בצה"ל ובפיקוד המרכז סימנו את חודש נובמבר כבעל פוטנציאל להסלמה ביטחונית ביהודה ושומרון. זאת לא רק בגלל תאריכי האזכור הפלסטיניים הרבים המצוינים החודש - יום מותו של יאסר ערפאת, יום השנה לחיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל־עטא ומועד הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר - אלא בעיקר בגלל הבחירות לנשיאות בארצות הברית והאפשרות שדונלד טראמפ יזכה בקדנציה נשיאותית נוספת.
החודשים האחרונים התאפיינו בהמתנה של כל הצדדים לתוצאות הבחירות בארצות הברית. לאחר שמונה שנות אובמה, בין הפלסטינים לממשל טראמפ היה נתק מוחלט. לטענתם הם חטפו מהנשיא מכות קשות. למשל בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ההכרזה הישראלית על הסיפוח, עצירת כספי הסיוע האמריקאיים וכמובן הסכמי השלום והנורמליזציה.
במערכת הביטחון זוקפים לזכותו של טראמפ החלטות שקיבל והישגים שהשיג, שהיו בעלי משקל רב לביטחונה של ישראל. הם מונים בין היתר את אותם הסכמי השלום החשובים עם איחוד האמירויות, בחריין וגם עם סודן באפריקה, שצפוי שיהיו להם השפעות אסטרטגיות על הזירה הפלסטינית. הרשות תצטרך להתרגל לעובדה שמדינות ערביות חשובות, שבעבר התנו את היחסים הרשמיים שלהן עם ישראל בפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני, כבר אינן מחויבות לעיקרון זה.
אם בעבר האמריקאים נהנו ממעמד של צד מגשר בסכסוך הישראלי־פלסטיני, מעמד זה לא היה קיים בארבע השנים האחרונות. בישראל זיהו את המשבר ביחסים בין ארה"ב לרשות הפלסטינית כבלתי ניתן לאיחוי. כל זה השתנה עם היוודע תוצאות הבחירות.
במערכת הביטחון רואים בתוצאותיהן אירוע בעל פוטנציאל חיובי, מתוך הנחה מקצועית שהנתק בין ממשל טראמפ לרשות הפלסטינית לא שירת את האינטרס הישראלי לשמירה על היציבות הביטחונית באזור.
כעת הבחירה של האמריקאים בג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב היא כמו מים קרים שנוצקו על תבשיל מבעבע - זו העמדה הרווחת כיום במערכת הביטחון. תוצאות הבחירות עשויות לשפר את המצב הביטחוני המתוח עם הרשות הפלסטינית. אומנם מרכיבי המתיחות הגדולים עדיין כאן, אבל במערכת הביטחון רואים אפשרות לשינוי בשטח, שתלוי קודם כל בפלסטינים ובהחלטות של יו"ר הרשות אבו מאזן - אבל גם במדיניות הישראלית.
הסוגיה הישראלית־פלסטינית אומנם ירדה מהפרק בשנים האחרונות, אבל היא תמשיך ללוות את החברה הישראלית עוד שנים ארוכות, מתוך הבנה שהתלקחות ביטחונית בשטחי יהודה ושומרון מסוכנת. כך יעידו הפיגועים הקשים שהתרחשו במדינה בין סוף שנות ה־90 לתחילת שנות האלפיים.
עם ביידן כנשיא הסיכוי להשבת מעמדה של ארה"ב כמגשרת המרכזית בין ישראל והפלסטינים הוא גבוה יותר, גם אם בין וושינגטון לירושלים צפויים להתגלות יותר חילוקי דעות וחוסר הסכמות בנושאים מדיניים מאשר היו עם ממשל טראמפ.
קריסת הרשות הפלסטינית אינה משרתת בשום דרך את האינטרס הישראלי. צה"ל מציב באופן שוטף גדודים וכוחות רבים בפעילות מבצעית שוטפת ביהודה ושמרון. הידרדרות נוספת במצב ואיבוד משילות של הרשות ידרשו מצה"ל השקעת כוחות רבים נוספים על חשבון המוכנות והאתגרים הביטחוניים שמציבות הזירה הדרומית והזירה הצפונית.
