1. הבטחות באוויר
כשאין מגעים בין הליכוד לכחול לבן ובהנחה שעד 23 בדצמבר בחצות התקציב לא יאושר - הליכה לבחירות נוספות נראית כעובדה מוגמרת. עם הקמת הממשלה פוזרו באוויר הרבה מאוד הבטחות, הן לציבור והן לבעלי העסקים, וסביר להניח שגם בבחירות הקרובות לא יהיה מחסור בהבטחות כאלה. רצוי, ואפילו מומלץ בחום, להתייחס לכולן בעירבון מוגבל מאוד.
ניסיון הממשלה הכושלת בתולדות המדינה הוכיח למרבה הצער שאסור להאמין לאף מילה היוצאת מפיו של פוליטיקאי. אל תאמינו לראש הממשלה בנימין נתניהו, שנשבע שיקיים את הרוטציה עם בני גנץ ללא טריקים וללא שטיקים. אל תאמינו לאריה דרעי, שנשבע לגנץ בנקיטת חפץ לערוב אישית לקיום הרוטציה. ואל תאמינו לגנץ עצמו, שנשבע בכל תוכנית טלוויזיה שלא לשבת עם נתניהו. איך נוהגים ידידיי במגזר הערבי להגיד: "הדא כולו כלאם פאדי".
כשמדובר בהתחייבויות כלכליות הניתנות מראש הממשלה, חייבים להיות זהירים במיוחד. ב־16 בפברואר 2020, ערב בחירות מועד ג', נאם נתניהו בבורסה לניירות ערך בתל אביב בליווי שר האוצר "המיועד" ניר ברקת. נתניהו הציג את ברקת כדוגמה לאופן שבו עובד הסקטור הפרטי: "ניר הוא יזם, לא פשט את הרגל (עקיצה לגנץ - י"ש) ולא עשה חוזה על סך 50 מיליון עם המשטרה". ברקת הציג רפורמות שיעביר כשייבחר, ובהן הוזלת מחירי המזון (הגבוהים בממוצע ב־30% לעומת אירופה), שחרור קרקעות והפחתת בירוקרטיה.
מיותר לציין שדבר מכל אלה לא קרה. אם נבחן את מחירי הדיור, לפי מדד נובמבר שפורסם השבוע, הם עלו בחודש האחרון ב־0.4%, וזוהי רק ההתחלה. הפחתת מס הרכישה למשקיעים, ההקלות בריבית על משכנתאות של בנק ישראל וביטול מחיר למשתכן - יאיצו את העליות. ככה מורידים את מחירי דיור?
יש שיאשימו בכישלונות הכלכליים את משבר הקורונה, ועדיין קשה להאשים את הנגיף בכך שבניגוד להבטחות נתניהו, ברקת לא מונה לשר האוצר.
אחרי בחירות מועד ג', כחול לבן נכנסו מתחת לאלונקה תחת הססמה "ישראל לפני הכל". מה קרה מאז? בפגישה עם ראשי ארגוני העצמאים שהתקיימה עם הקמת הממשלה, הבטיח נתניהו תשלום דמי אבטלה לעצמאים. באותה נשימה הוא התנגד, חודש לאחר מכן, להצעת חוק של יש עתיד שנועדה להבטיח את אותו תשלום. נתניהו הבטיח לעצמאים דיון שבועי בשולחן עגול, שעדיין לא הוזמן מהנגרים. הובטח לטפל בבקשה להגדיל את הפטור מחובת דיווח לעוסק מורשה מ־98 אלף שקל לשנה ל־150 אלף שקל לשנה, אך גם זה לא קרה.
הבטיחו להרחיב קניית תוצרת כחול־לבן, אבל התוצאה שהושגה הייתה גרועה מהמצב הנוכחי. הובטח שעסקים חדשים שהחלו לפעול אחרי פרוץ המגיפה יזכו גם הם להטבות, כמו פטור מארנונה, מענק הוצאות קבועות ותשלום חד־פעמי, אבל גם זה לא קרה. והיו אין ספור נושאים, כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, קיצוץ השכר במגזר הציבורי, הקפאת השכר הממוצע במשק ועוד, שנתקעו.
בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה שננעל השבוע אמר שר האוצר ישראל כ"ץ: "אני מקווה שלא תהיינה בחירות. הייתי שמח שהתקציב יעבור פורמלית. מבחינתי, אני רוצה להעביר גם את חוק ההסדרים ואת הרפורמות. הגשתי חוק להפחתה של 10% בשכרם של ראש הממשלה, חברי הכנסת, שופטים ובכירים במגזר הציבורי, אבל משום מה בעלי עניין (השר זאב אלקין - י"ש) מעכבים אותו. עכשיו אנחנו מגישים חוק להקפאת השכר הממוצע במשק".
לזכותו של שר האוצר ייאמר שעשה כמיטב יכולתו כדי להזיז דברים, אבל כדי להעלות את גיל הפנסיה לנשים לא צריך את חוק ההסדרים, וכדי לבטל את הפטור המרגיז ממע"מ של 75 דולר על יבוא סחורות מסין נדרשה חתימתו בלבד. אבל גם כ"ץ הוא פוליטיקאי נדיב, שערב הבחירות אינו רוצה לריב עם הציבור.
מבין עשרות שרי הממשלה הכושלת, אני בוחר בשר התקשורת יועז הנדל כמצטיין בתפקידו. הוא היחיד שחשב מחוץ לקופסה, ולאחר שנים של עיכובים הצליח לחלץ מהבוץ מהלכים לא פשוטים שהיו תקועים. מדובר ברפורמת הסיבים האופטיים, ההפחתה הדרמטית בתעריפי הטלפון, ביטול ההפרדה בין תשתית לספק בסלולר, אישור המכירה של גולן טלקום לסלקום, צירוף הוט למיזם הסיבים IBC ועוד.
שלשום ביקש הנדל לחשוף רפורמת שירות לאזרח בדואר. ההזמנות כבר שוגרו, ראשי הדואר הוזמנו לאירוע, אבל לאחר פיטוריו נאלץ הנדל לבטל ולגנוז בשלב זה את התוכנית. קשה להאמין שרפורמה זו תראה אור בטווח הנראה לעין.
חוץ מהשאלות כן־ביבי לא־ביבי, ניסנקורן - כן או לא, מי יושב איתו ומי יחרים אותו, השאלה שתעמוד במוקד היא כן־חיסון לא־חיסון. הנושאים הכלכליים יישארו הפעם בצד. 2021 תצטרף ל־2020 כשנה כלכלית אבודה, ולאף אחד כבר לא אכפת.
2. עיר הנדל"ן בדובאי
ערן רולס, הבעלים של מרכז הבנייה הישראלי, מפיק באופן מסורתי את אירוע עיר הנדל"ן באילת. לפני חודש בישר שהוא יתקיים השנה בדובאי, איך לא, בסוף ינואר 2021. מדוע לשבור מסורת ארוכת שנים ולקיים את האירוע בנסיכות? כי דובאי הפכה לדבר הבא בתחום התיירות והעסקים בכלל והנדל"ן בפרט.
בהזמנה לאירוע ציין רולס כי בדובאי נבנים לא פחות מ־50 מגדלים בשנה. בנסיכות שוכן המגדל הגבוה בעולם, בורג' אל־ח'ליפה, ושם גם נמצא הקניון הגדול ביותר בעולם. 25% מהמנופים בעולם נמצאים באופן קבוע בדובאי. הטכנולוגיה, שבאמצעותה בכל שישה ימים נבנית קומה, משאירה אבק למתחרים הישראלים.
בזמן שמחירי הדיור בישראל מסרבים לרדת ושוק הנדל"ן בדובאי השלים צניחה של 35% במחירים בתוך חמש שנים, אולי הגיע הזמן לבחון את מכלול אפשרויות ההשקעה שלנו.
גם מצד היזמים בדובאי יש התעניינות בישראלים. קבוצת הנדל"ן הפרטית של אחמד אל־חבטור מתכוונת לפתוח משרד בישראל. האיש, שהונו 2.5 מיליארד דולר, הוא הבעלים של קונגלומרט המנהל נכסי נדל"ן, מלונאות ותעופה בהיקף 8.5 מיליארד דולר. דובאי משופעת ביזמי נדל"ן. אחת החברות הבולטות בתחום היא Sobha Realty הבינלאומית, שהוקמה ב־1976 על ידי היזם ההודי פי.אן.סי מנהון. החברה פועלת באיחוד האמירויות, עומאן, בחריין, ברוניי והודו, והיא החלה כבר להציג לישראלים דירות להשקעה בפרויקטים שהיא יוזמת בדובאי.
