במאמר שפורסם בעיתון זה ביום רביעי האחרון (“סליחה מטראמפ”, 16.12.20) כתב מאיר עוזיאל, בין היתר, כי "ישראל מבקשת סליחה מנשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ, ואומרת: תודה... וסליחה על כך שלא אתה נבחרת". עוד הוסיף עוזיאל כי "ישראלים מרגישים רע בשל העובדה שטראמפ הודח... רובנו מרגישים שנעשה עוול לטראמפ כאשר הוא לא נבחר. אנחנו רוצים לבקש ממנו סליחה גם בשם יהודי ארצות הברית".
אלא שכדאי לבחון את הדברים שוב: יותר מ־75% מיהודי ארצות הברית נתנו קולם בבחירות האחרונות לביידן. לא רק שלא בחרו בטראמפ; הם אף מתעבים אותו. לפי הנתונים, רוב יהודי ארצות הברית הצביעו ביום הבחירות באופן ישיר, לא באמצעות הדואר. עד כדי כך ההצבעה בעד ביידן ונגד טראמפ הייתה עבורם חשובה. לכן יש להיזהר כאשר מבקשים סליחה מטראמפ בשמם. בכל זאת, מדובר באוכלוסייה של למעלה משישה מיליון בני אדם.
מאמרו של עוזיאל חשף בעיניי, בין היתר, את גודל הנתק בין ישראל לקהילה היהודית הגדולה בארצות הברית. מתי נפגש הישראלי הפשוט עם יהודי בקהילה? מתי שוחח באחרונה עם רב קונסרבטיבי בניו יורק? המיעוט היהודי בארצות הברית מכבד את מדינתו כמי שמתפקדת כדמוקרטיה למופת ואפשרה את השתלבותו בחברה המקומית. בעיני אותו מיעוט, טראמפ ייצג בארבע השנים האחרונות את ההפך הגמור ממדינה דמוקרטית. בדיוק כך חשבו עוד למעלה מ־80 מיליון אמריקאים שהצביעו בעד ביידן.
לצד זאת, יהודים בקהילה הגדולה בניו יורק אוהבים את ישראל, גאים בכך ומתפארים בקשרים שיש להם עם בני משפחה או חברים בישראל. בעיניהם ישראל היא מעצמה אזורית חזקה. לכן הם אינם מבינים ואפילו נעלבים כשהנשיא טראמפ, שר החוץ שלו או חתנו מתנהגים לישראל כאל מדינה הזקוקה לסיוע מיוחד. בהמשך לכך, הם לא כל כך התלהבו מההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל, ואף פחות מכך משרשרת הסכמי נרמול היחסים עם מדינות המפרץ. יהודי ארצות הברית טוענים שישראל יכולה וצריכה להוביל בעצמה יוזמת שלום שתשים קץ לסכסוך.
ועוד נקודה לגבי עמדתו האוהדת של עוזיאל לאוונגליסטים: יש לזכור כי האוונגליסטים אינם אהודים בלשון המעטה לא רק בקרב יהודי ארצות הברית, אלא גם בקרב הנוצרים בארצות הברית. היחס אליהם מצד נוצרים מזכיר לי את היחס לנטורי קרתא מצד חרדים וחסידים בישראל.