חלון קטן לתקווה
במערכת הביטחון נערכו לכך שבחירה בטראמפ לקדנציה נשיאותית נוספת תציב את יו"ר הרשות בפני הכרעה אסטרטגית. בעיצומו של משבר כלכלי חסר תקדים וכאוס שלטוני המאופיין בבעיות תפקוד קשות של מוסדות הממשל הפלסטינים, אבו מאזן היה נאלץ לקבוע את צעדיו - מתרחיש קיצוני של הכרזה על פירוק מוסדות הממשל הפלסטיני ועד החלטה להחריף את העימות עם ישראל.
נראה שלאחר ארבע שנים קשות עבור אבו מאזן, הוא מרגיש כי נפתח עבורו חלון קטן של הזדמנויות, עם אופק ותקווה לשיפור המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית ולשיפור מעמדו מול הממשל האמריקאי. בהודעה רשמית הוא בירך את הנשיא הנבחר, וכתב כי הוא מצפה לעבוד עם ביידן ועם ממשלו למען חיזוק היחסים בין הפלסטינים לאמריקאים.
בישראל מעריכים כי לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה, עוד לפני חילופי השלטון בוושינגטון, אבו מאזן יחזור בו מסירובו למשוך את כספי המסים הפלסטיניים - 3 מיליארד שקלים שנמצאים בידי ישראל. עד כה הוא סירב למשוך אותם במחאה על החלטת ממשלת ישראל לקזז מהפלסטינים את המשכורות שמשלמת הרשות למשפחות מחבלים.
לאחר שסיפוח השטחים ביו"ש ירד מהפרק ולאור הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות ערב - רבים ניסו לשכנע את יו"ר הרשות לחזור בו מסירובו. אבל הוא נותר בעקשנותו. אלא שבימים אלו, בצל משבר הקורונה, המצב הכלכלי של הרשות הולך ומחמיר. פקידי הממשל ואנשי מנגנוני הביטחון קיבלו רק מחצית משכרם, והאבטלה מזנקת. הכלכלה הפלסטינית זקוקה ל־3 מיליארד השקלים כמו לאוויר לנשימה.
אפשר להניח שבחודשים הראשונים של כהונתו הסוגיה הפלסטינית לא תעמוד בראש סדר העדיפויות של ביידן. לאחר שהנשיא הנבחר ימנה את האנשים שמיועדים לעסוק בנושאי חוץ וביטחון ככל הנראה יתנהל מאחורי הקלעים שיח גם עם סביבתו הקרובה של אבו מאזן, על מנת להוביל לחידוש היחסים בין ארה"ב לרשות.
בשיחות אלו צפוי לעלות גם נושא התיאום הביטחוני בין צה"ל, השב"כ והמינהל האזרחי לבין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. בחמשת החודשים האחרונים, גם ללא תיאום ביטחוני, לא נרשמה עלייה במספר פיגועי הטרור ביהודה ושומרון. למרות זאת סבורים במערכת הביטחון כי לאורך זמן זו מגמה מסוכנת. התיאום הביטחוני חשוב גם לישראל. יש להניח שלאחר כניסתו של ביידן לבית הלבן התיאום הביטחוני יחודש, גם אם לא תושג פריצת דרך בין הדרג המדיני בישראל למקבילו ברשות.
וכמו בשנים האחרונות, גם עכשיו הסיכוי להסלמה ביטחונית ברצועת עזה גבוה יותר מאשר ביהודה ושומרון. הארגון מעוניין בהסלמה ביטחונית ביו"ש שתבוא על חשבונה של הרשות, ובמקביל פועל חמאס לשפר את המצב הכלכלי ברצועה. יחד עם זאת, חמאס לא מפסיק את הניסיונות לממן ולבצע פעילויות טרור, ניסיונות שנבלמים ברובם המוחלט בזכות הפעילות של השב"כ ושל צה"ל