ההתנגדות למינוי תא”ל אפי איתם ליו”ר יד ושם הציפה כמה מחלות של המחשבה הישראלית. בישראל של היום, לכל גילוי אפליה, קשיחות קרבית או התנהגות שלא על פי קודים של פוליטיקלי קורקט - קוראים גזענות. זה לא נכון.
העולם מלא אפליה, למרבה הצער, וזה חלק מהמאבק האנושי. העולם ימשיך להיות מלא אפליה. זה לא יפה, אבל גם לא כל כך נורא, כל עוד בחברה המפלה אפשר לחיות ולשגשג. היהודים תמיד חיו בחברה שהייתה עוינת להם כיהודים. כל עוד הניחו ליהודים לפרוח, הכל היה בגדר המאבקים הרגילים של החיים בחברה אנושית. לא כל אפליה כלפי מישהו, וגם לא כל מלחמה באויב היא גזענות, ובוודאי שלא גזענות מדעית על פי החוק הנאצי. אני בכלל מתנגד לשימוש במילה גזענות כל כך בקלות.
גזענות על פי הגדרת הנאציזם איננה ניתנת לריפוי, בזמן הנאצי אי אפשר היה לומר “הייתי יהודי, אבל ביטלתי את היהדות שלי”. אי אפשר אפילו היה לומר לנאצים: “אני מוכן להצטרף למפלגה הנאצית ולבגוד בעמי ולהלשין על יהודים אחרים, לרצוח יהודים, אם רק תכירו לי טובה על כך ותחדלו לרדוף אותי על יהדותי”. הנאצים לא היו מקבלים אדם כזה, אלא רוצחים אותו. בשואה נרצחו על ידי הנאצים אנשים שכלל לא ידעו שהם יהודים, רק כיוון שהורה אחד שלהם היה יהודי. בשואה נרצחו אפילו אנטישמים, לא חשוב עד כמה הייתה האנטישמיות שלהם נלהבת, כל עוד הם היו בני הגזע היהודי. לעומת זאת, אצלנו, אם אויב ישראל יהפוך את עורו לאוהב ישראל, הוא לא יזכה עוד לעוינות כלפיו.
אי אפשר ואסור לכנות אדם כמו אפי איתם גזען. תא”ל אפי איתם לחם בגבורה נגד ערבים כאשר הם רצו להשמיד יהודים. לא ייתכן לכנות “נאצי” כל אדם שאינו פוליטיקלי קורקט על פי האופנה האחרונה. מי שרוצה לחפש נאצים באמת צריך לזכור, למשל, שמנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית היה נאצי. אמין אל־חוסייני שמו, והוא קיים פעילות נאצית בבניינים ובמשרדים שהוקצו לפעילותו הנאצית, בתקציב נאצי נדיב, בברלין ליד היטלר במשך מלחמת העולם השנייה. אוי, איך אני אומר דבר כזה על מנהיג הפלסטינים? עוד יכנו אותי גזען ונאצי כי אני מזכיר את העובדה המושתקת בקפדנות שהתנועה הלאומית הפלסטינית היא בעלת מסורת נאצית וגזענית אמיתית. תנועת חמאס, זאת אומרת רוב הפלסטינים דהיום על פי תוצאות הבחירות האחרונות בקרבם, לא התנערה מהמנהיג הנאצי הזה עד היום, וגם בעיני אש”ף הוא גיבור לאומי ושאהיד שראוי להלל. נגד אנשים כאלה לחם איתם.
אני כותב על הנושא, כי יש דבר חשוב שצריך לומר כאשר מנסים למנוע מאיתם להיות יו”ר יד ושם בטענה שהוא גזען. צריך להזכיר שיד ושם בכלל איננו מרכז עולמי למלחמה בגזענים. לקח השואה איננו המלחמה בגזענות שבתוכנו או מלחמה בכל מיני עוולות על רקע של קיפוח מיעוטים בעולם. זה בדיוק הפוך.
הדבר הגרוע ביותר כאשר מציבים זאת כמטרת יד ושם הוא שכך הופכים את יד ושם למוסד לזיכוי הנאצים ולביטול זכר השואה. אם אנחנו כמו הנאצים, אז מה אנחנו רוצים מהנאצים? הם היו בסדר גמור. אם כל התנהגות פסולה היא כמו השואה, אז מה אנחנו מבלבלים את המוח דווקא עם השואה? בצורה כזאת אנחנו מזכים את הנאצים. אם נאצי קטן מסתתר תמיד באיזה מקום בתוך תוכנו, בתוך כל אדם, אז מדוע מחמירים עם הנאצים?
העולם, וארץ ישראל בכלל זה, ניצלו מהנאצים רק בזכות לוחמים ולא בזכות הוגים הומניסטים. לוחמים שאגב, היינו מגדירים כמעט את כולם כגזענים על פי ההגדרות של היום.
ההתנגדות למינוי איתם כי הוא לא שייך למחנה הרואה את עצמו כ”נכון”, היא המשך תהליך מעוות שגיליתי שצומח בקטן עוד בימים הראשונים שבהם התעמקתי בנושא השואה, כאשר עשיתי סדרה של תשע תוכניות טלוויזיה בשם “היינו שם איתם”, ובהן בני נוער ישראלים חיו כדמויות בתקופת השואה; ואחר כך בחידון טלוויזיוני בינלאומי שערכתי בנושא. הייתי אז במשך שנים בקשרים הדוקים עם חוקרי שואה וניצולי שואה ועם יד ושם.
יד ושם הוא מוסד לשימור ההיסטוריה של השואה. איסוף והצגת האמת. כל מי שיביט באמת, יסיק מסקנות לעצמו. יד ושם בכלל לא צריך למצוא חן בעיני העולם, או להתיישר על פי האופנות בעולם.