שוקי ההון בארה"ב וברחבי העולם ממתינים לתוצאות הבחירות במדינת ג'ורג'יה, שיתקבלו ביום שלישי הבא ויקבעו למי השליטה בסנאט האמריקאי הבא. אם השליטה תהיה בידיהם של הרפובליקנים, היכולת של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן וחברי מפלגתו הדמוקרטים להביא לשינויים כגון העלאת שעורי המס, כולל על רווחי הון בגין הפעילות בבורסות ארה"ב, תיגנז.
התחרות עתה היא על שני מקומות בסנאט של ג'ורג'יה, המורכב מ־100 סנאטורים. לרפובליקנים יש כרגע שני סנאטורים יותר מהדמוקרטים, כלומר, תספיק להם זכייה במקום אחד בלבד כדי לשלוט בסנאט. רק אם הדמוקרטים יזכו בשני המקומות העומדים לבחירה, התוצאה תהיה 50:50. ואז, לפי החוקה, הקול הקובע הוא של סגנית הנשיא קמלה הריס.
נכון ששליטה דמוקרטית בסנאט עלולה להביא להעלאות מסים כבדות, כפי שהבטיח הנשיא הנבחר ביידן, אבל ניצחון כזה יביא גם לחבילות סיוע נרחבות יותר למשק האמריקאי, מה שיגרום אולי (לפחות בהתחלה) להאצת הפעילות הכלכלית (אם כי בהמשך עלולה הכבדת נטל המס לפגוע בפעילות).
שוקי ההון לא אוהבים את התסריט של ניצחון לדמוקרטים. נוסיף כי הרחבה פיסקלית גדולה יותר מזו שעשה דונלד טראמפ בידי ביידן עלולה להביא לערעור נוסף במעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע בינלאומי, מה שיגרום להמשך הירידה בערכו. בארבע השנים האחרונות נפל הדולר ב־8.5% מול סל המטבעות שלו.
מי שמחככת ידיים ומחכה לנפילתה של ההגמוניה האמריקאית היא סין, שצופים כי כבר בעוד שמונה שנים תעבור את ארה"ב בגודל התוצר שלה ותהיה למשק הגדול ביותר בעולם, חמש שנים מוקדם ממה שחשבו קודם לכן (כך לפי מכון המחקר הכלכלי the Centre for Economics and Business Research, שמושבו בלונדון). האתגר הסיני יעמוד בראש מעייניו של השלטון החדש בארה"ב. ביידן, אולי בדרכים דיפלומטיות יותר, יהיה נוקשה יותר מול סין, בייחוד לאחר שהתברר כי סין כבר מובילה על פני ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית (AI).
בהמשך גם הודו תתעצם: כבר בתוך עשור היא תהיה המשק השלישי בגודלו בעולם. בעוד אירופה וארה"ב מדממות בגלל נגיף הקורונה, הפעילות הכלכלית בסין חזרה לפרוח והיא תגיע להיקף הפעילות של טרום המגיפה כבר בסוף הרבע הראשון של 2021. נגיף הקורונה, לפחות לפי דיווחי השלטונות, כמעט שנעלם, בעוד תשניות שלו, מוטציות בלעז, דווקא מתגלות במערב - בבריטניה וביתר מדינות אירופה ואף בישראל - באוסטרליה ובדרום אפריקה.
אינפלציה נמוכה
שוק המניות בעולם ימשיך לפרוח בשנה הקרובה מכמה וכמה סיבות. עוצמת הפריחה תלויה כאמור באופי השליטה בסנאט האמריקאי. הריבית האפסית במערב, שלילית בהרבה מקרים, אינה משאירה בידי המשקיעים חלופות של ממש, וכבר היום איגרות חוב נסחרות בעולם בהיקף של יותר מ־18 טריליון דולר בתשואה שלילית - כלומר, המחזיק בהן מפסיד מדי שנה כסף על אחזקתן - לעומת 15.6 טריליון דולר לפני שנה ו־6.3 טריליון דולר בתשואה שלילית לפני שנתיים.
