1. צחוק מהחוק
השבוע ניתן להכריז רשמית שבמגזר העסקי פתחו במרד הקורונה. זה התחיל בטפטופים מאיגוד הקניונים והתרחב לסקטורים נוספים. אנשי העסקים הפנימו שהממשלה הנוכחית מבינה רק כוח ואיומים.
קבינט הקורונה שומע הרי את המלצות משרד הבריאות, ובדרך כלל לא מקשיב להן. לפחות את הקניונים הוא החליט לפתוח השבוע בתום משאל טלפוני. ההחלטה מובנת בהחלט: אם פיילוט הקניונים הצליח, מדוע להמליץ לסגור?
לכן, כשנודע השבוע לנציג בעלי הקניונים שחר תורג'מן שמשרד הבריאות מתכוון להמליץ לסגור אותם שוב אם קצב התחלואה יעלה ל־2,000 נדבקים ביום, הם הודיעו שהקניונים ייפתחו אלא אם כן יהיה סגר מוחלט. אליהם תצטרף גם רשת ההלבשה זארה.
תגובת בעלי העסקים האחרים לא איחרה לבוא. בעקבות ביטול פגישה מתוכננת עם שר הבריאות, הודיע פורום חדרי הכושר על קיפול מאהל המחאה ועל חזרת חדרי הכושר לפעילות מלאה החל מ־23 בדצמבר. הם הפסיקו לפחד.
הבאים בתור הם בעלי המסעדות, אחד הענפים המוכים והחבוטים ביותר. המסעדות סגורות רק כי אין להן לובי אפקטיבי. המסעדן חיים כהן יכול לקטר בכל הסופ"ש הקרוב על מצב הענף, אבל כל עוד הוא לא הופך שולחן (ובמצב הנוכחי יש הרבה שולחנות פנויים), אף אחד לא יקשיב לו.
המסעדנים גיבשו מתווה פתיחה של 50% ממספר הסועדים בתקופה נורמלית. המודל עבר יפה בסגר הראשון, אז מדוע שלא להפעילו כעת? מודלים של הפעלת מסעדות קיימים במרבית מדינות אירופה וגם בארה"ב. ההושבה נעשית באוויר הפתוח, ואצלנו החורף רחוק מלהיות אירופי. מדוע לא לארח שם? כי הממשלה הולכת על הפתרונות הקלים, המותאמים לקבוצות הלחץ.
כאמור, בסקטור העסקי הפסיקו לפחד, וזה מדאיג. הם הפסיקו לפחד מקנסות. כל "המתווים" שדובר עליהם בעבר לפתיחת המערכת העסקית התרסקו בחלוף הזמן, כולל ההחלטה החשובה להגדיל את הקנסות. לקיחת החוק לידיים היא תחילתו של מדרון חלקלק, אבל כנראה שהממשלה הזאת לא מותירה ברירה. חוסר ההחלטיות בלט במיוחד כשדובר על סגר לילי ולאחר מכן הוחלט לבטלו.
נתניהו עסוק בהישרדותו הפוליטית, ובעקבות החלטת גדעון סער לפרוש מהליכוד ולהקים מפלגה חדשה המצב מבחינתו החמיר. ניתן להעריך שבזמן הקרוב תחול הידרדרות נוספת בתהליך קבלת ההחלטות שלו, והתחום הבולט לכך יהיה הטיפול בקורונה.
אבל כל זה לא מעניין את אנשי המגזר העסקי. נמאס להם מהבטחות, והם מעוניינים בסך הכל לחזור לפעילות רגילה. לצערם הרב, הדרך לכך עוברת כאמור בלקיחת החוק לידיים, אבל הם מוכנים לשלם את המחיר.
2. ספקולציות כלכליות
כמקובל ולקראת סיום השנה מנסים מיטב החזאים הכלכליים את כוחם בחיזוי המגמות בשווקים לקראת השנה החדשה. המשימה אינה פשוטה, לא כל שכן בעידן הקורונה. כך יוצא ש־2020 מסתיימת עם פספוסי ענק בתחזיות שניתנו בתחילת 2019.
