בצמרת דירוג המעשים הנתעבים עומדת ההתעללות בילדים. הורים המביאים ילד לעולם מכים, חובטים ומענים פעוטות. כיצד יכולים אב או אם לחבוט בתינוק או בילד המתכווץ מחמת האימה ופורץ בבכי תמרורים. אלה שהביאו אותו לעולם, במקום לחבקו בחום ובאהבה, מכים אותו לעתים עד כדי אובדן חושים או אפילו הטלת מום ואף מוות. כאשר הם מובאים למשפט הם משוחררים חיש קל על תנאי וזוכים לעונש קל.
מה דינם של המתעללים בתינוקות, למשל גננות או מטפלים ומטפלות שהילדים הופקדו בחזקתם על ידי ההורים המצפים כי יעטפו אותם באהבה ובחום? אילו היו ההורים לילד מוכה צריכים להטיל עונש על מי שחבט והכה בילדם, אין ספק שהיו גוזרים עליו מאסר של שנים ארוכות ונידוי חברתי לצמיתות.
מערכת המשפט בארצנו מגלה בעת האחרונה סלחנות משונה ולא מובנת כאשר היא גוזרת את עונשם של המתעללים בילדים. העונשים שעליהם שמענו לאחרונה הם עבודות שירות, קנסות של אלפי שקלים בודדים ומאסר על תנאי. לא אחת נחשפת העובדה התמוהה שלאחר שהמתעללים בילדים הנתונים להשגחתם הורשעו ונענשו, הם ממשיכים לטפל בילדים המופקדים תחת השגחתם ואין פוצה פה, מצפצף ומוחה.
העונשים הקלים הללו מביאים אותנו לתהייה גוברת והולכת. אם לבן שבילה בגן תחת השגחת גננת, מספרת כי בנה הפעוט סירב לישון בשעת צהריים, על אף דרישתה של הגננת. במקום לחבקו בחום ובאהבה ולשדלו לישון, הגננת כך נקבע מאוחר יותר בבית המשפט, "משכה בשערו ותלשה לו את הקוקו". הגננת הואשמה בתקיפה ועונשה היה קנס ומאסר על תנאי. כיצד יכולים שופטים להקל בעונשם של מטפלים אכזריים? אילו היה מדובר בילדים שלהם, האם היו מטילים את העונשים המגוחכים הללו?
אב שבנו הותקף בגן מספר ששלוש סייעות בגן הואשמו ב־30 סעיפים של תקיפה ופגיעה בילדים. רק שתיים מהן קיבלו מאסר קל. הוסיף ואמר האב הכועס לעיתונאי שדיווח על כך כי "למדינה לא אכפת מהילדים. זה מייאש ופוגע ברמות שלא ניתן לתאר".
הדוגמאות נמשכות ללא הפוגה: גננת ביבנה שתועדה תוקפת פעוטות נקנסה ב־2,000 שקלים ופיצתה את ההורים ב־8,000 שקלים. סייעת במודיעין שתקפה קטין לאחר שישבה עליו במלוא גופה, נידונה לשלושה חודשי עבודות שירות בבית אבות וקנס. הגיעה העת ששופטי ישראל יפליאו את עונשם במי שתוקף ילדים חסרי ישע. גם אם מדובר בהורים עצמם התוקפים את פרי בטנם וגם בעובדים בגני הילדים ששטופים ברשעות ובאכזריות לשמה.