למרות ההזרמות האדירות של מדינות העולם לחיזוק הכלכלה בשנה האחרונה בגלל נגיף הקורונה, האינפלציה ממאנת להגיע, וההערכה היא שגם לא תבוא. גם אם תופיע, היא אינה יכולה לאיים על שוק המניות המתודלק מכסף פיסקלי זול של הממשלות בעולם ומכסף מוניטרי כמעט אינסופי שהבנקים המרכזיים מדפיסים בימים אלה ממש.
אולי הקוראים תוהים כיצד ייתכן שאין אינפלציה למרות הזרמות פיסקליות ומוניטריות שלא היו כדוגמתן בהיסטוריה האנושית? הסיבה הראשונה היא ששיעור האבטלה בעולם נמצא בעלייה חדה. רק ברבע השני של השנה אבדו כחצי מיליארד מקומות עבודה בעולם לעומת סוף 2019. כוח הקנייה של הציבור - בעיקר במדינות העניות שבהן הממשלות לא יכולות להזרים מתנות לתושביהן כמו בארה"ב, באירופה ובישראל - פשוט נעלם.
סיבה שנייה היא ההתאוששות המדהימה של סין, ששבה לייצא לכל העולם בשיעורים הולכים וגדלים. יצוא הסחורות הסיני הוא למעשה יצוא של דפלציה לעולם. סיבה שלישית היא שמדיניות הפרוטקציוניזם של הנשיא היוצא טראמפ תבוא ככל הנראה לקצה. הסחר העולמי והסכמים מולטי־בילטרליים יפרחו ויביאו לעלייה בסחר העולמי, שידחוף מחירים מטה. סין כבר הנהיגה בהצלחה רבה, ערב הבחירות בארה"ב, הסכמי סחר רחבים בדרום־מזרח אסיה.
סיבה רביעית היא מחירי הנפט הנמוכים, שכלל לא צפויים לעלות - בעיקר לא על רקע התוכניות הגרנדיוזיות של ביידן למשק אמריקאי ירוק יותר, הנסמך על הפקת כוח מתחדש ואנרגיה ירוקה, ללא פחם, עם פחות נפט ואפילו עם פחות גז. הסיבה החמישית היא המכה האנושה שקיבל הציבור בעולם מנגיף הקורונה, שלצערנו עדיין משנה את צורתו. למרות החיסונים שפותחו במהירות שיא, הציבור בעולם ימשיך לחשוש מפני העתיד הבלתי־נודע ושיעור החיסכון יעלה, הן כדי להחזיר חובות שתפחו בתקופת הקורונה והן כדי לחסוך ליום סגריר. הפחד מפני העתיד, המלווה בעלייה בחיסכון, הוא שישלוט בעולם.
סיבה שישית לאינפלציה הנמוכה הצפויה היא התהליך המואץ של החדרת רובוטים וקו־רובוטים לתעשיות שונות ברחבי העולם דווקא בשנה האחרונה, כדי להתגבר על היעדרויות העובדים בשל הסגרים, ההגבלות והמגבלות. הרובוטים, שלהם מערכות מחשוב מתקדמות המאפשרות שליטה מרחוק, יביאו להמשך העלייה בפריון העבודה, והנגזרת מכך היא מחירים נוחים.
לפי תחזיות של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, המוכר לנו כ־OECD, שיעור האינפלציה במדינות הארגון יעלה בהדרגה בשנה הבאה מ־1.16% ברבע הראשון של השנה ל־1.55% ועד ל־1.78% בסוף 2022. בגוש היורו יהיה שיעור האינפלציה אף נמוך יותר: 0 עד 1.06% בשנת 2021 וירידה ל־0.98% בסוף 2022. זאת לא אינפלציה שיכולה לזעזע את שוק המניות בשנים הקרובות.