כל התחזיות התנפצו אלי נגיף הקורונה. לא נמנה כאן את תחזיות הצמיחה הכוללות את סוגיות התנהגות מדדי המניות, מה יעשה הדולר, מה תהיה ריבית בנק ישראל ומה יהיו ממדי האבטלה. הקורונה הדביקה בווירוס גם את החזאים. אבל זה עוד איכשהו נסלח. מה שלא ברור הוא כיצד למרות אי־הוודאות החזאים עדיין אינם מוטרדים מהכישלון ומתיימרים לחזות את שיתרחש בשנת 2021. במצב הנוכחי התחזיות הכלכליות נכונות כמו תחזיות מזג האוויר, וסליחה מראש מחזאי מזג האוויר.
שמעון פרס התייחס פעם לתחזיות ולסקרים, גם כשהם נכונים, כאל בושם: נעים להריח אך מסוכן לשתות. התחזיות ל־2021 תלויות במשתנים רבים, כמו: האם החיסון אכן יביא קץ למגיפה, כיצד יגיבו השווקים והאם מדדי המניות בארה"ב ימשיכו לטפס לרמות שיא חדשות. וכמובן, השאלות הנצחיות הן מה יעשה הדולר ומה יהיה עם מחירי הנפט. בנושאים עם סימני שאלה רבים כל כך, גם כלכלן החרד למוניטין שלו לא היה מעז לחזות את שיתרחש ב־2021. ולמרות זאת, הברוקרים ובתי ההשקעות הנפיקו את מיטב תחזיותיהם.
אביא כאן מדגם של מספר תחזיות מבתי ההשקעות והבנקים הגדולים, המצמידים לתחזית כוכבית בסגנון הכל כפוף לקורונה, ולשאלה אם החיסון יחסל את המגיפה.
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, אינו לוקח הימור ומתמקד בסיכום 2020 בלבד. להערכתו, הצמיחה במשק התכווצה ב־2020 ב־3.8% "בלבד". לדבריו, כל התחזיות הקודרות יותר ניתנו לפני תוצאות הרבעון השלישי, שהפתיעו לטובה, וכעת, לאחר ששלושת הרבעונים של השנה מאחורינו, ניתן לומר שהתרחיש האופטימי הפך לריאלי יותר.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך בשיתוף דודי רזניק, אסטרטג הריביות בבנק, שהירידה בפעילות הכלכלית עם פרוץ משבר הקורונה הייתה חדה ומיידית בהשוואה למשבר הפיננסי בשנים 2008/9. השניים זהירים ואינם נוקבים במספרים מדויקים, אך להערכתם, "לאחר שנה חסרת תקדים, מגיפת הקורונה תמשיך להשפיע גם בחודשים הבאים. ככל שהביקוש ימשיך לגדול בכלכלה העולמית, השווקים והבורסות צפויים להמשיך לעלות".
מי שנחרצים הרבה יותר הם כלכלני קרדיט סוויס בראשות מנהל ההשקעות הראשי מייקל סטרובק. בבנק המנוהל על ידי הילה גולדנברג מעריכים כי הצמיחה ב־2021 תגיע ל־4.1%. בעוד שיעורי הריבית יישארו בסביבות אפס, בכל הכלכלות המפותחות הגדולות המניות ימשיכו לספק תשואות אטרקטיביות.
בקרדיט סוויס מעריכים שבהנחה שהמגיפה תמוגר, הצמיחה בארה"ב ב־2021 תהיה גבוהה מ־4.2%. האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהיעד של הפד, אך תישאר מתונה. "אנו מצפים שהדולר יחדש את מגמת הירידה, מכיוון שהוא איבד את יתרון הריבית ביחס למטבעות אחרים", מציינים בבנק.
חזאים נועזים במיוחד מגיעים מחברות בורסאיות. הם מנסים לחזות את שיתרחש אצלם ב־2021 ברמת תוכניות עבודה מפורטות. מספר חברות, כמו הפניקס, ערכו למשקיעים מצגות עם תוכניות העבודה. בבזק הנפיקו תחזית רווחים ל־2021. בבנקים עובדים במלוא הקצב על תוכניות העבודה ל־2021.
בפתאל הרחיקו לכת, ולאחר פרסום התוצאות לרבעון השלישי העריכו שההכנסות בשנה הבאה ינועו בין 3.2 ל־4 מיליארד שקל, והרווח ברוטו - בין 800 מיליון שקל ל־1.25 מיליארד שקל. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת, ידוע כמלונאי זהיר. אם הוא מסוגל לנפק תחזית הכנסות כל כך יומרנית, כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. עובדה שהבנקים קנו את תוכניות העבודה שלו והעניקו לו קרדיט.
