בשבעת החודשים שבהם היא נוכחת בחיינו, מגפת הקורונה הצליחה להעלים את הנושא הביטחוני מסדר היום הישראלי. כשהחשש מהנגיף גובר, מתרחשים פחות אירועים ביטחוניים. אבל בגל הראשון, אחרי שרמת התחלואה ירדה, גברה המתיחות באזורי החיכוך, וככל הנראה התרחיש הזה צפוי לנו גם הפעם.
פוטנציאל ההסלמה ביו"ש ובעזה הולך וגובר. כל הסיבות כבר כאן: המשבר הכלכלי המחריף, הנתק של ישראל והרשות הפלסטינית והסכמי הנורמליזציה האחרונים של ישראל, שפגעו פגיעה מורלית בפלסטינים.
בעזה הקורונה מתפשטת, אבל בקצב נמוך יותר מאותם תרחישי האימה שהצביעו על האסון שיקרה ברצועה ברגע שהנגיף יכה. 4,200 נדבקים נרשמו שם, כ־1,700 חולים ו־26 מתים. חמאס מצליח לבלום את המגיפה ביעילות באמצעות סגר כמעט מוחלט של הרצועה. אין יוצא ואין בא. אבל ההשפעות הכלכליות בהתאם.
החשש מהקורונה עצר גם את תנועת הסוחרים מעזה לישראל, שבעצימת עין של הממסד התפרנסו כפועלים עם שכר ממוצע של כ־450 שקל ליום. גם הפרויקטים הבינלאומיים הגדולים תקועים כמעט לחלוטין. כספי התרומות הבינלאומיים כבר לא מגיעים. הסיוע שמגיע מופנה בשלב זה לחיזוק המערך הרפואי. הכסף אומנם מסייע לבלימת הנגיף ברצועה, אבל לא עוזר להנעת המשק. על פי ההערכות, שיעור האבטלה בעזה עומד כעת על כ־60% ובקרב צעירים בני 15־29 הוא זינק לכ־70%, זאת כשהשכר הממוצע היומי ירד מ־63 שקל ל־58 שקל.
ראש סוכנות הפליטים הפלסטינית (אונר"א), פיליפ לזריני, תיאר השבוע בראיון ל"גרדיאן" הבריטי את המצב ברצועת עזה בגוונים אפוקליפטיים. הוא סיפר על אנשים שמחפשים מזון בזבל ומתקשים לספק ארוחה אחת ביום למשפחתם. בישראל סבורים שלזריני הגזים בתיאור המצב, אבל מסכימים שהמצב הולך ונעשה קשה יותר.
במערכת הביטחון סבורים כי חמאס נמצא בלחץ רב, ומזהה בשטח סימנים לתסיסה אזרחית נגדו. מנהיג חמאס יחיא סנוואר מקדם מדיניות שבה השליטה על הנגיף חשובה יותר מהכלכלה. הוא סבור כי עם המצוקות הכלכליות יוכל להתמודד בהמשך, אבל עם השתוללות של מגפה שעלולה להפוך את הרצועה לאזור מוכה אסון יהיה לו קשה להתנהל.
ולנוכח המצב הזה אין פלא שבישראל רואים בקטארים את הפתרון. גם בימים האחרונים מקיימת ישראל מאחורי הקלעים שיח אינטנסיבי מאוד עם הקטארים, הכולל פגישות ושיחות רבות בערוצים הדיסקרטיים. הפעם הצדדים מנסים לגבש תוכנית ארוכת טווח לשיפור המצב ההומניטרי והכלכלי של תושבי הרצועה, בניגוד לתוכניות הקודמות שכללו העברת כסף שנתן שקט לחודשים ספורים.
אלא שמגפת הקורונה הופכת את התוכנית לקשה ליישום. ההערכה המובילה בישראל היא שאם לא תושג התקדמות משמעותית עם הקטארים לאחר הבחירות בארצות הברית, חמאס ישוב להפעיל לחץ על ישראל באמצעים שכבר ראינו בעבר - מבלוני נפץ ועד להפרות סדר בסמוך למכשול האימתני שהולך ומושלם בימים אלה מעל ומתחת לאדמה בגבול עם הרצועה.
