יום שלישי, השעה כבר מאוחרת. הרמטכ"ל אביב כוכבי בדיוק עזב את מפקדת אלון בפיקוד העורף ברמלה. חמשת הקצינים בדרגת אלוף משנה שנותרו במקום נערכים למחר. הם גויסו למפקדה בצו מילואים ויודעים שהוא יהיה ארוך במיוחד.
הקצינים שוהים בחמ"ל המרכזי שנמצא בקומת הקרקע של המבנה, ששימש עד לאחרונה לתרגול ואימון מפקדים בתרחישי חירום. כיום הוא משמש כמפקדה לקטיעת שרשרות ההדבקה בקורונה. את עומס הנתונים והמידע שזורם לחמ"ל אפשר למצוא כנראה רק במצב מלחמה. קצינים מנוסים מתארים את תהליך הקמת המפקדה והפעלתה כאחד האתגרים המורכבים ביותר שלהם במהלך השירות הצבאי.
במשרדים בקומה השנייה ידלק האור גם בשעות הלילה המאוחרות, גם באוהלים הלבנים הגדולים שנפרשו בחוץ. כ־300 חיילים וחיילות מבצעים תחקירים אפידמיולוגיים וממלאים משימות ממרכז המידע לאזרחים. בקרוב יעמוד מספרם על 700. סך הכל מספר הקצינים והחיילים שעוסקים במשימות שונות הקשורות לקורונה עומד כיום על כ־5,000.
ובתקופה שבה שום דבר לא צפוי, הבלתי צפוי התרחש גם כאן, כאשר מפקד המפקדה, תת־אלוף ניסן דוידי, נדרש להיכנס לבידוד, לאחר שנחשף לחולה מאומת. תפקוד המפקדה רחוק מלהיות מושלם, אבל היכולות המצטברות מדי יום, כוח האדם הזמין והמשאבים מזכירים לנו שוב שאת המשימה הזו צה"ל היה צריך לקבל מזמן.
תחושת הפספוס שמלווה אותי במהלך הביקור כבדה. אי אפשר להימנע מהמחשבה שאומת ההייטק מזמן הייתה אמורה לספק את היכולת לנהל את מערך קטיעת שרשרת ההדבקה. שזה היה בידיים שלנו. שאת הסגר השני אפשר היה למנוע. רק באמצע אוגוסט הגיעה המשימה לידיים של הצבא, ב־1 בספטמבר המפקדה יצאה לדרך - תוך שנמשכות עבודות ההקמה וכשבישראל נמנו מאות רבות של חולים. בעוד חודש יסתיימו ההקמות. כיום יודעת המפקדה לנהל כ־3,000 חקירות ב־24 שעות, וזאת בהנחה שמספר הבדיקות עומד על 60־70 אלף ביום.
ההערכה בצבא היא שבעוד כחודש, כאשר הקמת שתי המעבדות ובניית המערך יוכלו להוביל לכ־100 אלף בדיקות ביום, תוכל המפקדה לבצע כ־5,000 חקירות של אזרחים מדי יום. זה כבר אמור להציב את ישראל במקום טוב הרבה יותר במאבק בנגיף. אלא שבכל מקרה, המערכת בנויה להתמודד טוב יותר עם ניהול המערכה במצב של רמזור. בהתפרצות כללית, כפי שקורה כעת - היא פחות יעילה.
המציאות חזקה מהכל
הקמת מפקדת אלון באיחור דורשת מצה"ל ומהרמטכ"ל אביב כוכבי התבוננות עמוקה וביקורתית. דווקא היכולות הצפויות של המפקדה והיתרונות המוחלטים של צה"ל בכוח אדם, בידע ובאמצעים טכנולוגיים, ממחישים את החשיבות שבניצול נכון של צה"ל למאבק בקורונה. זה לא קרה בגל הראשון, והזמן עבר ובוזבז עד להחלטה להקים את המפקדה ולהעביר את האחריות לקטיעת שרשרת ההדבקה ולהקמת מערך הדגימות לידיים של צה"ל.
לא מדובר בהעברת אחריות מלאה למשרד הביטחון וצה"ל, כפי שדרש שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט. מהלך כזה עלול להיות טעות. כי לפני הכל מדובר במשבר אזרחי, חברתי וכלכלי. שיטת העבודה שנבנתה בחודשים האחרונים, שבה צה"ל כפוף באופן ישיר לפרויקטור הלאומי ולמשרד הבריאות, היא פתרון סביר בהחלט. בנט בתפקידו כשר ביטחון סימן את הנקודות המרכזיות שבהן צה"ל יכול להיות שותף יעיל הרבה יותר במאבק בקורונה. חלק מהן התממשו רק לאחר שעזב את הלשכה, וזאת שוב בשל שיקולים פוליטיים.