אני הייתי נזהר הרבה יותר. עם כל הכבוד, אפילו אנשי מחלקת המחקר בבנק ישראל זהירים יותר, והם תיקנו את התחזיות הכלכליות בין הודעות הריבית, בהתאם לתסריטים השונים וביחס לתדירויות הסגר. אם בתחילה היו אופטימיים, לאחר מכן הפכו לפסימיים, ולקראת סוף השנה האופטימיות חזרה.
כללית, ניתן להעריך ש־2021 מסתמנת כטובה יותר לעומת 2020. אלא שהמניות נסחרות לטעמי במחירי שיא, וקשה להניח שגם 2021 תסתיים בתשואות חיוביות. בנק ישראל לא יעלה את הריבית. המשק הישראלי לא יעלה על מסלול הבראה, ועשרות אלפי עסקים קטנים יקרסו. על רקע זה המסים לא יעלו ב־2021 - בלי או עם תקציב. ומה יעשה הדולר? אין לכך תשובה חד־משמעית. רבים וטובים ניסו להעריך את התנהגותו והתרסקו. ניתן לשער כי הרמה הנוכחית של הדולר ביחס לשקל נמוכה משמעותית מרמת שווי המשקל שבו הדולר אמור להיסחר.
3. האתגר של שירביט
כלל ביטוח יצאה לפני שבוע בקמפיין חגיגי בכיכובם של חיים אתגר ("יצאת צדיק") ונתן דטנר (החתול שמיל) להגנה משפחתית מפני מתקפות סייבר. חברת הביטוח שירביט, שבבעלות יגאל רבנוף, הייתה שמחה להצטייד בביטוח כזה. אירוע הסייבר מהווה מכה לא פשוטה למוניטין שלה, והוא עלול להימשך גם בתביעות משפטיות ואובדן לקוחות. יותר מכך: האירוע פוגע גם במוניטין של ישראל, הנחשבת ל"אומת הסייבר" ולאחת המובילות בעולם בהתגוננות מפני מתקפות שכאלה.
מבחינת קברניטי המוסדות שאמורים להגן מפני התקפות סייבר, האירוע מהווה מבוכה לא קטנה. בתחילת השבוע נחשפו בבית המשפט פרטים על הקמת חמ"ל בתוככי שירביט בהשתתפות נציגי השב"כ, מערך הסייבר הלאומי, יחידת הסייבר של משטרת ישראל והפיקוח על הביטוח באוצר. זו הפעם הראשונה שאירוע חריג כזה מנוהל על ידי גורמים חיצוניים בתוך חברת הביטוח עצמה. ההנהלה משתפת פעולה באופן צמוד עם אנשי החמ"ל, הרואים במקרה אירוע בדרגת חשיבות לאומית.
סימני השאלה גדולים. עדיין לא ברור איך התבצעה הפריצה ומה מידת האחריות הניהולית למחדל. ההנהלה עושה ככל יכולתה לצמצם נזקים. היא פתחה קו ללקוחות שנפגעו (300־400 לקוחות) ומלווה אותם באופן הדוק.
בגיבוי הבעלים נדחתה דרישת הכופר והוחלט שלא לשלם מיליון דולר ב־50 מטבעות ביטקוין. עוד לפני דרישת הכופר כבר נחשפו פרטים של לקוחות, חלקם עובדי מדינה. יש לקוות שרשימת "עובדי המדינה" אינה כוללת פרטים אישיים של ביטחוניסטים שחשיפתם עלולה להוות סיכון ביטחוני.
התגוננות מפני מתקפות סייבר היא אחד הנושאים הרגישים והמאתגרים ביותר במערכת הפיננסית. בנק ישראל שם דגש מיוחד על היערכות הבנקים בנושא סיכוני סייבר. הוא כופה עליהם תרגולים ועריכת תרחישי קיצון כדי לחסום ככל הניתן את הפרצות האפשריות.
אחד מניסיונות הסחיטה הידועים היה של עובד לשעבר בחברת לאומי קארד. בפרשה, שהתפוצצה לפני שש שנים, התברר שהוא גנב את נתוני לקוחות חברת האשראי ודרש תשלום של 3 מיליון דולר, כתנאי לאי־פרסום פרטי 1.5 מיליון כרטיסי אשראי או מכירת המאגר כולו. בהנהלת בנק לאומי התלוננו במשטרה, שפתחה בחקירה מקיפה. בסופו של דבר, הסוחט נלכד ונגזר עליו עונש כבד של 11 שנות מאסר. חומרת העונש מעידה על החשיבות והרצינות שמערכת המשפט מתייחסת בהן לניסיונות סחיטה פיננסיים.