ב-Sobha Realty ערים לשוק הנדל"ן התוסס בישראל, והם מציעים לישראלים הזדמנויות השקעה, ובהן מיזם המשתרע על שטח של 2.4 מיליון מ"ר בלב העיר, שיושלם לקראת סוף 2025 ויכלול דירות יוקרה, וילות, בתי גן, תעלת מים מלאכותית, פארק ירוק ומרחבי טבע ציבוריים. המחירים מתחילים בכמיליון דירהם (שווה ערך לשקל), וממריאים בדירות יוקרה ליותר מ־10 מיליון דירהם.
"בשלב הזה אשמח מאוד לראות משקיעים מישראל מגיעים אלינו וקונים דירות בפרויקט החדש שלנו, בתשואה שיכולה להגיע ל־7% לשנה. הקרבה הגיאוגרפית בין שתי המדינות היא יתרון משמעותי, כמו גם העובדה שאיחוד האמירויות נחשבת למקום בטוח וסובלני", אומר היזם מנהון. "יש לנו מוניטין של עשרות שנים, ויש לנו אפשרות לבצע את כל שלבי הפרויקט באופן עצמאי ובשליטה מוחלטת - מהנדסת התכנון ועד הייצור. הביקוש לנדל"ן בדובאי בעלייה, ואנו רואים חזרה הדרגתית לרמת מחירים נורמלית".
הנדל"ן בדובאי ידע בעשור האחרון עליות ומורדות. בחמש השנים האחרונות המחירים כאמור צנחו בשל רגולציה והיצע מגורים גבוה (הלוואי עלינו). אז מה אומרים היועצים לגבי השקעות בנסיכות? חברת הייעוץ הגלובלית Knight Frank מעריכה שעם חידוש התיירות לדובאי ומציאת החיסון לקורונה המשקיעים יכולים לגלות אופטימיות.
סקר של פנינסולה נדל"ן מראה ש־33% מבעלי הדירות באמירויות מאמינים שהמחירים יעלו בשנה הקרובה. תערוכת אקספו העולמית 2020, שנדחתה ממאי 2020 לאוקטובר 2021 בגלל הקורונה, אמורה גם היא לקדם את דובאי כיעד תיירותי מרכזי, שיוביל לגידול באוכלוסייה ובתעסוקה ויתרום להגדלת הביקוש למגורים.
על אף האופטימיות חייבים להביא בחשבון שהשלום עם האמירויות טרי ועלול להיות הפכפך. אחרי הכל מדובר במדינה מוסלמית עם חוקי השריעה. מעבר לכך, רמת המחירים אכן נמוכה, בוודאי ביחס לישראל, אבל חוץ מההשקעה צריך גם לדעת לטפל בהסדרי השכירות לדיירים. בכל מקרה, אסור לשים את השקל האחרון בדיור להשקעה בדובאי. ועדיין, בהתחשב באלטרנטיבות ההשקעה העלובות המוצעות בישראל, רמת המחירים הנוכחית של הדיור בדובאי בהחלט קורצת ומהווה הזדמנות מעניינת.
ומה המסר של מנהון לישראלים? "יש לנו כבוד אדיר לישראל, היא כוח עולמי עם הון אנושי מצוין. אנחנו בהחלט מצפים להעמיק את מערכת היחסים, ובעיקר ללמוד על התרבות והאנשים שחיים בה. ישראל והנסיכויות פועלות בשיתוף פעולה, וזה בהחלט יעזור לנו לייצר הזדמנויות חדשות".
3. משכנתה הפוכה
חלק מהבנקים (כמו מזרחי טפחות ולאומי) וחלק מגופי האשראי החוץ־בנקאיים החלו בחודשים האחרונים בשיווק "משכנתה הפוכה" - אשראי הניתן על סמך שיעבוד דירת המגורים.
ההלוואה מכונה "משכנתה" אף שמדובר באשראי לכל דבר ועניין. כספי ההלוואה מיועדים לאוכלוסייה בוגרת שנותרה ללא מקורות הכנסה שוטפים. לעתים הילדים מדרבנים את הוריהם לקבל את האשראי היקר, לשעבד את הדירה ולהיקלע לסכנת השלכה לרחוב. השורות הבאות יוכיחו שהסכנה אינה תיאורטית בלבד.
זוג קשישים חסרי כל, פרט לדירת שיכון קטנה בצפת, חתמו לפני מספר שנים על הסכם הלוואה עם חברת המימון החוץ־בנקאית קווליטי קרדיט, ולבקשת בנם משכנו את הדירה תמורת אשראי בהיקף 450 אלף שקל. ההלוואה לא נפרעה במועד, ובעקבות כך התחיל הליך משפטי של מימוש המשכנתה, שמשמעותו בסוף הדרך - פינוי הקשישים מדירתם.
