עם או בלי קשר לסגר השלישי, פריחת החצבים המוקדמת כבר בישרה, לפי מומחים למזג האוויר, על כך שצפוי לנו השנה חורף קשה. לא ברור אם דווקא הקור ישחק פה תפקיד או בעיקר הגשמים, אבל כך או כך - ובאין אלטרנטיבה אחרת לבלות בה את שעות החשיכה גם בימים יבשים - סביר שכולנו נמצא את עצמנו בחלק גדול מחודשי החורף הקרב בבית.

"אחד הדברים הבולטים בישראל הוא הבנייה הלא טובה מבחינת בידוד", אומר ד"ר טארק אבו חאמד, מומחה לאנרגיה ממכון הערבה. "ברוב המקרים, בעיית הבידוד יוצרת מצב שהרבה יותר נעים להיות בחוץ מאשר בבית. הבתים הישראליים דורשים חימום רב יותר ולאורך זמן".

אין ספק שאחד האבסורדים הגדולים בישראל הוא חוסר הניצול המשווע של אנרגיית השמש, שקיימת כאן גם בימי החורף. תוסיפו לכך את הבנייה שגורמת לקור בחורף להקפיא לנו את העצמות ואת מזג האוויר המשוגע - ותקבלו מתכון לרגליים קפואות לפחות עד אפריל. נכון שישראל אינה סקנדינביה, לטוב ולרע, והשלג לא ייערם על מפתן הבית. גם הכבישים (ברובם) לא יעטו שכבת קרח, אבל מי שלא רוצה לשבת בסלון ביתו מכורבל במעיל, יזדקק לחימום.

ד''ר טארק אבו חאמד (צילום: צילום פרטי)
ד''ר טארק אבו חאמד (צילום: צילום פרטי)


"כמעט 90% מהאוכלוסייה משתמשת במזגנים כדי לחמם את הבית", אומר ד"ר אבו חאמד, "ברוב המקרים מדובר בחימום נקודתי לכמה שעות וחוזר חלילה, מכיוון שהחדר מתקרר מהר יחסית. אין ספק שזה לא מספיק לטווח הארוך. תוסיפו לכך את העובדה שאנחנו מחממים את הבית בדרך כלל בשעות השיא, כשהחשמל לא רק יקר אלא גם יוצר עומס על תחנות הכוח לייצור חשמל, ותקבלו הוצאות גדולות שאנחנו משלמים רק עבור חימום הבית בחורף".

לד"ר אבו חאמד יש דווקא המלצה שיכולה לעזור לאנשים שידם אינה משגת לחמם את ביתם בחורף. אל ההמצאה האקולוגית שעודנה בשלבי פיתוח נגיע עוד מעט, אך לפני כן רצינו לבדוק מה קורה בשוק כיום.

מתחת לבלטות


"ישראלים משתמשים בעיקר במזגן" אומר ארז וסנר, מנהל רשת מחסני חשמל. "מבחינה כלכלית זו הוצאת החימום הזולה ביותר, והמוצר כשלעצמו - נניח מזגן 1 כוח סוס לחדר ילדים - עולה בסביבות 1,000 שקל בלבד. עם זאת, אני רואה שלהיטי המכירות בתחום החשמל בחורף הקרוב יהיו תנורי אח דמה - בסגנון דקורטיבי שמסתדר קצת עם המגמה לעיצוב מחודש של הבית בימי הקורונה. עוד להיט שמסתמן החורף היא פטריית החימום, שאם עד עכשיו רכשו אותה בעיקר למרפסות, כעת הלקוחות מבקשים לקנות אותה כפריט חימום דקורטיבי לסלון, בחיבור לחשמל כמובן".

ארז וסנר (צילום: יחצ)
ארז וסנר (צילום: יחצ)


אם כבר במזגנים עסקינן, כדאי לדעת כי רכישת מזגן איכותי היא השלב החשוב הראשון, אך לא פחות חשובה היא התחזוקה הקבועה. בדיוק כמו הצטיידות במלאי ויטמינים מחזקים לפני החורף או זיפות הגג. "איך מכינים את המזגן ונשארים רגועים? בקלות ואפשר גם לבד", מסביר שמוליק הררי, מנהל טכני באלקטרה מיזוג אוויר.

