האם הסגר השלישי פוליטי? מי שהייתה יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא־ביטון, טוענת שאין סיבה לסגר שלישי. שאשא־ביטון, שעמדה עד לאחרונה בראשות הוועדה, הפגינה אומץ לב פוליטי ולא הסתירה בעבר את דעתה על התנהלות הממשלה בטיפול במגיפה. היא גם לא חששה להביע את דעתה נגד הזרם. אלא שהחלטתה של שאשא־ביטון להצטרף למפלגתו של גדעון סער יוצרת תחושה שאמירותיה הנוכחיות נגזרות מהחלטתה האישית, לכן חשוב לזכור שח"כ שאשא־ביטון אמרה את הדברים הללו הרבה לפני שהצטרפה למפלגתו של סער, כשהייתה עדיין חברת כנסת שתמכה בליכוד.
האם לממשלה לא הייתה ברירה אחרת, אלא להנהיג סגר שלישי? פרופ' נחמן אש, שמונה לטיפול בקורונה, טוען שהסגר הנוכחי מחויב המציאות ומצדד בהחלטה שהתקבלה לטענתו משיקולים רפואיים בלבד. לדעתו, רק סגר נוסף יוכל לצמצם משמעותית את מספרם של הנדבקים שנמצא בסימן עלייה. בין היתר, מבצע החיסונים שנמצא בעיצומו הביא להתרופפות המשמעת בציבור, ובעקבותיה לגידול משמעותי בתחלואה. גם ההסברים שלפיהם החיסון לקורונה יעיל ב־95% רק לאחר מתן החיסון השני - הם מידע שרבים נוטים להתעלם ממנו.
אין דוגמה טובה יותר לזלזול ולחוסר ההקפדה מאשר האירועים בסוף השבוע, שבהם תועדו צעירים חוגגים ללא מסיכות כאילו אין מחר. הציבור איבד את אמונו בדרך שבה מטפלת הממשלה במגיפה. זה לא רק בגלל החלטותיה המהוססות של הממשלה, אלא גם משום שהציבור גילה שהממשלה לא פעלה תמיד רק מטעמים רפואיים, ולשיקולים זרים ופוליטיים היה משקל חשוב בהחלטותיה. התגברות המחלה במגזר הערבי ובמגזר החרדי נותנת לציבור את התחושה שבטיפול במגיפה קיימת אכיפה בררנית, שבה יש מי שזוכים להקלות בדרך של עצימת עיניים מטעמים פוליטיים, בעוד שיש קבוצות אחרות שנגדן מבוצעת אכיפה בלתי מתפשרת, שמתבטאת בהטלת קנסות גבוהים. פרופ' רוני גמזו, הממונה היוצא על המאבק בקורונה, אמר גם הוא בגילוי לב ש"היו שיקולים פוליטיים לא נכונים בקבלת החלטות", והוא לא היחיד שחושב כך. גם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומי שהיה מנהל המרכז הרפואי איכילוב, פרופ' גבי ברבש, התבטא בעבר ש"זה לא טוב שהגורמים המקצועיים מכניסים שיקולים פוליטיים".
מנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב לא הסתיר את דעתו ש"הפוליטיזציה של הפנדמיה היא הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות במגיפה", והוסיף: "הצלחנו להימנע מזה עד עכשיו", לדבריו בשל עצירת השיח הפוליטי לפני קבלת החלטות. סימן טוב הוסיף: "היו לנו פעמים שקיבלנו החלטות לא נכונות בגלל ציוצים", מה שמלמד שהיו מקרים שלא רק שיקולים רפואיים עמדו בבסיס קבלת ההחלטה.
שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, טען בתחילת החודש ש"קבינט הקורונה לא מתכנס בגלל ששיקולים פוליטיים גוברים על שיקולים מקצועיים". בנוסף, טען שהממשלה מתחמקת מקבלת החלטות ונוקטת סחבת. טענות אלו מתקבלות בציבור כניסיון של הממשלה לקדם מהלכים פוליטיים לא ראויים שפוגעים באמון הציבור; הציבור מפרש את מהלכיה של הממשלה כצעדים שנועדו ליצור תשתית לשרידות שלטונית ולא כדאגה אמיתית לחולים.
אין ספק שמגפת הקורונה מייצרת סוג חדש של התמודדות למדינות דמוקרטיות, כשהציבור נדרש לצייתנות. העובדה הזאת מחייבת בראש ובראשונה שקיפות שלטונית, שבלעדיה הציבור מאבד את האמון במקבלי ההחלטות. העובדה שהמגיפה מתנהלת בצל בחירות קרבות מחייבת את ראש הממשלה ואת קובעי המדיניות האחרים להחלטות מנומקות. ובעיקר להקפדה על כך שלא תתבצע אכיפה בררנית.