הזוג פנה לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להכריז על בטלות הסכם ההלוואה ועיכוב הליכי מימוש הדירה, בעילה של עושק והטעיה. אלא שתביעתם לעיכוב ביצוע המשכנתה וביטול הפנייה להוצאה לפועל נדחתה, אף שבית המשפט הורה על הפחתה מסוימת של גובה החוב וההוצאות המשפטיות.
על פסק דין זה הגישו השניים ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד יעקב לירז (שטיפל בתיק "פרו בונו"). לאור חשיבותו של המקרה, ישבו בדיון נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ואליה הצטרפו השופטים ענת ברון ויוסף אלרון.
בפסק הדין שניתן לפני שבוע דחתה השופטת אסתר חיות את טענת עו"ד לירז לפסלות ההסכם בעילות עושק והטעיה. למרות זאת קיבלה את הטענות בעניין הפרות מהותיות של החקיקה הנוגעת להסדרת שוק ההלוואות החוץ־בנקאיות. חיות קבעה שהמלווה הפרה את חובת הגילוי באשר לעלות האשראי הממשי, וכי הריבית חרגה בצורה קיצונית מעלות האשראי המרבי שהייתה מותרת בעת מתן ההלוואה.
עוד נקבע כי בהסכם ההלוואה הייתה התעלמות מאורך התקופה שבמהלכה זכאי הלווה שסולק מדירתו לסידור חלופי, שיאפשר לו לשכור דירת מגורים. במקום פרק זמן של 18 חודשים הקבועים בחוק והמקובלים בבנקים, פרק הזמן צומצם לשישה חודשים בלבד.
הערעור לעליון התקבל חלקית. נקבע שהדיירים יחזירו לחברה אך ורק את סכום הקרן צמוד למדד, אך ללא תשלומי הריבית. כדי לאפשר לקשישים את פירעון ההלוואה הוחלט לעכב את ההליכים המשפטיים למימוש הדירה לשנה שלמה מיום פסק הדין. בנוסף הוחלט לפטור אותם מהוצאות משפט.
את המסקנות מפסק הדין חייבים להדהד בפני כל מי ששוקל לקבל "משכנתה הפוכה" ובפני כל גורם פיננסי המעניק משכנתה כזאת. מדובר בהלוואה מסוכנת, שבדרך כלל מי שמתפתה לקבלה "נדחף" אליה על ידי בעלי אינטרסים, גם אם מדובר בילדי ההורים. קבלת הלוואה ושעבוד דירת המגורים עבור זוג שחצה את גיל 70 זה הימור מסוכן, ציני ואפילו לא צודק.
כל הגופים הפיננסיים חייבים להיזהר כפל כפליים בבואם לתת "משכנתה" לזוג קשישים או לאישה ערירית. אסור להם לעצום עיניים ועליהם לשקול שבע פעמים אם בפועל הם מפילים אותם בפח. הדבר האחרון שצריך לראות בעידן הקורונה הוא זוג קשישים המושלך מדירתו רק כי לא היו מסוגלים לפרוע את ההלוואה במועד.
4. לחם, עבודה
תקופת הקורונה אילצה את חברות ההסעדה של מקומות העבודה להמציא את עצמן מחדש. חדרי האוכל נסגרו. המנות נארזו. מאות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, וגם טעמי הסועדים השתנו. בעקבות משבר הקורונה נרשמה ירידה של 30%־40% בהיקף הפעילות בתחום, בעיקר בחברות הייטק. רבים החלו לעבוד מהבית, ובחברות בינלאומיות כמו גוגל או פייסבוק החלו לקבל שירותי הסעדה ממסעדות ישירות לביתם.
שלוש חברות עיקריות מתגוששות על לבם וקיבתם של הסועדים במקומות העבודה. הפיתוי גדול, כי מדובר בשוק שמחזור עסקיו נאמד ב־2.5 מיליארד שקל לשנה. החברות הן עידית שבבעלות רשת מלונות "דן" של משפחת פדרמן, שולץ שבבעלות קרן ההשקעות אייפקס של זהבית כהן, וסודקסו (Sodexo) שבבעלות תאגיד צרפתי בינלאומי. הן מתמחות בשירותי הסעדה במקומות עבודה, החל משלב עיצוב המסעדה ותכנון ובניית תפריט ועד לבישול אוכל טרי.
