אם אתם מעוניינים להבין טוב יותר את הישראלי החדש, הנכון, החזק וההגמוני שאינו מודע להגמוניותו - צפו ב"אחותי ג'קי", שעונתה השלישית עלתה לשידור השבוע, בהוט. ערכים עתיקים ומתכלים כמו ביישנות, הקשבה והערכה לאחר פחות תראו שם. גם פרגון, נימוס ודרך ארץ אין שם. לעומת זאת, חוצפה, יריקה על הזולת - בין שהוא אמך, ובין שהוא אחותך או בעלך - יותר נפוצים בסדרה.
האם זו בעצם סדרה על הערסיות הישראלית החדשה? אם ערס הוא אדם שדורש כבוד אך אינו נותן ממנו גרם לזולת, אז כן.
ג'קי אזולאי היא חיית ריאליטי, אך היא אינה מיומנת ומצחיקה כמו ליהיא גרינר או חיננית כמו ליאור קוקה, למשל. היא מחוספסת, לא נעימה ויורה קללות. בפרק הראשון היא מנטרלת התנגדויות לצילומי הסדרה בקרב משפחתה. אחיותיה מבקשות תמורה עבור הצילומים. נראה שרצון אחד עומד מאחורי דרישתן: חמדנות. רווח מיידי על לא כלום. תפקידן אחד הוא: להאיר את דמותה של ג'קי בתוכנית הטראש־דוקו־ריאליטי זו העונה השלישית. עבור זה הן תובעות תשורה בדמות ניתוחים פלסטיים. האחת רוצה אף חדש, האחרת כבר הגדילה חזה בעונה השנייה. ג'קי, בתגובה עדינה ומתחשבת: "אני אנתח לך גם את השכל אם צריך".
ג'קי עוברת אחות־אחות ומשכנעת, באמצעות שפה גסה וכפייה. "כלבה. זבל. מי ישמע מה יש לה בחיים", היא מסננת על אחותה. "אני אראה לה מה זה להגיד לי לא". בדקה הרביעית היא מדברת עם אחות אחרת בטלפון ומשכנעת אותה להתעלם מהמגיפה העולמית: "את סתם מטומטמת, את סתם פשוט טיפשה. כולם בחוץ. אף אחד לא שם מסיכה. גם אני לא שמה מסיכה ברמה שאם אני מגיעה אלייך, שאם אני דבוקה גם את בטוח תהיי דבוקה". ג'קי מעל המגיפות, מעל החוקים. הכללים הם המלצה, יש להתעלם מהם.
עד כמה שמנסים, קשה לאהוד אותה. לבית אמה היא נכנסת בשירה, ריקודים וצעקות. האם ואחיות נוספות מנסות להניא אותה מהצילומים, וממילא שלא להשתתף בהם. ג'קי נוזפת באמא: "חמודה! מה קרה לך? מה את דפוקה?", ומבקרת את העולם הדתי־חרדי שממנו צמחה, ושבו לטענתה ניתנת חשיבות ללבוש ולסממנים חיצוניים לפני פנימיות האדם, אולם חז"ל כבר אמרו דרך ארץ קדמה לתורה. זה עידן שבו דמויות כמו ג'קי הן דומיננטיות בחברה, רצויות ומנצחות.
אך אלה רק המנות הראשונות. המנה העיקרית המוגשת לנו העונה היא יחסיה עם בעלה, ישראל, שמתגלה כדמות טרגית ומקסימה. בראיונות שלה ("גלית ואילנית", חדשות 13) היא טוענת שהיא עדיין "חולה עליו". אולם בסדרה היא משפילה את אב ילדיה ובן זוגה, ברמה שאדם סביר מליט את פניו בבהלה מול המסך לנוכח הביוש. ישראל דווקא אופטימי, יש לו מקצוע. הוא היחיד באזור שאינו פרזיט. זה לא עוזר לו, להפך. מהרגע שהוא קם בבוקר, היא מתעמרת בו, מקטינה אותו ומזכירה שהיא זו שמביאה יותר כסף הביתה. גם הוא עובד, אבל היא אינה רואה אותו.
לשיטתה, לה מגיע יותר, כמו לשבת בפיג'מה על הספה ולצרוח עליו כשהוא מטפל בילדים. באופן מגלומני ומגוחך היא רואה את עצמה כקים קרדשיאן הישראלית.
בראיון שנתנה לא מזמן לדיוויד לטרמן התגלתה קרדשיאן, ידוענית הריאליטי והדוגמנית, כדמות אינטליגנטית ומתוחכמת. מדובר באשת עסקים ממולחת ומעודכנת, בעלת מודעות גבוהה לקהילה. רק לאחרונה תרמה מיליון דולר למלחמה בקורונה, ולא מזמן קידמה רפורמה חוקתית, ובזכותה שוחררה אסירה שהורשעה בעבירות סמים לא אלימות והייתה אמורה לסיים את חייה בכלא. קים גם רגישה חברתית. ג'קי רק את עצמה רואה. אני ואפסי עוד דור 2.0.
בסדרה המעולה "חסרי בושה" הצליחו לנסח בשנינות ובכישרון חיי משפחה לא תפקודית אמריקאית, אך לכל אחד מילדי המשפחה היו יומרות קיומיות לצאת מהעוני ומהמחסור ולהגשים את עצמם בלימודים ובתעסוקה. נראה שלמשפחת אלחרר - משפחתה של ג'קי אזולאי - אין יומרות, אין עתיד, אין תקווה וכמעט שאין חלום.
לדעתה של ג'קי, הפתרון לחייהם חסרי המוצא הוא הצילום לטלוויזיה. זו משמעות הקיום, הגאולה. מאוחר יותר יסתבר שגם זו הייתה מניפולציה להערים עליהם כדי שיהיו כפופים לצרכיה. ג'קי מציבה מראה כעורה מול הישראלי מנופח האגו עם תרבות ה"מגיע לי" ו"הכל שלי". הצפייה בה חשובה, היא יכולה לעורר שיח, אולי אפילו שינוי.