1. אחרי אשרור דירוג האשראי של ישראל השבוע על ידי S&P, אחרי נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי שפרסמה הלמ"ס (בסיכום השנה אנחנו כמובן עדיין בהתכווצות) ואחרי ההודעות של פייזר ומודרנה - אפשר בהחלט להיות אופטימיים. אני יודע שזה לא יעניין ובצדק את אלו שנפגעו קשה מהמשבר, את אלו שפוטרו, את אלו שהכנסתם ירדה באופן משמעותי - אבל התמונה הכללית היא שהכלכלה הישראלית עומדת לעבור את המשבר הלא פשוט הזה בשלום. כמובן, עד שיגיעו החיסונים ועד שמרבית האוכלוסייה תחוסן תחלוף עוד כחצי שנה, והדברים עלולים להשתבש. אבל בין התסריט הפסימי לאופטימי שציירו הכלכלנים, הן אלו בשוק הפרטי והן אלו בבנק ישראל ובאוצר - התרחיש האופטימי הוא הריאלי יותר.
חשוב להדגיש: אשרור דירוג האשראי הוא לא סתם משהו דקלרטיבי לנופף בו בהודעות לעיתונות. יש לו משמעות אדירה - גיוסים בריביות נמוכות שמשקפות את מצבה הכלכלי האיתן של ישראל. אינני יודע מה עלה במוחו של שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, שהזכיר את המילה "ונצואלה" בנשימה אחת עם ישראל כסימן אזהרה; אינני יודע גם על מה הסתמכה שורה של "פרשנים" שהחליטו שמצבה של כלכלת ישראל "אסוני" בלי שהביאו לכך שום תימוכין. אבל אין כמו נתונים ועובדות ואשרור הדירוג כדי להמחיש לכל רואי השחורות והנבואות האפוקליפטיות שישראל רחוקה מאוד מהתסריטים המדומיינים שלהם.
2. אחד הסימנים החיוביים למצבה הבריא של הכלכלה הישראלית אינו עולה לכותרות, וטוב שכך: זהו הסימן של שער הדולר. שער דולר של 3.35 שקלים, כפי שנרשם השבוע, היה מחולל בדרך כלל מהומות בעיתונות הכלכלית. "סערה בשוק המט"ח" ושאר כותרות פופוליסטיות היו חלק מריטואל קבוע שבו שער דולר חלש הפך משום מה ל"דרמה", בליווי הקינות המוכרות של התאחדות התעשיינים. הבהילו אותנו שהנה, תכף מתרגש עלינו גל של פשיטות רגל בעקבות התחזקות השקל, פלוס קריאות נואשות לבנק ישראל להתערב בדחיפות. ואכן, בנק ישראל התערב פה ושם, אך במבחן התוצאה, ההתערבויות האלה לא השפיעו לטווח הארוך. עוד הוכחה שהתערבות ממשלתית, במיוחד בשווקים פיננסיים, היא מיותרת וחסרת כל היגיון.
תמיד גם הייתה חלוקה של "טובים" ו"רעים": ה"טובים" הם התעשיינים שנפגעים משקל חזק, וה"רעים" הם הספקולנטים, כרישי המט"ח, שהמניפולציות שהם מבצעים כדי לגרוף רווחים מהירים מטות את השוק וגורמות נזק ליצרנים. חברים, זה פשוט תיאור פופוליסטי. השווקים הפיננסיים מושכים ספקולנטים - זה אך טבעי. אבל המחשבה שהם יכולים להשפיע על שער מט"ח או שער מניה לטווח הארוך, להבדיל מהטווח הקצר - פשוט לא ריאלית.
3. אני מקווה שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא יתפתה להגיב, ושייתן לכוחות השוק לעבוד, עם הספקולציות שבו והספקולנטים שבו. ובכלל, נוצרה איזושהי תזה מעוותת ששער דולר נמוך הוא רע ושקל חזק הוא בהכרח לא טוב. נוצרה גם תזה ששוקי המט"ח, או השווקים בכלל, הם "לא נורמליים" אלא סוג של קזינו. ההפך הוא הנכון: שקל חזק משקף כלכלה חזקה וכלכלה בריאה - וכזו היא כלכלת ישראל - ושוקי המט"ח משקפים בדיוק את חוזקה של כלכלת ישראל, למגינת לבם של כל רואי השחורות.
תארו לכם תסריט קיצוני שבו הדולר היה ממריא לסביבות ה־5 שקלים. מה היו אומרים אז? שמטבע חלש משקף כלכלה חלשה. כרגע זה בדיוק ההפך: מטבע חזק משקף כלכלה חזקה, ומטבע חזק לאורך זמן - שנים - אומר שלישראל יש כלכלה בריאה מאוד. שוב, אני מבין שיש כאלה שלא מוכנים להודות בכך מטעמים שונים, אבל לאורך זמן השקל לא יכול להמשיך להיות חזק רק כי כמה ספקולנטים מנווטים את השוק.