Sodexo ישראל, החברה הגדולה בתחום, מגלגלת מחזור מכירות של חצי מיליארד שקל וחולשת על 20% מהשוק. היא עובדת עם התעשייה האווירית, אסותא, אלביט מערכות, תנובה, קוקה־קולה, טבע, שטראוס, אסם ויוניליוור. אודי בן שימול, מנכ"ל החברה בשבע השנים האחרונות, אומר: "הקורונה הביאה לסגירת חדרי האוכל ועצירת פעילויות. החברות נאלצו להתאים את פעילותן להתניות התו הסגול, ועשו את ההתאמות עם המעבר למנות ארוזות ושינויים בתפריט. עברנו מלחמות ומבצעים, אבל תקופה כזאת לא הייתה מעולם. היא שוחקת את כולם. אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש. לדוגמה, הפעלנו אפליקציה המאפשרת הזמנת ארוחת צהריים בלחיצת כפתור ואיסוף של המנה ארוזה בטייק אוויי".
השלמתם כבר את התאמת פעילותכם לתקופה הקורונה?
"בתחילת המגיפה כולם נכנסו לשוק, אבל התאוששנו במהירות והתחלנו לבדוק פתרונות מותאמים. אם בהתחלה הפעלנו במקומות העבודה 'בופה' כמו בבית מלון, שינינו קונספציה. יצאנו בפרויקט 'אוכלים בקופסה וחושבים מחוץ לקופסה'. לפני הקורונה 5%־10% בלבד לקחו אוכל ארוז. היום כל האוכל ארוז, והפכנו בפועל למסעדת רפאים שבה לא פוגשים את הסועד. אנשים חוששים לעמוד בתור, מה שפעם היה חלק מההוויה. את חדרי האוכל הסגורים החליפו פינות הסעדה".
אילו סוגי אוכל אתם מגישים?
"אנחנו מגישים את כל הסוגים: מאוכל ביתי ועד אוכל מודרני אסייתי והודי בטעמים מיוחדים. גם אוכל בריאות נכנס לאופנה, ויצאנו באחרונה ב'פרויקט סלטים' בסיוע השפים שלנו. תפקיד השפים הוא לפתח את הקולינריה והחדשנות. במפעלי תעשייה ומפעלי מזון שעובדים הרבה שעות אוהבים לאכול יותר תבשילים ופחמימות. במשרדי הייטק וחברות ביטוח הולכים על טרנד המנות הצמחוניות, סלטים ודגים ושמירה על בריאות. עולי ברית המועצות אוהבים יותר תפוחי אדמה ופחות ירק. עולי אתיופיה מתחברים לבצקים ודברי מאפה. יש לנו תוכנית רב־שנתית לציון חגים של עדות ספציפיות כמו חג הסיגד".
מה לגבי כשרות?
"כל אתרי ההסעדה שלנו כשרים בדרגות שונות. לבית החולים אסותא באשדוד, שהוא הראשון הצורך מזון באאוטסורסינג, אנחנו נותנים גלאט כושר. בשום מקום אין מזון לא כשר. אנחנו לא מספקים לבתי מלון, כי לרוב הם עושים את זה לעצמם, אבל עובדים עם בתי אבות. בעקבות הקורונה חברות מענף ההייטק ושירותי תוכנה עברו להעסקת עובדים מהבית. חברה אחות שלנו הנקראת סיבוס משתפת פעולה עם מסעדות מכל רחבי הארץ ושולחת להם אוכל עד הבית. אנחנו משתפים פעולה עם שפים כמו טל כהן ממסעדת 'סילו' בחולון, ופיתחנו קונספט של מספר סוגי מסעדות בתוך מקום העבודה".
מה מצב העסקת העובדים בחברה בעקבות המשבר, ואיך סגירת ענף המסעדות משפיעה עליכם?
"ערב הקורונה העסיקה החברה 2,500 עובדים, שמתוכם 2,100 בתחום ההסעדה. בשיא המשבר הוצאנו 1,000 עובדים לחל"ת, 600 מהם סיימו את עבודתם ו־400 נמצאים עדיין בחל"ת. סגירת המסעדות אינה משפיעה עלינו. השוק שלנו מתמקד במקומות העבודה עצמם. מצד שני, בגוגל ובפייסבוק עובדים מהבית, מזמינים אוכל ישירות מהמסעדות ובכל תקופה בוחרים במסעדה אחרת".