רה"מנו הנצחי הוזרק במוצאי שבת בטקס רב־עַם, צלמים, כתבים, רופאים, אחיות ומנהלים, כדוגמה אישית אמיצה. מחזוּת פניו הכמו־נחושות, כאילו־משועשעות, עד שננעץ המזרק בשריר ידו הימנית, התקשיתי לנחש אם הוא פחדן מתחזה לקוּל, שמרגיע את עצמו בספירת מנדטים, או שהוא מקבל פלצבו. הכל אפשרי, כי הכל פוליטי, כי הכל נתניהו. אני רק תמה מדוע לא עמד שם, לנוכח האומה המשתאָה, ידו ביד רעייתו האהובה, עם אבנר (שנכח) ויאיר, לקבל זריקה יחד, כדוגמה למשפחתיות מלכותית. חליפו גנץ, ממלכתי ומכיל ככל שיהיה, הורחק מהטָרָרָם ויחוסן כאחד העם, לעיניו המגחכות של עמית סגל, אולי, אחרי הלילה שבו ייקבע אם התקפל שוב (לדרישת רוב שרידי מפלגתו) ונלך לבחירות, או שהתקפל שוב (לתביעות נתניהו) ויעניק למנהיגו פסק זמן כדי להיערך נגד סער/בנט.
אבל אני הרי עוד סמולן בוגד תומך המפגינים האנרכיסטים, ששמח על כל אֵיד קטן של הביבי, קריימיניסטר אֶלֶקְטֶד, בשיא הקורונה, כשהזדרז להראות שרק הוא מסוגל להביא אלינו צ'יק־צ'ק מיליוני חיסונים מחו"ל, כדי לצבור חיסון מתקדם לבחירות רביעיות אפשריות, או במקביל כדי לפַייד את חליפו, להרחיק את עצמו ממשפטו ולהשכיח מכולנו שהוא האחראי, כל הזמן, גם עכשיו, לניהול המחפיר, הפוליטי וחסר האחריות והאכיפה של המלחמה במגיפה.
והכל במסגרת הדוגמה האישית של מי שהעניק לנו לאורך קדנציותיו דפוס מושלם של מנהיג לאומי נהנתן, מושחת לכאורה, מסית ומפלג, שונא, שקרן, רברבן, מחריד בתחזיותיו ופועל להפחדת רשויות החוק והמשפט; מתחמק מאחריות ומהחלטות קשות, מהסכמים ומהבטחות קבל עם. וההשתחצנויות מדי ערב בשידורי החדשות, מול עליית מספרי התחלואה, המובטלים ורמת העוני; ודחיית בחירת הפרויקטור, ומינוי הנ"ל ללא סמכויות, וביטול שיטת הרמזור, ושימוש במל"ל הבן־שבתי הכלומי ולא במטה לשעת חירום של צה"ל, וקבינט הקורונה המתהפך על החלטותיו, וישיבות הממשלה שלא מתכנסות; והדרות השרים, והסגרים וההגבלות בלי אכיפה, שהפכו לפארסות.
ואיך נשכח את הכניעה למגזר החרדי, שבו התקהלו אנשים בהמוניהם בחתונות ובהלוויות ובתפילות ובתלמודי התורה; את ההתעלמות מהמגזר הערבי, שגם בו המונים חטאו כנ"ל והגבירו תחלואה. ואת אלפי הבאים חופשי־חופשי מטורקיה ומההתהוללויות בדובאי, וגדודי האברכים ממוקדי המגיפה בארצות הברית שלא בודדו, והטיסות לאומן והאכיפה הפחדנית והפוליטית של משטרת אוחנה, שמפעילה בקשיחות כוח דווקא על מפגיני בלפור, הגשרים והצמתים, או נוטשת אותם למתקפות אוהדי ביבי. והכל בא ממנו, מאביר הדוגמה האישית וגיבור ההתחסנות. אל תשכחו זאת!
תופעות לוואי ומוטציות היו עוד לפני החיסונים. מאז התחלת החקירות בפרשיות נתניהו, הומטרו עלינו אינסוף מהן, בהשראת הפרויקטור העליון: תרבות הפייק, השקר והעובדות האלטרנטיביות, מיתוסי תפירת התיקים והמדינה שבתוך מדינה; הפרת ההסכמים החתומים, הפצת הדיבות המטורללות על היריבים, הפיכת הממשלה וח"כי הליכוד לחבורת מוטציות מלחכות פנכה, המסייעות לכוונתו הברורה של הביבי למשול לבדו, גם ללא ישיבות ממשלה וקבינט קורונה, כשהאחריות לכישלונות תיזרק על הכפופים לו. כך הופכת מציאות הפייק למציאות הנורמטיבית.
אז האם עכשיו גם גנץ, בכסילות אווילית ובהובלת חיים רמון הלשונאי, מוטציה רעה של עצמו מפעם, יהפוך גם הוא את עצמו ואת שרידי תומכיו למוטציות חלופיות, לתפארת שלטון נתניהו?