זה לא אומר שהכל מושלם, ממש לא. הסקטור הציבורי המנופח ממשיך לשבת כאבן ריחיים על צווארו של הסקטור הפרטי, והממשלה לא הצליחה עד כה למנף את משבר הקורונה כדי לרסן אותו. עם זאת, הן השווקים והן סוכנויות דירוג האשראי ממשיכים לשדר אמון במדיניות הכלכלית של הממשלה. השווקים, במיוחד שוקי האג"ח ושוקי המט"ח, הם סוג של מראה למדיניות הכלכלית. הם נוטים "לדבר" אל קובעי המדיניות באמצעות עלייה וירידה של תשואות האג"ח, או חולשתו וחוזקתו של המטבע המקומי. עבור ישראל, אפשר בהחלט לומר כי השיח הזה, לעת עתה ולאורך השנים האחרונות, מעודד.
4. ברור שיש תעשיינים שנפגעים באופן אוטומטי מחוזקת המטבע, אבל זו תמונה לא שלמה. כשתעשיינים מקומיים קונים ציוד וחומרי גלם בחו"ל, הם גם נהנים מחוזקת השקל - כך שהתמונה מעורבת. מעבר לכך, השקל החזק הוא ברכה צרכנית משמעותית. שקל חזק מיטיב מאוד עם הצרכן הישראלי בקניות בחו"ל, בחופשות ועוד - ואף שיש האטה בכל אלה בתקופת הקורונה, המטבע החזק מלווה את הצריכה הזו שנים ארוכות.
לא פעם תיארתי את היתרונות לצרכנים: מה שקרה, למשל, בתחום הטיסות לחו"ל והקניות מחו"ל הוא מהפכה ענקית ודרמטית. החל בהסכם השמיים הפתוחים (משנת 2013), דרך מהפכת הקניות באינטרנט ועד לשקל החזק. בשנת 2019, למשל, יציאות הישראלים לחו"ל עמדו על יותר מ־9 מיליון, שיא של כל הזמנים. זהו פקטור משמעותי מאוד בהורדת יוקר המחיה, שיחד עם השקל החזק מאפשר לישראלים ליהנות משירותים מגוונים וזולים יותר, הן באמצעות קליק על העכבר והן באמצעות טיסות זולות והבאת מוצרים זולים מחו"ל. כשאזרחים קונים את אותם מוצרים ושירותים שהתרגלו לצרוך בפחות שקלים - זוהי הורדת יוקר המחיה.
עם זאת, היצואנים צודקים בטענתם כי שקל חזק מייקר במקביל את העבודה הישראלית, ולכן מקטין את היתרון התחרותי שלו מול העולם ועלול לגרום לפיטורי עובדים בתעשיות היותר מסורתיות, להבדיל מתעשיית ההייטק, שיכולה להתמודד עם זה. לעומת זאת, אף על פי שזה נשמע אכזרי, שקל חזק "כופה" על ישראל להתמקד בענפים שיש לנו בהם יתרון - ועל אף המחיר הגבוה של העבודה הישראלית, עדיין יקנו מאיתנו (שוב, הייטק למשל).
צריך לזכור: למרות השקל החזק, לאורך השנים האחרונות (עד הקורונה) האבטלה הישראלית הגיעה לשפל חסר תקדים, כך שהכלכלה והתעשייה הישראלית התאימו את עצמן למצב שבו השקל, במרבית התקופה, הוא מטבע חזק. האם דולר מתחת ל־3 שקלים, למשל, יגרום כבר נזק יותר משיביא תועלת? שאלה טובה, אבל אתם יודעים למי ניתנה הנבואה.
5. טרנד ההשקעה במטבעות דיגיטליים (קריפטוגרפיים) חוזר וצובר תאוצה, והשבוע התקרב הביטקוין בצעדי ענק ל־20 אלף דולר, השיא הקודם שלו. איך קורה שנכסים דיגיטליים, אשר אין להם אחיזה פיזית במציאות, מושכים אליהם משקיעים שמוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור משהו תנודתי, ויש שיגידו ספקולטיבי?
"אוסקר וויילד, באחד הציטוטים המפורסמים שלו, אמר ש'ציניקן הוא אחד שיודע מחיר של כל דבר ואינו יודע ערך של שום דבר'", אומר תומר רביד, שעוסק בתחום המטבעות הדיגיטליים. "בהקשר של הביטקוין, נדמה שהאמירה הזאת נכונה מאוד".
"הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים נוצרו עבור שימוש באינטרנט על ידי משתמשי האינטרנט", ממשיך רביד. "בשונה ממטבעות כגון דולר, יורו או שקל, הביטקוין לא נוצר על ידי מדינה כלשהי, שוויו אינו מגובה על ידי מדינה או ממשלה, וערכו אינו נגזר מביצועים פיננסיים כאלה או אחרים של כלכלה, ריבית או החלטה של ריבון כזה או אחר. הביטקוין הוא המטבע הקריפטוגרפי הראשון אשר מנצל טכנולוגיה חדשה - הנקראת בלוקצ'יין - המאפשרת העברת ערך בין אנשים על גבי מערכות ממוחשבות ללא צורך במתווך, ללא צורך בהיכרות וללא צורך באמון בין הצדדים.
"זהו הישג טכנולוגי מרשים לכל הדעות. זו פעם ראשונה שחברה עסקית, למשל, יכולה לספק שירותים (או מוצר) בתשלום או לתגמל על שימוש במוצר שלה משתמשים בתשלום ללא שימוש בבנק, חברת סליקה או כל מתווך פיננסי אחר. את הערך של היכולת הזו, או לפחות את שוויו של הערך הזה, משקיעים מנסים להעריך ולמדוד בעזרת מחירו של הביטקוין, אשר נקבע בזירות מסחר רבות בעולם וגם בישראל".
יש עוד מטבעות דיגיטליים מלבד הביטקוין.
"אכן, הביטקוין אינו לבדו בשוק, והטכנולוגיה שעליה מבוסס הביטקוין אינה בבעלות אף גוף או חברה. לכן כל אדם יכול לשכפל, לשנות ולשפר את הטכנולוגיה כדי להתאים אותה לצרכים עסקיים כאלה או אחרים. ההבנה הזו, שמדובר בתשתית קוד חינמית וזמינה לשימוש, נוצלה על ידי לא מעט מיזמים ליצירת מטבעות דיגיטליים משלהם. בעולם יש כיום כ־5,000 מטבעות דיגיטליים שהונפקו על ידי מיזמים כאלה ואחרים, במטרה להתאימם למודל העסקי שאותו הם מנסים לקדם. חברות אלו מכרו לציבור הרחב מטבעות - בתהליך הנקרא הנפקה ראשונית - תמורת כסף אשר מופנה לפיתוח וקידום המיזם. ככל שהמיזם יותר פורץ דרך, ככל שהוא יותר חדשני במודל העסקי שלו, כך הסיכון גדל, אבל כך גם הסיכוי.
"הערך הגלום במטבעות אלה הוא הפוטנציאל של אותה קפיצה קדימה שכל כך הרבה מיזמים דוחפים. המשקיעים סוחרים במטבעות, מוכרים וקונים אותם בהתאם לציפיות שלהם, והמחיר נקבע לפי רמת האמון שנותנים המשקיעים בתחום למיזם, האמון שלהם בצוות ובערך המודל העסקי. כעת אנו בשלב שבו הערך מתחיל להדביק את השווי - ומתוך כל המטבעות הקיימים בשוק יהיו מנצחים גדולים ויהיו מפסידים גדולים".
אלא שהביטקוין מעל כולם.
"דבר אחד ברור לכל מי שמשקיע בתחום - ביטקוין יש רק אחד. הוא נהנה מאמון המשקיעים בתחום, וערכו נגזר בצורה ישירה מאמון זה. בדומה לזהב, שוויו נגזר מהיצע וביקוש ללא גיבוי של בנק מרכזי או ריבון יחיד אשר מווסת את מחירו. המחיר יכול להיות תנודתי, אך המחיר אינו חזות הכל. הערך האמיתי שמציע ביטקוין הוא הבטחה לתשתית אלטרנטיבית להעברת ערך בין אנשים ללא שימוש בבנקים או במוסדות פיננסיים מסורתיים, וזה שווה כסף".
6. "תראה את הדוח של סיטיגרופ שפורסם השבוע", אומר איציק יהושע, פעיל נוסף בתחום המטבעות הדיגיטליים. "הצפי שלהם הוא שהדולר ייחלש בשנה הבאה ב־20% מול סל המטבעות. עזוב לרגע את הטכנולוגיה של הביטקוין, בוא נדבר על המהות: הביטקוין משמש כנשק יום הדין נגד ממשלות. כשהוא נוצר ב־2009, המטרה הייתה להגן על האזרחים מפני סיטואציות שמתרחשות כעת. כשממשלה מדפיסה כסף בקצב חסר תקדים - נוצרים חששות מאינפלציה. לכן, כשהאינפלציה עלולה לעלות, האזרחים שואלים את עצמם איך אפשר להגן על עצמם ולשמור על הערך של הכסף שלהם - ואחת האפשרויות היא ביטקוין, בנוסף לזהב. נקודה חשובה: אי אפשר להדפיס עוד ביטקוין, ואין שום גוף ריכוזי ששולט בו - יהיו רק 21 מיליון מטבעות וזהו. וכללי ההיצע והביקוש עושים את שלהם: כשהביקוש גובר על ההיצע - המחיר עולה".