"זה מתחיל בניקיון מסננים, בבדיקת תקינות של חלקים מהותיים כגון מחליפי חום חיצוניים ופנימיים של המזגן, שדורשים בדיקה מעת לעת. נוסף לניקיון שעושים גם בקיץ, ביחידה הפנימית יש לבחון ויזואלית אם מחליף החום נקי. אם הוא נראה סתום, מומלץ להזמין טכנאי שינקה אותו. זכרו כי בדיקה שגרתית כזו עשויה להפחית עלויות תיקונים בטווח הקרוב והרחוק. נוסף לכך, לשם הגנה בימי החורף, דאגו לכסות את היחידה החיצונית בכיסוי מיוחד".

לפני שאתם רצים להחליף את המזגן או לבדוק את מלאי התנורים שיש לכם בבוידם, אם אתם מתכננים שיפוץ בימים אלה, הקבלן גיא אהרונוביץ' ממליץ לדאוג קודם כל לבידוד הקירות, מה שיחסוך עלויות גבוהות בהוצאות חשמל בהמשך. "ההמלצה היא לעשות בידוד תרמי בתוך הקירות - בידוד ששומר על החום בצורה טובה מאוד בחורף ובקיץ שומר על טמפרטורת החדר ברמה גבוהה מאוד. הבידוד יחסוך בחשמל לאורך זמן מאחר שלא נצטרך להפעיל את המזגן באופן קבוע".

גיא אהרונוביץ' (צילום: סמדר כפרי)
גיא אהרונוביץ' (צילום: סמדר כפרי)



מה בנוגע לחימום תת־רצפתי שהיה מקובל לפני שנים רבות ונדמה שחזר לאופנה?
"כשהוא על בסיס מים, עלויות ההתקנה יקרות יותר. לעומת זאת, התקנת מחמם רצפה הפועל על בסיס חשמל זולה יותר, אבל צריכת החשמל גבוהה יותר לאורך זמן באופן ניכר. המזגן, לעומתו, מייבש מאוד ונעים פחות, אלא אם כן הבחירה היא במערכת מזגן משוכללת. יש להתייחס לעובדה שכאן בארץ לא קר מדי".

האדריכלית שירה מוסקל ממליצה על חימום תת־רצפתי כאופציה החסכונית והיעילה ביותר, ולדבריה, שווה להפוך את הבלטות בשביל זה.
"בכל הנוגע לחימום תת־רצפתי מבוסס מים, העלות הראשונית גבוהה יחסית, אבל הצריכה השוטפת חסכונית ונמוכה. זה מתאים לבנייה חדשה, כאשר יש גובה לריצוף ומדובר בפתרון נעים וכלכלי. קיים גם חימום תת־רצפתי המבוסס על חשמל, שלא חייבים להרוס בשבילו את התשתיות, כך שהוא מתאים לדירות קיימות. אפשר גם למקם אותו מתחת לפרקט, אולם ההוצאה החודשית גבוהה יותר. התוצאה של החימום הרצפתי מצוינת. המשמעות שלה היא להסתובב כל החורף עם חולצה קצרה, וזהו חימום שאינו מייבש. זה ללא ספק פתרון שהפך להיות פופולרי בשנים האחרונות, אף שאנו מדינה לא קרה ברוב ימות השנה. אפשר גם ליישם את החימום התת־רצפתי רק בחדרים ספציפיים - חדרי שינה או חדרי רחצה. התמחור הוא לפי מטר רבוע. לדוגמה, תמחור חימום חדר רחצה תת־רצפתי על חשמל הוא כ־2,000 שקל".
הדס רוט (מימין) ושירה מוסקל (צילום: בנימין אדם)
הדס רוט (מימין) ושירה מוסקל (צילום: בנימין אדם)


אני מבינה שיש לך המלצה מצוינת גם לאנשים שמעדיפים מזגן מבחינת תפעול אבל לא אוהבים את היובש.
"אם מתקינים מערכת מיזוג חכמה יותר, מערכת VRX שיונקת את האוויר מלמטה, הסירקולציה של האוויר טובה ואחידה יותר. בדרך כלל הנטייה של החום היא לעלות למעלה, ואז הטמפרטורה לא תהיה אחידה בכל הבית. המערכות החדשות מאפשרות לאוויר להיות אחיד".