בשירביט המצב חמור יותר. מדובר בחברה קטנה עם הון של 250 מיליון שקל. הפרמיות מסתכמות בכ־500 מיליון שקל, בעיקר בביטוחי רכב ודירות. גורמי הפיקוח באוצר אינם יכולים לעבור לסדר היום על אירוע כזה, העלול לפגוע באמון הלקוחות. יש מקום לחשיבה מחודשת בשאלה אם שירביט ראויה להשתתף במכרזי הביטוח העתידיים של עובדי המדינה.
כרגע מתמודדת החברה עם המשבר הקשה, וברמה התקשורתית היא שכרה את שירותיו של יועץ התקשורת רונן צור, שהתמחה בניהול משברים. ככל שהאירוע יתמשך ללא מציאת פתרון, המשבר בחברה ובמבוטחיה עלול להעמיק.
שירביט, שנשלטת כאמור על ידי איש הביטוח הוותיק יגאל רבנוף, ידעה בשנים האחרונות שינויים ניהוליים תכופים שאינם בריאים לחברת ביטוח. צבי ליבושור, ששימש עד ינואר 2020 כמשנה למנכ"ל, קודם לתפקיד המנכ"ל. הוא החליף את שלומי נחום, ששימש בתפקידו פחות משנה. נחום החליף במרץ 2019 את גיל ספיר, שפרש אף הוא על רקע נסיבות לא ברורות. החריקות בצמרת הניהולית רחוקות מהסולידיות שבה חייבת להתנהל חברת ביטוח.
ואכן המפקח על הביטוח באוצר, ד"ר משה ברקת, עוקב בדריכות ובאופן שוטף אחרי התפתחות האירוע וממתין למסקנות. באוצר סבורים כי מדובר באירוע חסר תקדים, אך עם זאת נקודתי, ושאינו בעל אופי כלכלי שלא בא לידי ביטוי כבר בחברות אחרות.
ברקת הנחה בימים האחרונים את הנהלות חברות הביטוח לערוך בדיקות ספציפיות לגבי מערך הגנת הסייבר, כדי לוודא שאירוע דומה לא יתרחש אצלן. אלא שבענף לא מחכים למפקח. הדירקטוריונים בחברות הביטוח הקדימו וביקשו מההנהלות לשוב ולבדוק את מערכי ההגנה הכוללים.
4. ביטוח נסיכותי
הסכם השלום עם איחוד האמירויות נתן את האות להסתערות הישראלית. טורקיה אאוט, דובאי אין. על פי הערכות, בחג החנוכה, שהחל אתמול, יפקדו את היעד החדש כ־50 אלף ישראלים.
עבור רבים מהישראלים מדובר בביקור ראשון באחת ממדינות המפרץ. אלא שהשבוע התברר כי יש עדיין בעיות, ושסוגיית מתן אישורי הוויזה לכניסה למדינה לא נפתרה עד הסוף. רגע לפני הנסיעה ועוד לפני שחוצים את ביקורת הדרכונים, חשוב לא לשכוח להצטייד בביטוח נסיעות. הפוליסה חייבת להיות תפורה למידותיו של הלקוח ומותאמת למגיפת הקורונה. שני הכיסויים החשובים ביותר בהקשר זה הם הכיסוי הרפואי, וכיסוי "מקיף קורונה", שכולל פיצוי על כניסה לבידוד מסיבה כלשהי עוד לפני העלייה למטוס.
המלצה נוספת היא לקנות כיסוי גם עבור ספורט אתגרי. "רבים מהטסים אינם ערים לכך שבדובאי יש אטרקציות של ספורט אתגרי. אנחנו ממליצים לכל מי שנוסע להרחיב את הכיסוי אף שלכאורה טסים רק לשופינג או לבטן־גב. הביטוח הנוסף עולה גרושים, וחבל לפספס אותו", ממליץ איש הביטוח הוותיק אלון קצף.
קצף, הבעלים של סוכנות הביטוח פספורט קארד, הקים בשנה האחרונה את חברת הביטוח דיוויד שילד, המעניקה כיסוי ביטוחי ל־2 מיליון מחזיקי הכרטיס שלה. הוא ממליץ על דובאי, שהפכה ליעד תיירותי אטרקטיבי, בנוסף לאיי סיישל. "מדובר במדינה ירוקה, הנחשבת לבטוחה בריאותית בזכות מערכת בריאות מתקדמת בסטנדרטים אמריקאיים, תוך הקפדה על הנחיות הקורונה. דובאי אטרקטיבית במיוחד גם עבור אוכלוסיית הגיל השלישי", הוא אומר.
