המערכות התקשורתיות בבעתה. שתי מערכות מומחים ומרואיינים הוכנו בכל מערכת חדשות טלוויזיה אחראית. הגרפיקאים הכינו שתי כתוביות מצוירות. האחת היא: “תם עידן טראמפ!” השנייה: “איך טעינו?”. יום משדרים מיוחד שבו התקשורת עושה שוב חשבון נפש. השאלה עכשיו היא אם הדיקטים שאמורים להגן על חלונות הראווה בארצות הברית יעמדו בפני ההתפרעויות שמי שהתקין את הדיקטים חשש שיפרצו כאשר תוצאות הבחירות בארצות הברית יתפרסמו. מתנגדי טראמפ אומרים: בחירות מכריעים רק בקלפי. הם רומזים לסכנה, בעיניהם, שטראמפ ינסה להכריע מי יהיה בשלטון על ידי מערכת המשפט, עורכי דין וערעור על התוצאות בקלפי.
על פי השיטה הישראלית, של רוב, טראמפ כנראה לא היה מנהיג את ארצות הברית בארבע השנים הנפלאות לישראל שראינו תחת ההנהגה המיוחדת במינה שלו. השאלה שאת פתרונה אנו מקווים לראות היא, אם כן, כמה אמריקאים הצביעו לטראמפ וכמה שמו את הפתק “לא טראמפ”. גם הבוחר האמריקאי יודע שהפתק "ביידן" - פירושו יותר “לא טראמפ” מאשר “כן ביידן”.
הסיסמה הכי טובה של ביידן היא: כדי להביס את וירוס קורונה צריך להביס קודם את טראמפ. זה נכון. זה מטריד. זה לא הדבר היחיד שמטריד בהתנהלות ובאישיות של טראמפ. האם זה מה שיכריע לבסוף את הבחירות הרגשיות והסוערות האלה? קשה לדעת. מנתחים פוליטיים, במיוחד במדינת מפתח כמו פנסילבניה, אומרים שהקורונה איננה הגורם, כי בוחרים החליטו אם הם בעד טראמפ או נגדו כבר לפני פרוץ המגיפה העולמית.
אי אפשר להגן על הצורה שבה טראמפ ניהל את הקורונה בארצות הברית, אם כי יש המסבירים שהדרך שלו היא בעלת היגיון משלה, לא התעלמות מהקורונה, אלא הבנה שהכיוון איננו סגר והתערבות בחיי האנשים, אלא השקעה בחיסון. עם זאת, מה שטראמפ עשה לטובת ישראל, זאת אומרת לטובת הדרך המוסרית וההגונה שבה העולם צריך להתנהל, היא בעלת המשקל העיקרי בתקופת שלטונו. לא רק לנו כישראלים, אלא לעשרות מיליוני אמריקאים, נוצרים אוונגלים ציונים, שעבורם ישראל חשובה מאוד. הצלחת המדינה שלנו וערכיה הציוניים היא חלק מרכזי בערכים המוסריים העמוקים ביותר שלהם.
לחלק גדול מן העולם, הבחירות האלו נראו כתוכנית ריאליטי גדולה. לגבי ישראל, אם זה משחק ריאליטי, זהו ריאליטי שאנחנו עצמנו חלק מהמשתתפים בו. בעולם הדמוקרטי, בבריטניה למשל, מביטים בזוועה מסוימת על החנויות שמגוננות על עצמן ממהומות שאחרי הבחירות; מהומות שיפרצו מצד מתנגדי טראמפ, אם טראמפ הוא זה שנבחר שנית (שמעתי מתנגד טראמפ שחור שמזהיר את המאזינים לו מהמחנה שלו לבל ינקטו אלימות במקרה שטראמפ נשאר נשיא), או מהומות שיפרצו כאשר אוהדי טראמפ יפרצו לרחוב מאוכזבים, לא מאמינים לתוצאות.
נוטים לחשוב שמצביעים היספנים יטו את הכף נגד טראמפ, אבל שמעתי פרשנים, מהסוג שאומרים “אני חושש” כשהם מדברים על תמיכה בטראמפ, אומרים: “אני חושש שרבים מההיספנים מתרשמים מהטענה של טראמפ שאם הדמוקרטים יזכו, הם יקימו משטר סוציאליסטי”, כי רבים מההיספנים חיו תחת משטרים סוציאליסטיים באמריקה הדרומית, ומהם הם ברחו כל עוד נפשם לארץ הקפיטליסטית האיומה שמצפון.
הבחירות האלה מפתיעות באחוז ההצבעה הענק לפני יום הבחירות. זה גם אומר שהתעמולה הנמרצת בימים האחרונים התבזבזה על מי שכבר הצביע. אם ליידי גאגא הצטרפה ליום הבחירות האחרון כדי להשפיע נגד טראמפ, הרי למעשה אין לזה אפשרות להשפיע. נניח שאוהד שלה יתרשם, מה זה משנה אם הוא כבר הצביע לטראמפ.
אני מאלה שכל מערכת הבחירות סירבו להאמין שטראמפ יפסיד. למרות שראיתי את התחזיות. האנרגיה שלו במסע הבחירות, האנרגיה של איוונקה בהופעות שלה, הפלא הזה איך כל שערה שלה במקום ואין קמט אחד בשולי החצאית לעולם, וההתלהבות האדירה של המצביעים עבור טראמפ - היו מרשימים. ארצות הברית ללא טראמפ היא אמריקה עם ידיד פחות נלהב לישראל ולמדיניות של שלום. ארצות הברית עם טראמפ בשילוב עם נתניהו מולידה עוצמה, וראינו את זה.
ארצות הברית עם ביידן היא ארצות הברית אחרת, ומולה אנחנו בוודאי זקוקים להנהגה של נתניהו. זה נעשה ממש הכרחי, כי מול ביידן עם תבלין סנדרס אין מנהיג ישראלי שיכול ויודע לעמוד מלבד נתניהו. זה ברור לכולם. אחרים אצלנו פשוט יחשבו שאין טעם כלל לנסות. אלא רק יתמקדו בלהראות למפלגה הדמוקרטית שאנחנו לא כמו מה שאומרים עלינו, ולקוות שהמשטר החדש יאמין לנו. לא יאמינו.