צה"ל לא סירב למשימות שהוטלו עליו, והוא ביצע משימות חשובות גם בגל הראשון. אבל בהשאלה מהשפה הצבאית, הצבא והרמטכ"ל העומד בראשו לא חתרו למגע ולא הציבו את הסיוע הלאומי למאבק בקורונה בראש סדר העדיפויות. אפשר היה לצפות מהרמטכ"ל שישמיע את קולו באופן ברור, שיתמוך במאבק של שר הביטחון לקבל לפחות חלק מהמשימות המשמעותיות שדרש להעביר לצבא, כמו למשל הקמת מפקדת אלון, וזאת לפני שליחת יחידות לסייע בערים מוכות הנגיף.
הרמטכ"ל מצדו הציב בראש סדר העדיפויות שלו את צמצום התחלואה בתוך הצבא ושמירה על רציפות תפקודית. אבל הסיוע הלאומי לא פחות חשוב, במיוחד כאשר צה"ל הוא היחיד שיכול בשלב הזה לספק חלק מהיכולות.
כוכבי נכנס לתפקידו עם שאיפות גבוהות. הוא תכנן לבצע מהפכה וביקש להעביר תוכנית רב־שנתית. חלפו שנתיים. עוד לפני הקורונה, המציאות הפוליטית, מערכות הבחירות הבלתי נגמרות והיעדר תקציב איימו על מימוש שאיפותיו. למרות זאת החליט כוכבי כי הוא יוצא לדרך בכל מחיר, והחל לבצע שינויים עמוקים בצבא, בלי שהתוכנית הרב־שנתית עברה את אישור הממשלה, וספק אם היא תעבור אותו בעתיד הנראה לעין.
בינתיים הקצינים הבכירים במילואים מספרים על הבלבול שבו שרוי הצבא. על תקופת המעבר שבה מתבצעים השינויים, נסגרות יחידות ונעשות הכנות לפתיחת יחידות חדשות ומתקדמות, שכלל לא בטוח שיקומו בשל הקשיים התקציביים שנראים באופק. כוכבי מדבר על צבא קטן ועוצמתי, שלפי הערכות קציני המטכ"ל ישפר את תפקוד צה"ל בשדה הקרב בצורה דרמטית. הוא מדבר על רב־ממדיות, קישוריות וסייבר. אין ספק שחלק מהרעיונות המתקדמים ופורצי הדרך של הרמטכ"ל יחלחלו לצה"ל בעשורים הקרובים, אבל עכשיו הוא צריך לעצור ולחשב מסלול מחדש.
קשה למדוד בכלים מקצועיים את מידת הצלחתו של רמטכ"ל - לעתים רק לאחר שנים רבות מתבררת התמונה המלאה. אפשר וצריך להעריך את רב־אלוף כוכבי על התוכנית המובנית והמתקדמת שבנה, לאחר שעות ארוכות של דיונים ועבודות מטה בלתי נגמרות, אבל המציאות חזקה יותר מכל.
כוכבי יידרש להכריע כעת על מה הוא מוותר, ולהתחיל לעשות סדר בצבא הסדיר ובמערך המילואים. עליו לבדוק איך הוא מתאים את התוכניות שלו, בגרסה מאוד מצומצמת שלהן, לשנתיים שעוד נותרו לו כרמטכ"ל. זו אינה הסתכלות שהיא רק פנים־צבאית, זו גם ראייה לאומית. הבור הכלכלי שתשאיר הקורונה לא יאפשר תוספת לתקציב הביטחון, אולי אפילו להפך.
במצב העניינים הנוכחי ולנוכח המצוקה התקציבית שעוד תפגוש את משרדי הממשלה בהמשך, כוכבי צריך להתמקד במה שיש. לצד המערכה בקורונה, הקדנציה שלו תימדד בסופו של דבר ביכולת שלו לשמור על רמת כוננות ומוכנות גבוהה. אם יתפרץ עימות בצפון או בעזה, עליו להצליח להביא תוצאות טובות הרבה יותר טובות מאשר הציג צה"ל בעימותים האחרונים. את הוויתורים יצטרך כוכבי לבצע בתבונה רבה, מתוך ההבנה שהביטחון הלאומי של ישראל, הכלכלה, החינוך, הבריאות וגם הרווחה חשובים לא פחות לחוסנה של ישראל. הגירעון הלאומי התופח ידרוש מחיר כבד גם ממערכת הביטחון.
באחריות רבה יידרש הרמטכ"ל לא לבקש תוספות תקציב, גם אם הקונסטלציה הפוליטית ותמיכת ראש הממשלה ושר הביטחון יאפשרו לו לבקש יותר. ככל שהרמטכ"ל יקדים להבין כי בשלב זה התוכנית הרב־שנתית המקורית שלו אינה ישימה, וכי יש להציג לצבא ולדרג המדיני תוכנית חלופית, רזה הרבה יותר, תוך שימור וחיזוק המערכים שכבר קיימים בצבא - יוכל הצבא להיות ערוך טוב יותר לאתגרים המצפים לו. קודם כל, לאיומים מאיראן ועד עזה, אבל גם בסיוע משמעותי יותר למערכה הלאומית בקורונה.
[email protected]