ואכן למעלה ממחצית הנוסעים לאמירויות בחנוכה הקרוב נמנים עם אוכלוסיית הגיל השלישי, ורובם יבקרו במדינה במסגרת טיולים מאורגנים.
קצף: "דובאי נחשבת למקום הכי בטוח לטיסה מבחינת הבדיקות ומשמעת הקורונה. כל התחזוקה נקייה, ואתה כמעט יכול לאכול מהרצפה. שירותי הרפואה מעולים, ואנחנו עובדים שם כמה שנים דרך המשרדים שלנו בגרמניה ובאוסטרליה. הנגישות למבוגרים יוצאת מהכלל, ובכל מקום יש קלנועיות".
כשאני מתעניין בתעריפי הביטוח, הוא מאשר שהייתה קפיצה מינורית של דולר ליום, ובביטוח הקורונה ב־3־4 דולר ליום. "זה סעיף הביטוח הכבד ביותר, ובגין סעיף זה מוגשות מרבית התביעות. אני מתפלל שהסעיף הזה יעבור מן העולם עם החיסון לקורונה".
בתשובה על שאלת טיב השירות בהגשת התביעה, עונה קצף: "בזכות כמות המבוטחים הגדולה יש לנו בדובאי סניף המעניק שירות ישיר. הטיפול בתביעות נעשה באמצעות כרטיס, והלקוח אינו צריך להוציא מכיסו אגורה. הפרמיה הממוצעת בטיול מאורגן לשמונה ימים היא 8־10 דולר ליום. זו לא טרגדיה".
לדבריו, "נורא קל להסתדר, כי המקום סופר־מסודר. לעומת דובאי, גרמניה מתנהלת בהפקרות. מי שיוצא לטיול מאורגן יעדיף בפעם השנייה טיול פרטי. האמירותים מכבדים את התייר הישראלי, ואני רוצה להאמין שהישראלים יתנהגו בהתאם".
5. גדולים מהחיים
רבים וטובים נפגעו מהקורונה, אבל אלה שחוו וירוס קטלני במיוחד הם העמותות וארגוני המגזר השלישי. גם בשנים "נורמליות" הם שורדים בקושי, אלא שהקורונה השנה איימה לחסל רבים מהם.
ליאור שמואלי, מנכ"ל עמותת גדולים מהחיים, מקדיש ב־12 השנים האחרונות את כל כולו לסיוע לילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם באמצעות העמותה. היא מטפלת במאות פניות של משפחות שרוסקו כלכלית. בין בקשות הסיוע נכללים סיוע כלכלי ישיר ומימון בדיקות וטיפולים מיוחדים, רכישת תרופות, תמיכה נפשית והסעות לטיפולים. סקר בעמותה מראה ש־70% מהמשפחות הפונות חוו פגיעה כלכלית וירידה חדה בהכנסה. כמחצית מהמשפחות חוו פיטורים או יציאה לחל"ת של לפחות הורה אחד. 40% מהמשפחות נתמכות על ידי עמותות. 25% מהמשפחות לילדים חולי סרטן נאלצו לוותר על טיפול רפואי בשל המשבר והיעדר מימון.
למרות הנתונים העגומים, החזון של העמותה לא התפוגג, והיא מתמקדת ביבוא הטיפולים החדשניים ביותר מחו"ל והנגשת רפואה מתקדמת לכל ילד. היא מחברת בין בתי החולים בארץ ובעולם בתוכניות מחקר משותפות. בנוסף, היא מסייעת במימון בדיקות גנטיות, הטסה לחו"ל לטיפולים חדשניים, ובמימון תרופות וטיפולים שמחוץ לסל הבריאות.
המנכ"ל ליאור שמואלי מצליח לשרוד בזכות גיוס משאבים מארגונים פילנתרופיים בארץ ובעולם, אבל בעיקר מאזרחים פרטיים. תקציב העמותה עמד בשנים האחרונות על 25 מיליון שקל לשנה.
