אני שמח שנמצא חיסון לקורונה, ואין לי כוונה לוותר עליו. קראתי מה שכותבים ואומרים מי שתומכים בחיסון ומי שמסרבים להתחסן - והחלטתי להתחסן. זה לא מפתיע שיש מי שמתנגדים לחיסון, כשם שלא מפתיע אותי שמי שמסרבים להתחסן, מתקשים או לא יודעים להסביר את סירובם. יש גם מי שטענו ועדיין טוענים שהקורונה איננה מגיפה, והיא לא יותר משפעת. מבין מי שמסרבים להתחסן, יש מי שמשמיעים טענות לא רציניות ולא הגיוניות, ויש מי שמשמיעים נימוקים שאין להם שום אחיזה במציאות.
כששקלתי אם להתחסן לא התבססתי על אמירות סתמיות. קראתי חומרים שמהם השתכנעתי שהסיכון בקבלת חיסון קטן מהסיכונים שעליהם מתריעים מתנגדי החיסון. יש קבוצות של מתנגדי החיסון שפועלות באינטרנט, שחברים בהן רופאים שמנסים לשכנע אותנו לא להתחסן, קראתי גם את דעתם.
חבר שלי, קרדיולוג מוכר ומנתח לב בעל מוניטין, שלח לי נייר עמדה רפואי מעניין שחיברו שלוש רופאות: ד"ר מיכל הרן, מומחית להמטולוגיה ורפואה פנימית במרכז הרפואי קפלן, שהיא גם מרצה קלינית בכירה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית; ד"ר מיכל עוז, מומחית ברפואת משפחה, ופרופ' עידית שחר, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. המסמך המפורט, שרובו כתוב בשפה רפואית, בוחן במקצועיות את הסיכונים, ונכתב בו בין השאר מה שכולנו יודעים, שכמו בכל תרופה או חומר זר שמוחדר לגוף, קיימת גם בחיסון סכנה לתגובות אלרגיות שעלולות להיות מסכנות חיים. מחברות המסמך מציינות שלא ניתן לשלול אפשרויות של תופעות לוואי וסיכונים משמעותיים לטווח הארוך והבינוני, מכיוון שניסיון העבר מלמד שטכנולוגיות חדשות שמבוססות על החדרת חומר גנטי לתאים עלולות להביא לתוצאות קשות, בלתי צפויות ומאוחרות, שמתגלות אחרי מספר שנים.
שלוש החוקרות סבורות שיש לנקוט משנה זהירות ולתת את החיסון רק למספר מוגבל של אנשים, תוך מעקב שיתבצע במשך כמה שנים, ולנהוג כך כל עוד לא הוכחה לטענתן בטיחותם של החיסונים מעבר לכל ספק. ד"ר אורן קובילר, חוקר וירוסים שבחר להתעמת עם ד"ר מיכל הרן ועם שתי הרופאות האחרות, שולל מדעית את הטענות וטוען כי החיסון עבר את כל השלבים המקובלים, ורוב קיצורי הדרך נעשו רק בבירוקרטיה ובהשגת המימון. הוא מסכים לכך שתופעות הלוואי נבדקו רק שלושה חודשים ממועד מתן החיסון באוכלוסייה גדולה, והוא טוען שלפי ההיגיון של ד"ר הרן, גם חמש שנים אינן מספיקות.
לדברי ד"ר קובילר, בכל החיסונים המוכרים, כל תופעות הלוואי מתרחשות בשבועיים שלאחר מתן החיסון, ותופעות לוואי מאוחרות לא באמת קושרו למתן החיסון. לדבריו, חיסוני RNA (שכוללים מעטפת שומנית שדומה לקרומי הגוף מתוך כוונה שהמעטפת תתאחד עם קרומי התאים של האדם המחוסן) אינם נחשבים בחמש השנים האחרונות לטכנולוגיה חדשה.
מי שתומכים במתן החיסון טוענים חד־משמעית שהוא בטוח, ולא נעשו קיצורי דרך רפואיים במתן האישורים לחברות התרופות שייצרו את החיסונים. אין לי השכלה רפואית, ואין לי צורך לראות את ראש הממשלה או את שר הבריאות מתחסנים מול המצלמות, בתשדיר שנראה לקוח מהטלוויזיה של צפון קוריאה, כדי לדעת שאני יכול להתחסן בשקט מבלי שאני לוקח סיכונים מיותרים. אני בחרתי בחיים – בחרתי להתחסן.