סאגת התקציב והרעש סביבו בחודשים האחרונים הזכירו לי זריקת עונשין בכדורסל: הצופים שורקים, צועקים, מקללים, לפעמים אפילו זורקים חפצים לאולם. אבל אחרי שהכדור נכנס לסל משתררת דממה. ככה זה עם התקציב, שעם אישורו החלקי השבוע הוא יפסיק להיות נושא מרכזי עד להודעה חדשה. לאחר שנכשל בחמישה ניסיונות רצופים, לאורך כל קדנציית הממשלה הכושלת בתולדות ישראל, הצליח שר האוצר ישראל כ"ץ, במאמץ אחרון, לאשר עדכון חלקי של תקציב 2020.
כאמור, הרעש התקשורתי שעורר בחודשים האחרונים היה עצום. אילו איומים לא הושמעו על ידי שר האוצר, החשב הכללי ובוועדת הכספים, אם תקציב 2020 לא יאושר: תהיה הדממה של משרדי הממשלה, ב־2021 יחסרו 70 מיליארד שקל, מתוכם 5 מיליארד שקל בינואר 2021, ובקיצור - אנחנו הולכים לקטסטרופה.
האוצר הדליף לתקשורת מכתב אזהרה של החשב הכללי החדש למשרדי הממשלה, שאם לא יהיה תקציב - הולכים לקטסטרופה. השבוע גויסו אנשי האוצר גם למופע אימים בוועדת הכספים. היטיב לבטא את האבסורד גדעון סער: "יותר משבעה חודשים מהקמת הממשלה לא הספיקו לאשר תקציב. עכשיו רוצים להעביר תקציב תוך שבוע".
בסופו של דבר, התקציב אושר בישיבת המשך שארכה לא יותר מעשר דקות בלבד. איך קרה הפלא הפיננסי הזה? ובכן, הכל נסגר מאחורי הקלעים לאחר שנודע סופית שהולכים לבחירות. בני גנץ ואנשיו שוכנעו על ידי כ"ץ לשים בצד את מחלוקות האגו הפוליטיות, שכן מדובר בכסף חיוני למלחמה בקורונה. גנץ הבין לבסוף שזאת תהיה טעות פוליטית לשבור את הכלים, שכן במקרה זה נתניהו היה זורק עליו את כל האחריות לכאוס התקציבי.
אז נכון שמה שאושר הוא תקציב חלקי בלבד וכן תוספת של 70 מיליארד שקל לצורכי קורונה (מתוכם 20 מיליארד שקל על חשבון התקציב שלא נוצל ב־2020), שיאפשרו איכשהו לצלוח את המחצית הראשונה של 2021. התוספת התקציבית תאפשר את השלמת רשת הביטחון הכלכלית, הכוללת תשלום דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת אחרי יוני 2021. העלות התקציבית נאמדת ב־4 מיליארד שקל לחודש. ואסור לשכוח את הסעיף החשוב של הקפאת השכר הממוצע במשק, כדי להימנע מעדכוני השכר השונים בתחילת 2021.
אלא שצריך להיזהר: נגיף הקורונה יסייע לפוליטיקאים להלבין החלטות תקציביות שונות, גם אם אינן קשורות לנגיף ובמצב נורמלי לא היה להם מקום. לא צריך להיות מופתעים אם בהתקרב מועד הבחירות יחליט נתניהו על הפעלת ממטרת פיזור מענקים לציבור, בדומה לדונלד טראמפ, המנטור שלו. ולמרות כל אלה, מדובר בפועל בפייק תקציב. ללא חוק ההסדרים הנלווה לתקציב לא ניתן יהיה להתניע רפורמות מבניות שאמורות היו להתבצע, כמו דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים, הפחתת שכר הבכירים, הקפאת הרפורמה בדואר, הרפורמה בגז הבישול ושינויים בתחומי הפיננסים והתקשורת.
מה שגרוע במיוחד זו הפגיעה בתקציבי ההכשרות המקצועיות החשובות להגדלת התעסוקה ולחזרה לתפקוד מלא אחרי עידן הקורונה. עוד יותר גרועה העובדה שמשרדי הממשלה השונים, ובראשם משרד העבודה והרווחה, ייאלצו בהיעדר תקציב קבוע - לקצץ מתקציבם מיליארדי שקלים (2.5 מיליארד שקל רק במשרד הרווחה). פורמלית, תקציב 2020 עדיין לא אושר, ולכן כל התוספות החד־פעמיות שניתנו במהלך השנה האחרונה לא יינתנו מחדש.
הפיאסקו התקציבי ומערכת בחירות רביעית ברציפות מחייבים לתמוה איך ייתכן שכלכלני חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, ובראשן S&P, לא התביישו לאשרר לפני כחודשיים את המהלך ההזוי של דירוג האשראי המחמיא של המשק הישראלי, שעמד על AA מינוס. הם אפילו לא היססו ונמנעו מהורדת אופק הדירוג מיציב לשלילי. בזכותם, נתניהו יכול להמציא את הטיעון המופרך שהכלכלה נמצאת במצב מצוין בהשוואה לכל מדינות העולם.
הטור המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"