אפשרות נוספת היא שארגוני הטרור ברצועה - בעיקר הג'יהאד האסלאמי - לא יחכו לתוצאות הבחירות בארה"ב כדי להוביל להתחממות בגזרה הדרומית. ההערכה הזו מובילה את צה"ל להשלים את ההכנות המבצעיות לעימות ברצועת עזה ולהביא את התוכניות לאישור הרמטכ"ל.
מטרה ברורה ומיידית
באישורי התוכניות האחרונות למבצע רחב היקף ברצועת עזה קבע הרמטכ"ל, כי פיקוד הדרום וצה"ל נמצאים בבשלות ובמוכנות גבוהה לביצוע תוכנית מהסוג הזה, במידה שתידרש. אלא שלנוכח הביצועים הלא מרשימים של צה"ל במבצעים האחרונים בעזה, זו גם אמירה מחייבת. כמעט מדי שבוע מבוצע תיקוף לתוכניות המבצעיות. בצבא מבינים כי לאחר המבחן האחרון בצוק איתן, הפעם יידרש הצבא להציג ביצועים גבוהים הרבה יותר ולהשיג ניצחון ברור על חמאס.
כיבוש הרצועה או מיטוט שלטון חמאס אינו על הפרק. מבלי להיכנס לפרטים, התוכניות מבוססות בעיקר על מרכיב העוצמה של צה"ל להצליח לפגוע בצורה קשה ביכולות של חמאס באמצעות פגיעה בבכירי הארגון, במערך שלו, באמצעי הלחימה, במאגרי התחמושת ובנכסים האסטרטגיים. כל זה אמור להיות מושג בזמן קצר, כלקח ממבצע צוק איתן, שנמשך למעלה מ־50 יום.
עד למבצע רחב ברצועה, אם יקרה, בפיקוד הדרום נערכים גם לאפשרות של ימי קרב בודדים. בנושא הזה שואפים בצה"ל לשנות את המשוואה שעוצבה על ידי ארגוני הטרור בשנים האחרונות, שלפיה ארגוני הטרור הם אלה שבוחרים את המועד שבו מתחיל סבב ההסלמה וקובעים גם את השלב שבו הוא מסתיים.
רבים בצה"ל סבורים שהחלטות משמעותיות בנוגע למהלכים פורצי דרך צריכות להתקבל עכשיו, תוך ניצול השקט היחסי. הם טוענים שאל לה לישראל להיות נגררת אחרי הפעולות של חמאס, כפי שהיה בשנים האחרונות. אז את הפעולות המשמעותיות עשתה ישראל כשגבה אל הקיר, לאחר סבבי הסלמה שיזם ארגון הטרור.
הביקורת הציבורית שנשמעת על כך שישראל לא מכתיבה את האופן שבו מתנהל הביטחון בדרום הארץ, למרות הבדלי הכוחות הברורים בין צה"ל לארגוני הטרור ברצועה - הובילה בשנה האחרונה לשינוי תפיסה, לפחות ברמת תוכניות המגירה. השאיפה בצה"ל היא להימנע עד כמה שאפשר מכניסה לסבבי ההסלמה המוכרים, המתחילים בירי רקטות לעבר ישראל ומסתיימים כעבור ימים ספורים בהחלפת מהלומות הדדית שלא משיגה דבר.
לאחרונה השלים פיקוד הדרום את התוכניות למבצעים שמבוססים על התפיסה שלפיה צה"ל הוא שיוזם את עיתוי הפעולה באמצעות פגיעה בבכירים בארגוני הטרור ברצועה המעורבים בטרור, גם במחיר של סבב הסלמה שנמשך כמה ימים ועלול להתפתח למבצע משמעותי יותר. כך היה במבצע חגורה שחורה, שבו בחרה ישראל את עיתוי הפעולה שהחלה בחיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל־עטא, וכך צפוי להיות גם בהמשך.
אולם משום שבישראל מעדיפים בשלב זה להימנע מעימות ופועלים בנתיב של מאמצים מדיניים עם הקטארים והמצרים, ההנחיות של הדרג המדיני ברורות: יש לצפות לחירום ולהתכונן לכל - ממבצעים נקודתיים ועד מבצע גדול ברצועה, אך במקביל יש לעשות כל מאמץ כדי לשמור על היציבות הביטחונית ולא להיגרר לעימות, ולבצע פעולות אקטיביות לשיפור המצב הכלכלי ברצועה.
[email protected]