מה מפמפם דווקא עכשיו את העליות החדות במטבע?
"כמה סיבות: האחת, קל מאוד לקנות בביטקוין בפלטפורמות הדיגיטליות החדשות, ודור ה־Y מתחבר להשקעות כאלה. הסיבה השנייה, המרכזית, היא שהכסף החכם, הכסף הגדול - גופים מוסדיים, קרנות גידור וכד' - נכנס להשקעות בביטקוין. אתה רואה את התופעה הזו בארה"ב מדי יום. הרבה מיליארדרים, מובילי דעת קהל, יוצאים בפומבי עם החלטתם להיחשף בפורטפוליו שלהם גם לביטקוין - 1%־5% מושקע במטבע כגידור על הכסף מחשש לאינפלציה. בשלב הבא, ואני חושב שהוא יגיע מהר, יצטרף המיינסטרים, משקיעים מהשורה. המודעות הרבה יותר גדולה, הכלים יותר מגוונים. פיי־פאל, למשל, תאפשר החל מ־1 בינואר לכל המשתמשים שלה לקנות ביטקוין. לכן הרבה כסף יזרום: גם כסף חכם וגם כסף של המיינסטרים.
"רשת חנויות הנוחות האמריקאית 7-ELEVEN ורשת הפארם האמריקאית CVS יפרסו ב־11 אלף סניפים שלהם ברחבי ארה"ב כספומטים שתוכל לקנות בהם ביטקוין. רק השנה יש עלייה של 85% בכמות הכספומטים בעולם שבהם אפשר לקנות ביטקוין - כספומטים ייעודיים רק לביטקוין. כלומר, זה הופך לנגיש. יותר ויותר אזרחים גם מבינים שאפשר לנהל את הכסף לבד - לא צריך מנהל השקעות שיגיד לך איך לגוון את הכסף ואיך אפשר לעשות את זה בבנק. אתה יכול לעשות הכל לבד. הביטקוין מאפשר לך להחזיק את המטבע אצלך, אין צורך בבנק, החזקה שגוררת עמלות. זו המהפכה הגדולה: העברת הכוח והשליטה מהבנקים והמוסדות הפיננסיים - לאנשים".
7. תראו איזה ביצועים פיננסיים נפלאים יש לחברה הבאה: הרווח התפעולי שלה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמד על כ־283 מיליון דולר, כ־189 מיליון דולר מהם רק ברבעון השלישי; הרווח הנקי עמד על כ־158 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, כ־144 מיליון דולר מהם ברבעון השלישי, המוצלח ביותר שלה; תזרים המזומנים התפעולי - אחד האינדיקטורים הבולטים ביותר לבריאות חברה - עמד מתחילת השנה על כ־466 מיליון דולר, כ־245 מיליון דולר ברבעון השלישי.
לא תאמינו, אבל החברה שהשיגה את הביצועים הללו, דווקא בתקופת הקורונה, היא חברת הספנות הוותיקה צים. כן, כן, זו שעברה שני הסדרי חוב ענקיים והתייעלות מאסיבית - הצליחה להשתקם, ומציגה ביצועים כספיים שנראו בעת הסדרי החוב כדמיון פרוע במיוחד. נכון, לצים יש עדיין אתגרים פיננסיים לא פשוטים: היא נושאת על גבה חוב פיננסי לטווח הארוך של כ־1.5 מיליארד דולר ויש לה גירעון בהון העצמי של כ־100 מיליון דולר, אבל המשך הביצועים הטובים וההנפקה המתוכננת ישקמו גם את הביצועים המאזניים.
כיצד קרה שחברה שהגיעה מעשית לחדלות פירעון פורחת ועוד דווקא בתקופת משבר? במילה אחת: ניהול. בשתי מילים: איכות הניהול. ובקליפת אגוז: היכולת לזהות את פריחת הסחר המקוון ולספק לענף הזה שירותים ייעודיים, וגם ניצול הזדמנויות קורונה מול ההובלה האווירית.
את צים מנהל כבר למעלה משלוש שנים אלי גליקמן, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל. מגיעה לו ולצים מילה טובה - הוכחה שעם ניהול נכון אפשר לשקם עסקים בשיתוף בעלי חוב.