"יש החזר הוצאות ממשרד הבריאות שנאמד ב־250 אלף לשנה בלבד, סכום שאינו מכסה אפילו את המע"מ", אומר שמואלי. "אנחנו נחשבים לארגון אהוד בחברה הישראלית, כי הסרטן חוצה גבולות. יש הרבה תרומות מעם ישראל. בשנה רגילה אנחנו משקיעים 2.5 מיליון שקל ברכישת תרופות ובדיקות דנ"א שמחוץ לסל. התמיכה של הממשלה בעמותות נמוכה מאוד, ובשנים האחרונות יש ירידה בתמיכה. בתחום הבריאות המצב גרוע יותר, כי הדרך היחידה לתמוך בנו היא דרך תקציבי משרד הבריאות, המדוללים ממילא".
לא קיבלתם תמיכה ממשלתית מיוחדת בעקבות משבר הקורונה?
"במבחן התמיכות הממשלתי נקבע שרק ארגונים שמחזור הפעילות שלהם ב־2018 היה נמוך מ־20 מיליון שקל היו זכאים לסיוע. לצערנו, ב־2018 המחזור שלנו היה גבוה בחצי מיליון שקל מהסכום ולא זכינו לתמיכה. מדובר במבחן תמיכה המנותק מהמציאות. אין שום קשר בין המצב ב־2018 למצב ב־2020. נפסלנו על הסף, ושום דבר לא עזר למרות שהיינו זקוקים נואשות לתמיכה. כל הארגונים שנפגעו מנסים לשרוד במציאות המטורפת. מה לעשות שהילדים ממשיכים לחלות ובכל חודש אנחנו מוציאים עבורם מאות אלפי שקלים. דווקא בתקופת הקורונה הכפלנו את תקציבי הסיוע. בכל שנה אנחנו מטפלים ב־1,500 חולים ומשפחות בכל הארץ".
איך שורדים בתנאים כאלה?
"כל הארגונים והעמותות היו חייבים להמציא את עצמם מחדש - הן מבחינת היקפי הסיוע והן בפעילות גיוס הכספים. הריחוק החברתי חייב אותנו לחשוב על דרכים יצירתיות. יצאנו לגיוס באופן פרטני, ובמקום אירועים גדולים פנינו לקרנות ואחריות תאגידית. לשמחתנו הרבה קרנות פילנתרופיות פתחו את הלב והעניקו סיוע. אני חייב לציין לחיוב את המגזר העסקי, שדרך האחריות התאגידית סייע להציל אותנו. אנחנו עושים בנוסף קמפיינים בתקשורת לגיוס כספים. בעבר ארגנו מופעים, ובכל שנה היינו עושים ערב גאלה גדול בהיכל התרבות בתל אביב. השנה לשמחתנו הספקנו לעשות אותו בתחילת פברואר וגייסנו עוד לפני המשבר 2 מיליון שקל. בספטמבר האחרון השקנו בסיוע רשת 13 ערב של אומנים המגשימים חלומות לילדים. קיבלנו הרבה אהבה מהחברה הישראלית. כל מה שאנחנו מגייסים עובר ישירות לסיוע לילדים ומשפחות חולי סרטן".
האם יש כאלה שתורמים מכשירים ותרופות ולא כסף?
"זה נדיר. לרוב אנחנו רוכשים את התרופות ואת הבדיקות המיוחדות אבל מקבלים על זה הנחות. הצלחנו להוריד משמעותית את מחירי הבדיקות הגנטיות. חבר הנאמנים מורכב מאנשי עסקים מובילים, בראשות נשיא קבוצת הבנייה תדהר אריה בכר ואשת העסקים קלוד ברייטמן, והם עושים עבודה מצוינת".
למה אתה מצפה מהממשלה לאור ההחלטה על הקדמת הבחירות?
"אני קורא לממשלה לייצר מדיניות של שיתוף פעולה הדוק יותר של משרדי הבריאות, החינוך והרווחה עם הארגונים החברתיים. אנחנו אלה שבאמת מגיעים אל השטח ויודעים מה בדיוק צריך. אנחנו אלה שמכירים את כל המשפחות של חולי הסרטן. אני קורא לממשלה להדק את שיתוף הפעולה עם העמותות ולהעניק תמיכות כספיות נוספות לסיוע, במיוחד בתחום הבריאות, שהוא הרגיש ביותר במשבר הקורונה. עבודה ללא תקציב ממשלתי וללא ועדות הכנסת השונות תוקעת את התהליכים לשינוי, ומקשה עלינו לתת את הסיוע המיטבי".