אומנם הישראלים אוהבים מזגנים ומבינים שמדובר במוצר זול יחסית מבחינת עלויות חימום, אלא שקמיני הגז, הרדיאטורים, מפזרי החום ותנורי הסלילים עדיין נמכרים כמו לחמניות עם הופעת הגשם הראשון. ועם יד על הלב הקר, מי מאיתנו לא מוצא את עצמו בשבת אחר הצהריים מכורבל בפוך מול מפזר חום שמכוון ישר אל הפנים, אף שבביתו מותקן מזגן?

אז כמה זמן לוקח לתנור סלילים לחמם את החדר? התשובה היא 20 דקות. כדאי לשים לב שצריכת החשמל של תנורי הסלילים גבוהה יחסית ובעיקר לעובדה שגופי החימום אינם מוגנים מספיק. לכן בחדרי ילדים מעדיפים לרוב רדיאטורים, אם כי גם להם יש חסרונות שאנו לא תמיד מודעים אליהם. מחירם גבוה באופן יחסי למכשירי חימום אחרים: הם כבדים ומחממים את החדר באטיות. הרדיאטור מצויד בדרך כלל בתרמוסטט ובמתג הבורר דרגות חימום, יתרון נוסף על פני תנור הסלילים (ספירלה).

וסנר ממליץ על הנחת קערית מים בחדר עם רדיאטור כדי למקסם את הלחות בחדר למי שחושש מיובש, מה שפחות עובד עם מפזרי חום, למשל. "מפזרי החום ממשיכים להימכר כרגיל", מוסיף וסנר, "אם כי הם מתאימים מאוד לחימום נקודתי או לתוספת חימום במידת הצורך". במילים אחרות, מפזר חום הוא מכשיר זול יחסית שמונע מריבות על השלט של המזגן אם יש בבית אנשים בעלי טמפרטורת גוף שונה. יש להביא בחשבון שצריכת החשמל שלו גבוהה יחסית (3,000 ואט בהפעלה מקסימלית), בניגוד לתנור סלילים (2,000 ואט), וכן שלוקח לו כמעט 20 דקות לחמם את האזור, עם חסרון אחד משמעותי - יובש באוויר, שספק אם קערת מים תפתור.

קמין חשמלי (צילום: עודד סמדר)
קמין חשמלי (צילום: עודד סמדר)


לכל המוצרים הללו מתלוות מדי שנה הוראות בטיחות שעוברות לנו ליד האוזן, אבל תאונות ואסונות ממשיכים להתרחש בגלל חוסר זהירות או התקנה לקויה. סמי אהרון, ראש ענף מערכות אנרגיה במכון התקנים הישראלי, ועידו כהן, ראש מדור אנרגיות מתחדשות, מפצירים בישראלים לשים לב לא רק למערכת החימום אלא גם להתקנתה.

"התקנה היא חלק חשוב של כל מערכות החימום ללא יוצא מהכלל, בהיבט הבטיחות ובהיבט של איכות השימוש", אומר אהרון, "כדאי לבחור במוצר איכותי יותר עם שילוב עם התקנה הולמת, לבדוק אם קיימת אפשרות לבחור ביועץ חיצוני לצורך מתן הערכת מערכת החימום הכלל־דירתי, לפי צורכי המשתמש".

מה פחות מומלץ לשימוש?
כהן: "באופן כללי גז הוא החוליה החלשה לצורך חימום בהיבט הבטיחותי ובהיבט עלות־תועלת - הכי פחות כדאי בין המוצרים. קמיני עץ כנראה נותנים את הפתרון הכי מוצלח מבין כל המוצרים לחימום החלל, אך נופלים מהאלטרנטיבות מבחינת זיהום אוויר. מזגנים מייבשים את האוויר אבל חסכניים ויעילים יותר מרדיאטורים".

סמי אהרון (צילום: אלכס פירסוב)
סמי אהרון (צילום: אלכס פירסוב)


האם יש תווי תקן עבור מערכות סולריות? ואם כן, מה צריך לוודא?
אהרון: "במערכות סולריות, מדובר על חובת תו תקן. כלומר, כל מוצרי מערכת סולארית מחויבים להיות בתו תקן בשימוש בארץ. בעת הקנייה אפשר לוודא קיום מספר ההיתר שניתן לכל מוצר על ידי מכון התקנים".

