתים: דרך נשר בשמיים, דרך נחש עלי צור, דרך אונייה בלב ים ודרך גבר בעלמה". הפרשנות המקובלת היא שמדובר בתופעות שנשגבו מבינת האדם. ברוח פרשנות זאת אני מעלה ארבע תופעות עכשוויות.

הראשונה: איך זה שמול הזעקה והמחאה הקוראת לנתניהו להתפטר, לא מוצב שום שם של אישיות שתתפוס את מקומו? שומעים רק קללות בהמיות נגדו ונגד בני משפחתו, אך לא שומעים דברי שבח בזכות זה שיבוא במקומו. כלום. לא ראיתי שלט אחד שינקוב בשם המחליף. הטבע האנושי דורש לדעת מי יבוא במקום. כאשר דיברו מי יעיף, למשל, את מוחמד עלי מכס אלוף העולם במשקל כבד, הציבו מספר שמות, למשל (ולא רק) סוני ליסטון.

מה כן? מפליגים בתכונות שהמנהיג, שיבוא במקום נתניהו, יהיה ניחן בהן: נקי כפיים, לא לוקח שוחד, ישר דרך, שאין לו שום אישום פלילי, כזה שכולו ערכי, ועוד כהנה וכהנה תכונות שכמעט מזכירות את המלאך גבריאל, ואותו צדיק "שלא הלך בעצת רשעים". אבל אנחנו לא מרחפים בשמיים, אנחנו חיים על קרקע של מציאות ושואלים: אייכה? ואין תשובה ואין שם.

השנייה: האם אני ומשפחתי הפכנו לאויב שיש להילחם בו, והאם למפקדי המלחמה יש קשר טכנולוגי נסתר עם המתים? מהיכן הפליאה? אחד מהלוחמים, אזרח ישראלי בשם רמי מתן, שלחם כמו רבים במלחמות ישראל הקשות, קבע בראיון בעיתון זה כי "אם במלחמת יום הכיפורים לחמנו נגד אויב חיצוני, הרי שהפעם אנו נלחמים נגד אויב פנימי". לא רק זאת, הוא דיבר בשמם של הלוחמים שנהרגו במלחמת יום הכיפורים ו"גייס" אותם למלחמה הנוכחית נגד האויב הפנימי. האמת שאין לי שום מודיעין על כלי הנשק שבהם יילחם מתן נגדי ונגד בני משפחתי.

זה יהיה הנשק של אז או של ימינו? דבר אחד ידוע לי בוודאות: הוא נלחם נגד 60% ממצביעי הלאום היהודי בבחירות האחרונות; הוא נלחם נגד רוב פרלמנטרי שתומך בראש הממשלה; הוא נלחם נגד החלטה ברורה של בית המשפט העליון. היכן ימצא מדינה דמוקרטית שתתיר להילחם בה מבפנים, שתאפשר לו וללוחמיו להשתולל כך? הלא אם באמת היה כאן "רודן", אם באמת הייתה כאן "טורקיה", כי אז לא היה מגיע בכלל לראיון.

השלישית: לגבי סיכול הפיגוע בהר דב בשבוע שעבר, הכיצד זה הרוג אחד של חיזבאללה בסוריה גורם לטירוף מערכות בתקשורת שלנו, ולמהלך מביש של צה"ל, שבכוונת מכוון לא הורג חוליה של חיזבאללה ממרחק של כמה עשרות מטרים? נפלא מבינתי. לגבי התקשורת, אין חדש. היא בשאול תחתית בהידרדרותה. אבל צה"ל? כל התירוצים, שאיני נכנס אליהם, מדוע לא חיסלו, מבישים יותר מעצם המעשה.

הרביעית: נפלאו ממני תגובות ראש הממשלה. הוא כל הזמן מגיב; הוא כל הזמן מדבר כמייצג את מפלגתו בלבד; הוא כל הזמן מייצר רחש־בחש סביב בחירות. טעות קשה. עם ישראל נמצא עכשיו בעיצומה של מלחמה דו־ראשית: רפואית וכלכלית. צא ודבר אל כל העם וקרא לו לאחריות משותפת, שלי ושלכם כאחת; יש מציאות חדשה, צריך להסתגל אליה. הישועה לא תבוא רק מלמעלה. היא תבוא ביחד עם תרומה אישית של כל אחד ואחד למען המלחמה הכפולה שלנו.