עזבו רגע את ה־35־F. עזבו את "היתרון האיכותי", שעליו שומרת ישראל בכל כוחותיה לאורך הדורות. עזבו את התקדים המסוכן באספקת מערכת נשק אדירה כל כך למדינה מזרח תיכונית שאינה ישראל.
בואו נתמקד בבנימין נתניהו. הוא הביא הסכם מצוין עם איחוד האמירויות. הוא הביא הישג מדיני ראוי, שיכול לעורר אפקט דומינו ולבודד את הפלסטינים עוד יותר מכפי שהם מבודדים כעת. כל מה שמצופה מהאיש, שקיבל לפני כמה דקות את השלטון תמורת הבטחה ל"ממשלה פריטטית", זה להתנהג פעם אחת בחיים כמו בן אדם.
לעשות דבר אחד בחיים בצורה מסודרת, הגונה, מקצועית, שקופה ומאוזנת. להוביל תהליך מסודר אחד, שלא ייראה כמו שילוב בין חלטורה למאפיה סיציליאנית. לחלוף פעם אחת בחייו מאחורי גבו של שותף מבלי לתקוע בו סכין.
לפני כמה שבועות קמו שני רמטכ"לים, רב־אלוף במילואים בני גנץ ורב־אלוף במילואים גבי אשכנזי, והפרו הפרה בוטה את הבטחתם למיליון ו־300 אלף בוחרים. הם ירקו לבאר ששתו ממנה, כי האמינו שזו טובת המדינה. הם שמעו את בנימין נתניהו ושליחיו מבטיחים להם את השמיים, השמש, הירח וכל הכוכבים. ממשלה פריטטית. שותפות אמת. הסכם מבוצר. ידיים על ההגה.
ובכן, הם טעו. הם עשו עסקה עם עקרב. כשהוא הודיע שלא עדכן את שרי הביטחון והחוץ "כדי שזה לא ידלוף", והוסיף ש"האיראנים היו מטרפדים את זה", הוא הוסיף חטא על פשע על נבזות. זו הייתה התגלמותה המזוקקת ביותר של השפלות האנושית באשר היא.
לפני שש שנים בדיוק, כשגנץ היה הרמטכ"ל ונתניהו ראש הממשלה, הציג צה"ל בפני הקבינט את המצגת המפורסמת לכיבוש רצועת עזה. גנץ היה שם, במדי ב' מאובקים, ביום הכי דרמטי של צוק איתן. נתניהו הדליף את המצגת הזו, באמצעות שליח, בזמן אמת. השרים הנדהמים בתוך הישיבה הבינו שערוץ 2 שידרו את עיקרי המצגת במקביל להצגתה בקודש הקודשים של הקבינט.
המטרה הייתה פשוטה: נתניהו היה זקוק לאליבי כדי להפר את הבטחת הבחירות הגדולה ביותר שלו, הפלת שלטון חמאס בעזה. ההדלפה הזו עלתה לנו גם בחיי אדם. ראשי חמאס הבינו ממנה שישראל לא מעוניינת ולא מסוגלת לפלוש לרצועה. זו הייתה הסיבה שלא בער להם להפסיק את הסבב.
עכשיו הוא רומז שלא עדכן את גנץ ואשכנזי כדי למנוע הדלפות. לפני 13 שנה ועוד כמה ימים, כשראש הממשלה אולמרט השמיד את הכור הגרעיני הסורי בדיר א־זור, הוא כן עדכן את נתניהו מראש. גם זה כמעט עלה לנו ביוקר, בגלל אותה הופעה טלוויזיונית זחוחה, חסרת אחריות ושומטת לסתות של ביבי באולפן הערוץ הראשון, זמן קצר אחרי ההפצצה. העיקר שהוא שומר על ביטחון שדה.
עכשיו לעצם העניין: אין צורך להתרגש מההכחשה האמריקאית הקורקטית לפרסום אתמול ב"ידיעות אחרונות". הם אמרו שההסכם בין ישראל לאמירויות לא כולל סעיף ביטחוני כלשהו. זה מובן מאליו. דברים כאלה לא נסגרים בסעיפים. הם נסגרים בקריצות, בהסכמות שבשתיקה, בלחיצת יד חשאית בחדרי חדרים.
הנה כמה עובדות נוספות: האמריקאים התחייבו פומבית שלא ימכרו 35־F לאף מדינה אחרת במזרח התיכון, למעט ישראל וטורקיה, החברה בנאט"ו. הטורקים כבר נופו לאור עריקתם מזרחה. נותרה ישראל. אחד מבכירי מערכת הביטחון לשעבר נזכר אתמול, בשיחה עם "מעריב", בהצהרה אמריקאית של עוזר שר ההגנה לענייני רכש וטכנולוגיות, שהצהיר את ההצהרה הזו בעניין ה־35־F במהלך ביקור באיחוד האמירויות לפני כמה שנים.
אם הפרסום על מכירה עתידית של 35־F לאמירויות נכון, אלה חדשות רעות. זה לא שהאמירויות יכריזו עלינו מלחמה מחר בבוקר. אבל זה מדרון חלקלק, שיאפשר לכל שאר המדינות באזור לדרוש את אותה מחווה, למקרה שיחליטו לנרמל יחסים עם ישראל.
מפה לשם, בעוד כמה שנים נמצא את עצמנו במזרח תיכון רוחש 35־F, כטב"מים תוקפים משוכללים, מערכות טכנולוגיה מתקדמות ואמצעים אסטרטגיים שוברי שוויון נוספים. זה הזמן להיזכר שפעם היו לישראל שתי בעלות ברית קרובות במזרח התיכון: איראן וטורקיה. היום המצב הפוך.
מחרתיים הוא יכול להתהפך שוב. אף ראש ממשלה ישראלי שפוי לא יסכים לתקדים כזה בלי לקיים דיון מסודר, לשמוע את חוות דעתם של בעלי המקצוע, להתייעץ עם שר הביטחון ושר החוץ, לשתף את המערכת הממלכתית בהחלטה. כל ראש ממשלה שפוי, חוץ מבנימין נתניהו.