כיצד להשתמש נכון במערכת גז טבעי והאם יש בה סיכון?
"לגבי גז טבעי בבנייני מגורים: פרישת תשתיות גז טבעי בדירות מגורים מוגבלת ביותר. למיטב ידיעתנו, למעט שכונות ספורות בעיר ערד, אין דירות או שכונות מגורים המחוברות לתשתית גז טבעי. בנוגע להיבט של המשתמש הסופי: המעבר משימוש בגפ"מ (גז פחממני מעובה) לגז טבעי מצריך התאמה של תשתיות מערכת החלוקה והאספקה. אין היתכנות למעבר עצמי משימוש בגפ"מ לגז טבעי. כלומר, האדם המשתמש כעת בגפ"מ לא יכול לעבור על דעת עצמו לטבעי".

לעולם בעקבות השמש

אי אפשר לא לדבר על השפעות הקורונה ועל כך שאנחנו לא רק מרוויחים פחות, אלא גם נמצאים יותר בבית. מעצבת הפנים הדס רוט ממשרד הלל אדריכלות זיהתה את המגמה של הישראלים לא רק לדאוג לכך שיהיה להם חם, אלא גם לכך שהגורם המחמם יתאים את עצמו לדירה מבחינת העיצוב.

יש בכלל אלטרנטיבה "להתפנק" בתנור מעוצב בימים אלה?
"יש את קמין הגז, שהוא יפה מאוד ותורם לחמימות הבית גם בפן העיצובי. אם המיקום שלו מרכזי מספיק, הוא בהחלט יכול לחמם קומה שלמה. הקמין הרווח הוא קמין גז שקל להשתמש בו. הוא מחמם בצורה נעימה, עם חימום מבוקר ונכון. האפקט של היופי משמעותי במקרה הזה ומתאים לרוב הבתים הפרטיים או לדירות גג. המחיר הוא כ־20 אלף שקל ומעלה, כולל התקנה. יש גם קמין ביו אתנול - נוזל בעירה שמחמם את הסביבה הקרובה ואינו מצריך ארובה. ישנם גם כאלה שהם פרי־סטנדינג וניידים. מדובר בפתרון אסתטי מאוד גם לדירות וגם לבתים, ומחירו דומה לקמין גז".

ומה עם הקמין החשמלי שהפך פופולרי מאוד?
"הוא בעצם נראה כמו קמין בילט־אין, רק שהבעירה שלו היא חיקוי של אש אמיתית. החימום דומה למפזר חום גדול. מדובר בפתרון טוב לדירות, רק צריך שקע תואם. מדובר במוצר לא יקר שנותן אווירה. ומחירו מתחיל ב־3,000 שקל".

ובחזרה לאומת הסטארט־אפ ולד"ר אבו חאמדה, שהבין עם הצוות במכון שלפעמים, ובעיקר בתקופת המשבר, רבים יעדיפו לא להדליק את החימום. "ראיתי את זה די הרבה: משפחות שחיות רק מפנסיה או שמצבן הכלכלי רעוע נמנעות ויימנעו בחורף הקרוב מלהדליק את החימום בביתם. זו אגב בעיה נפוצה מאוד בשנים האחרונות בכל רחבי העולם, ובאירופה כבר מודעים לכך ויש כמה תוכניות לתמיכה בפנסיונרים על ידי קצבת חימום. בישראל המודעות אינה גדולה מספיק, לצערי הרב, לכן בינתיים אנחנו עמלים על פתרון שיספק חימום במחיר של דוד שמש סטנדרטי לכל האוכלוסייה ויחסוך בצריכת החשמל".

המכשיר המדובר הוא דמוי מזגן שמותקן בבית ומשמש כמעין דוד שמש לחימום האוויר. החיסכון עצום, במקום 2,000 וואט בשנה, ישתמש משק הבית רק ב־60 ואט, מה שיחסוך לצרכנים הרבה כסף. המכשיר הוא פרי פיתוח של המרכז לאנרגיה מתחדשת במכון הערבה.
"אנחנו מדינה שטופת שמש, ואנחנו לא משכילים לנצל אותה היטב", אומר ד"ר אבו חאמד. "אם נביט על ארה"ב ועל קנדה לצורך העניין, נגלה שיש להם - דווקא שם בצפון אמריקה הקרה - הרבה מאד מערכות סולריות לחימום בחורף. כעת, חשבי מה יכול היה לקרות אם זה היה קורה באזור כמו ישראל? כמה אנשים היו מרוויחים מכך?".