חי, צומח, דומם
סיבה נוספת לעלייה בשערי המניות בשנה הקרובה היא הצמיחה העולמית הנאה בתוצר בשנים הקרובות. בנק ההשקעות מורגן סטנלי צופה צמיחה גלובלית נאה של 6.4% בשנת 2021 הבאה עלינו לטובה, עם הובלה תחילה של המדינות המתעוררות ולאחר מכן חידוש העלייה בפעילות המשקית בארה"ב ובהמשך גם באירופה. התחזית של מורגן סטנלי גבוהה מהקונצנזוס העולמי של מקביליו בדבר צמיחה של 5.4%.
לשנת 2022 בנק ההשקעות צופה צמיחה עולמית של 4.4%, לעומת הקונצנזוס של 3.7% בקרב גורמי ההערכה האחרים. בשנת 2021, כך לפי הבנק, צפויה עדנה לסין, עם צמיחה של 9%; בהודו יעמוד אחוז הצמיחה על 9.8%; בברזיל על 4.3%; ובכלל הכלכלות המתעוררות על 7.4% (הקונצנזוס בקרב האחרים הוא: סין 8%, הודו 8% וברזיל 3.5%). לפי בנק ההשקעות, המספרים חזקים גם בתחזיות לשנת 2022: 4.7% במדינות המתעוררות, לא רחוק מהקונצנזוס של 5.5%.
ארה"ב, שעליה יש איום סיני בדבר הובלת המשק העולמי, תצמח בשנת 2021 ב־5.9% ובעוד 4.1% בשנת 2022 (הכל לפי בנק ההשקעות, נתון גבוה מהקונצנזוס של 3.8% ו־3%, בהתאמה, בקרב הבנקים האחרים). גוש היורו שהתרסק בשנת 2020, שהוא גם אזור הסחר הגדול ביותר של ישראל, יצמח בשנה הבאה, לפי הקונצנזוס, ב־5.2% ובעוד 3.8% בשנת 2022.
לפי התחזית של מורגן סטנלי, גם יפן תצמח היטב - ב־2.4% בכל שנה. שימו לב כי בניגוד להערכתנו דלעיל, מורגן סטנלי צופה עלייה מסוימת באינפלציה, ולכן הוא אומר כי בשנה הקרובה צריך לתת משקל יתר למניות ולאג"ח קונצרני בד בבד עם צמצום השקעה באג"ח ממשלתי ובמזומן. האינפלציה בארה"ב תעלה מעבר ל־2%, שהם יעד האינפלציה של הבנק המרכזי (הפד), קובע בנק ההשקעות. בארה"ב תיתכן אינפלציה שכזו, בעיקר דרך מכניזם של מחירי היבוא בשל ירידת ערכו של הדולר.
עליות שערים
בעולם ההשקעה במניות קיים אבסורד שהעמיק את התבססותו. ככל שחברה מונפקת היא ערטילאית יותר - הטכנולוגיה שלה פחות ברורה, יעדי הרווח שלה כלל לא בהירים והיא אף שורפת בשנים הראשונות שלה סכומי עתק מההון שגייסה - אבל יש לה חלום גדול, שער המניה שלה דווקא נוסק. אם החברה ותיקה יותר והטכנולוגיה שלה ברורה יותר, האסטרטגיה שלה בהירה והיא נמצאת בתעשיות או בשירותים מסורתיים (או חצי מסורתיים כגון מוצרי צריכה, מזון, שירותי הסעדה, יוטיליטיס, תחבורה, פרמצבטיקה, שירותי בריאות, תקשורת, נדל"ן, נפט ואנרגיה מסורתית, פיננסים וחומרים), שערי המניות גם בקרב המוצלחות שבחברות בענפים אלו עשויים לעלות "רק" באופן סביר.
הסקטורים הפופולריים בימים אלו הם החברות העוסקות בתחום הרכב החשמלי (EC), ואליהן מצטרפות עוד ועוד חברות המתמחות בתחום הרכב האוטונומי, שיימנע טוב יותר מתאונות. מדובר בארגונים המפתחים טכנולוגיות הדרושות לרכב זה בתחומי התקשורת, הבקרה, המכ"ם ויכולתו של הרכב ל"שוחח" עם רכבים אחרים, לקרוא ולהטמיע שלטי רחוב במהירות וכן להיות מקושר למרכזי בקרה. בתחומים אלה בכל העולם כבר נהנים מווייז וממובילאיי הישראליות.
סקטור פופולרי נוסף הוא חברות העוסקות בשירותי סייבר, שההיזקקות להם גוברת, החל במניעת פריצה לשליטה על רכב אוטונומי וכלה בסודות הכמוסים של חברות, עסקים ומוסדות ממשלתיים. על כך נכתב פה כבר לפני שבוע. תחום נוסף הוא תעשיית השיחוק - הגיימינג - תחום פורח שגם אליו כבר התייחסנו. חברות ההייטק ימשיכו לפרוח. למרות השיאים שאליהם הגיעו שערי המניות שלהן, יש בהן ממש.
כך למשל במועדון ה־FAANG, המורכב מפייסבוק, מאמזון הממשיכה להתרחב כתמנון אינסופי, מאפל עם עודפי המזומנים שנכנסת לתחום הרכב החשמלי, מנטפליקס שקמו לה מתחרים כמו דיסני ואפל, אבל כבר הפכה לחלק מהחיים של רובנו, וכמובן מגוגל, שעליה לא נכביר מילים. זכרו, כנגד חברות ההייטק תלויות ועומדות חקירות על ניצול כוחן לרעה. הממשל החדש בארה"ב ובתי המחוקקים בארצות נוספות ינסו אולי לפרקן או לאלץ אותן למכור חלק מהשליטה שלהן בתחומים מסוימים.
ענף חשוב הקשור למרבית החברות הוא האחסון והניהול של מידע ותקשורת באמצעות שירותי ענן, שבהם משתמשים משקי בית וחברות, בנקים וסוכנויות ממשלתיות. שירותים בתחום הענן ניתנים מידי חברות הקשורות לאורקל, לגוגל, לאמזון, למיקרוסופט, IBM, Salesforce, SAP, Adobe, Mongo, DB ועוד רבות. כל החברות הללו זקוקות לצ'יפים חכמים, מעבדים ומתקשרים של חברות, בעיקר אמריקאיות העוסקות בתחום, בהן: Marvell Technology, Inphi, Nvidia, Intel, Taiwan Semiconductor, Analog Devices, NXP Semiconductors ו־Maxim Integrated Products.
כדי ליהנות מהעולם הטכנולוגי המענג שיתגלה בפנינו בשנים הקרובות, כולל הדור החמישי של הניידים, נידרש כמובן לבריאות טובה יותר. לכאן נכנסות חברות, כולל כאלו שמפתחות חיסונים מפני נגיף קורונה ותרופות לטיפול בחולים שנפגעו ממנו. חלק מהשמות כבר שגורים בפינו בימים אלה. בעוד חצי שנה, אולי פחות, תלוי בהיקף החיסון, יגיע תורן של החברות העוסקות בהסעדה ושל חברות התעופה ולאחר מכן חברות העוסקות בנופש, פארקי שעשועים, הזמנות לנופש ובתי מלון ועוד. במילים אחרות: שנה טובה ניצבת לפנינו - מהתגברות על הנגיף, שהאנושות תשאיר מאחור, ועד לשוקי המניות.
*אין בכתוב כדי להמליץ לחלוטין על מניות המוזכרות בכתבה, קיימת אפשרות שכותב המאמר מחזיק בני"ע של חברות המוזכרות לעיל. עדיף לקבל ייעוץ מקצועי בתחום