״אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה האנושות זה מאה שנים״, כך בחר לתאר ראש הממשלה בנימין נתניהו את המשבר הנוכחי, כדי לספק רציונל ברור בנוגע להחלטה על סגר שני. "מערכת הבריאות נאנקת, מספר החולים הקשים ממריא - המחיר נורא", הוא הוסיף. "זוהי שעת חירום לאומית, אנחנו בשיאה של מלחמה מתמשכת. הגל השני מכה בכל העולם. המגיפה צפויה לגבות מחיר כבד נוסף בחיי אדם, זוהי האמת".
לא ברור לי מי היועצים של נתניהו וכיצד אנשי משרד הבריאות התעלמו משורה של מחקרים בתחום הפסיכולוגיה וחקר המוח, על תפקוד המערכת החיסונית במצבי לחץ - אבל מישהו שם פספס, ובגדול.
לנאומו של נתניהו הייתה מטרה אחת בלבד: להכניס את עם ישראל ללחץ. להעלות את רמות החרדה. נראה שמילותיו נבחרו בקפידה כדי לנסות לזעזע את הציבור, להוציא את עם ישראל מהאדישות שבה הוא נמצא. הבעיה היא שעבור חלק גדול בציבור זה כבר מאוחר מדי. לאחר שעבר סף מנטלי מסוים, אי אפשר לעשות שום דבר כדי לעשות אתחול מחדש למערכת הלחץ שלנו, ולהחזיר את רמות החרדה למצבן ההתחלתי. אחרי שמנגנוני הלחץ במוחנו כוילו לדרגה המקסימלית בסגר הראשון, יהיה קשה מאוד לסובב שוב את כפתורי החרדה. הסיבה לכך היא שהמערכות במוחנו בנויות באופן כזה שלא ניתן לחזור ולפחד מאותו גירוי, שהסתבר ככזה שלא הביא לתרחיש האימים שתואר.
מצד שני, דווקא האוכלוסיות החלשות, המבוגרות, אלו שנמצאים בסיכון, או אנשים שסובלים מרמות גבוהות של חרדה - עליהם הלחץ עובד. אומנם לחץ מתון הוא חיוני, מכיוון שהוא מעודד נקיטת צעדי זהירות, אבל להביא את האוכלוסיות הפגיעות הללו לרמת לחץ כזו באמצעות שורה של אזהרות והפחדות, שחלקן עמומות וחלקן סתם ביזאריות - עשוי לגרום נזק לטווח ארוך, שעלותו למערכת הבריאות תהיה גבוהה.
לחץ וחרדה הם גורם הסיכון מספר אחת לחולי ולתפקוד לקוי של מערכת החיסון.
בעשורים האחרונים מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שתחושות חרדה, לחץ וחוסר אונים הן בעלות השפעות פיזיולוגיות שליליות על מערכת החיסון. חשוב להבין כי הגוף מגיב למצבי לחץ וחרדה לא רק במקרי טראומה, אלא גם במצבים יומיומיים, כמו ויכוח סוער או דד־ליין מלחיץ.
מערכת הלחץ שלנו מופעלת אוטומטית בין שמדובר בנמר ששועט לעברנו ובין שמדובר באזהרת קורונה והנחיות חדשות.
הסיבה לכך מושרשת באבולוציה שלנו: לתחושות לחץ וחרדה יש פונקציה אבולוציונית, שמטרתה להכין את גופנו להתמודדות עם תוקף חיצוני. הישרדות קיומית תמיד תקבל עדיפות, על פני כל גורם סיכון אחר כמו וירוס או זיהום. אף שהאתגרים שעמם אנו מתמודדים השתנו ובמרבית הזמן אנו לא עומדים בפני נמרים ששועטים לעברנו - תגובות המערכת לא השתנו. כל מצב לחץ - מוחשי או לא - מפעיל אוטומטית את מערכת החיסון שלנו.
מהי המשמעות של הפעלת מערכת החיסון לשווא?
התגובה הגופנית ללחץ היא ייצור חלבונים המכינים את גופנו להתמודדות עם איום חיצוני. במצבי לחץ מופעל מסלול עצבי, המוביל להפרשת הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, הידוע כ"הורמון הסטרס". הפרשתם למחזור הדם מאיטה את המערכת החיסונית, וכמו שאתם מבינים, תפקוד לקוי של מערכת החיסון פוגע ביכולת של הגוף להילחם במחלות.
ההשלכות על הבריאות עלולות להיות רחבות היקף: מהצטננויות, דרך כיבי קיבה ועד לסרטן, והשורה התחתונה היא רגישות יתר לזיהומים.
בנוסף, הפרשת יתר של חלבונים אלו למחזור הדם פוגעת בתהליכי חשיבה ומובילה להרג תאי עצב. כמויות גדולות שלהם עלולות אף לעכב יצירת תאי עצב חדשים אצל בני אדם בוגרים. תגובות אלו לא השתנו במרוצת השנים. ולכן, כשצועקים עלינו בעבודה או כשאנחנו חשים במצוקה כלשהי, אפילו קטנה, אנחנו חווים את אותה תחושה פיזיולוגית של דפיקות לב מואצות, זרימת דם מהירה, יובש בפה, הרחבת אישונים - תגובות אוטומטיות המכינות את המערכת להתמודדות עם האיום.
השיקול הוא הישרדותי גרידא. כשאנו ניצבים בפני סכנה קיומית, זה לא הזמן להתעסק עם איזה וירוס המתפתח בגוף. כתוצאה מכך נעצרות כל פעולות הריפוי וההחלמה. נסו לחשוב מהי המשמעות של מצבי הלחץ לאנשים החולים בקורונה ולאנשים המצויים בסביבת חולי קורונה - המערכת החיסונית שלהם הופכת להיות רגישה במיוחד כתוצאה מהלחץ והפאניקה. בפרט כשמדובר באנשים מבוגרים. נמצא כי לחץ וחרדה מגבירים את הסיכוי להידבק בכל המחלות הקשורות להזדקנות.
מערכת הלחץ ומערכת החיסון אינן יכולות לפעול במקביל
תחשבו על התהליכים בגופנו כמנוהלים על ידי שתי מערכות: המערכת החיסונית, שתפקידה לרפא את הגוף ממחלות ומזיהומים; ומערכת הלחץ, שתפקידה להתריע מפני סכנה קיומית כמו נמר שועט, והיא מופעלת בכל פעם שאנו חווים לחץ. מערכות אלו אינן יכולות לפעול בו־זמנית. כלומר, כשמערכת הלחץ (שתפקידה להתריע מפני תוקפים חיצוניים) נמצאת בפעולה, מערכות החיסון והריפוי מפסיקות את פעולתן. במצבים אלו זרימת הדם לקורטקס פוסקת, וכתוצאה מכך אנו פועלים באופן אוטומטי בלי לחשוב. הורמוני הלחץ, אדרנלין וקורטיזול, מופרשים ותורמים לעלייה בייצור האנרגיה, אך גם תורמים להתנהגות אגרסיבית.
ככלל, למערכת הלחץ, שתפקידה להזהיר אותנו מפני תוקפים, איומים וסכנות, תמיד תינתן עדיפות על פני המערכת החיסונית, השומרת על בריאותנו מפני מזיקים כמו חיידקים ווירוסים. מיליוני שנות אבולוציה עיצבו את מערכת החיסון להתמודדות מיטבית עם אתגרי החיים בטבע. רק שהמערכת שלנו לא יודעת להתמודד עם ראשי מדינה שמאתגרים את הנטיות הטבעיות שלנו בכל פעם מחדש.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה