לא במחוזותינו: האם אירוע דומה למהומות בוושינגטון עלול להתרחש בישראל?

באפריל 2020 פרצו תומכיו של הנשיא דונלד טראמפ, חמושים בנשקים חצי אוטומטיים, אל בניין האסיפה המחוקקת של מדינת מישיגן, איימו על חבריה וחסמו הכניסה לבניין. אירוע חמור זה עורר עניין מוגבל בלבד בארה"ב וקשה היה למצוא את עקבותיה של הפריצה בעמודים הראשונים של העיתונים.

אך מאורעות אפריל במישיגן לימדו את אספסוף הימין הגזעני כי ניתן לפלוש לבניין של אסיפה מחוקקת, להיאבק עם שוטרים ואנשי ביטחון, לסכן מחוקקים ולקשור קשר לחטיפת מושלת מדינה. הפריצה האלימה וחשיפת הקשר לא עוררו את הנשיא ואת תומכיו להרהור שני על מעשיהם ועל הרטוריקה הקיצונית שלהם. להפך. נראה כי המתפרעים צברו ביטחון ואולי מידה של עידוד מהתוצאות ומהתגובה הרפה על הפריצה.

ההתקפה הברברית על בניין הקפיטול בוושינגטון לא הייתה התכנון היחיד. התקפות דומות היו אמורות להתרחש בשורה של מדינות ברחבי ארה"ב. המשטרה פינתה את כל אנשי הסגל מבניין הממשל בניו־מקסיקו, ובאולימפיה, עיר הבירה של מדינת וושינגטון, פרצו עשרות מפגינים אל מעונו של המושל הדמוקרטי ג'יי אינזלי. הפורצים דרשו לבטל את ניצחונו של ביידן בבחירות לנשיאות ואת ביטול מינויו של אינזלי עצמו.

אין ספק כי נקודת הרתיחה בוושינגטון הייתה מסוכנת הרבה יותר. טראמפ הזמין את תומכיו להפגנה גדולה ב־6 בינואר, וחזר והודיע להם כי ההפגנה תהיה "פראית", מטבע לשון לא אחראי, בהמעטה, בפיו של נשיא ומפקד עליון. לאחר נאומו של טראמפ צעד הקהל המוסת לעבר גבעת הקפיטול, ושעתיים לאחר מכן החלה ההסתערות, שזעזעה את אמריקה ואת מרבית העולם המערבי. מראות ה־6 בינואר לא יישכחו זמן רב והם ייזקפו, לדיראון עולם, לחובתו של טראמפ.

להפיק לקחים

במהלך האירועים בקפיטול ומיד לאחריהם הועלתה בתקשורת וברשתות החברתיות השאלה: האם אירוע דומה יכול להתרחש בישראל? האם יכולה לפרוץ כאן אלימות כתוצאה מאי־הכרה בתוצאות הבחירות, או התנגדות אלימה לחילופי שלטון?

רבים סבורים שהתשובה לכך חיובית, אך אינני נמנה עמם. הפגנות המחאה אינן אלימות והסבירות שראש הממשלה או תומכיו הקנאים יקראו לעלות על הכנסת או על סמלי שלטון אחרים אינה גבוהה. תיתכן תגובה אלימה של בודדים, קיצוניים, שיתקשו לקבל הכרעות דמוקרטיות, אך הסיכוי שיצליחו לגרור המון מוסת ופרוע אינו גדול.

לתגובת ולהצהרות ראש הממשלה ותומכיו, חשיבות רבה במקרה זה. למרות קווי דמיון רבים בין נתניהו לטראמפ, נתניהו הוא בן תרבות דמוקרטי, המסוגל להבדיל בין הסתה לבין ממשל דמוקרטי תקין. נכונה העובדה שכבר זמן רב חלקים חשובים של הדמוקרטיה הישראלית נמצאים תחת מתקפה, במיוחד על ידי חלק לא מבוטל ממנהיגיה. אולם אין תופעות של המון מוסת, וגם הקריאות של חלק מתומכי נתניהו לביצוע שינויים אינן נעשות באופן אלים. אפשר גם לקבוע שחלקים מהחקיקה, כמו למשל חוק הלאום, מחזיקים בבסיסם דה־לגיטימציה להחלפת השלטון, אך לא בצורה אלימה, אם כי בהחלט מהול כאן קורטוב של גזענות.

הדינמיקה של אירועים כאלו מתדלקת לעתים קרובות את עצמה ולכן קשה לצפותה מראש. אי אפשר להעריך עד כמה תידרדר אכזבה מתוצאות בחירות וחילופי שלטון לאלימות פרועה וחסרת רסן. אך כאמור, למרות התבטאויות אנטי־דמוקרטיות, אני נותן סבירות נמוכה לאירוע אלים בישראל. עם זאת, כלקח מאירועי גבעת הקפיטול ולמרות הסבירות הנמוכה, נכון יהיה שהמשטרה, משמר הכנסת וגורמי המודיעין בישראל, יתרגלו ויכינו עצמם לאפשרות כזו. על מנת שאם זה יקרה, יוכלו לטפל בכך בהצלחה ובמינימום נפגעים.

התמונות הקשות מוושינגטון מחייבות שיקול עמוק של מנהיגים וריסון תופעות אלימות בעודן באִבן. זוהי קריאה לאחריות לאומית ושמירה על ערכי הדמוקרטיה, שכה חשובים לממשל תקין וצודק. בנושא זה חשוב מאוד שלא נחקה את מראות הפריצה לקפיטול, אלא נגנה אותם גינוי מוחלט ושלם.

נפרדים מאיש גדול

ובמעבר חד, אני מבקש להיפרד ממי שנפטר השבוע, ד"ר נחמן טל, שהיה מורי ורבי והיה ממקימי מערכת המודיעין של השב"כ במגזר הערבי. איש צנוע, מקצוען מעולה, חביב ונעים הליכות, ששירת את ביטחון ישראל שנים רבות בנאמנות יוצאת דופן. נחמן לקח ללב כל משבר או תקלה והפיק לקחים, שאותם ידע ליישם בעבודתו השוטפת. הוא פיקד על זרועות המודיעין בדרום ושנים רבות על המגזר הערבי כולו.

אחרי שנחשפה פרשת קו אוטובוס 300, התקשה נחמן להירגע ולהשלים עם מה שקרה בשירות, וכאשר נשאל לשלומו היה נאנח ואומר "צער השתיקה". נחמן היה איש ערכי, בקיא מאוד במלאכת המודיעין, רגיש ובעל ידע רחב, שאותו ניצל בשנות עבודתו הארוכות.

רבים מאוד חבים לו את חייהם, ודווקא בימים אלו ראוי שנוקיר ונכבד את זכרו של איש גדול, שפעל בחשאי ובצניעות חריגים במקומותינו.

הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי
[email protected]