הוא היה ידען שדבר שבע שפות על בוריין וכתב בלטינית. הוא סיים לימודי רפואה באוניברסיטה, אבל לא עסק מעולם ברפואה. הוא היה כימאי, שמחקריו עסקו בסוכרים ובאנזימים. כפיזיולוג, מחקריו עסקו במערכת העצבים של הלב. הוא ניסה את כוחו גם בפוליטיקה כשהתמודד בבחירות לאסיפה המכוננת, שהיו הבחירות הראשונות במדינת ישראל, אבל רשימתו קיבלה 1,280 קולות בלבד ולא זכתה בנציגות בכנסת הראשונה.
הוא היה שחמטאי חובב ופילוסוף, שהשפיע על השיח הציבורי במשך יותר מיובל שנים. הוא היה פעיל בשורת המתנדבים והאשים פוליטיקאים בשחיתות. הוא היה חתן פרס ישראל שלא קיבל את הפרס. צאצאיו הם פרופסורים, דוקטורים ומשפטנים. נכדו הוא פסיכיאטר ידוע.
הוא נולד בריגה להורים אמידים. הוריו היו דתיים ציונים. אחותו, שצעירה ממנו בשנתיים, הייתה פרשנית מקרא. הוא ואחותו לא ביקרו מעולם בבית ספר יסודי, ואת השכלתם רכשו רק באמצעות מורים פרטיים. בילדותו הוא שיחק שחמט עם בן דודו, שהיה רב אמן בתחום ואחד משחקני השחמט הטובים בעולם. הוריו, שחששו שיעזוב את העולם הדתי, מנעו ממנו להתפתח בתחום השחמט.
הוא מהבוטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה־20. הוא שימש עורך מדעי הטבע של האנציקלופדיה העברית, אבל פוטר מעבודתו לאחר שהמוציאים לאור רצו לזרז את קצב הוצאת הכרכים, אך הוא טען שמהירות תבוא על חשבון איכות.
הוא עסק רבות בבעיות של גוף ונפש ובפילוסופיה של המוסר והרבה לעסוק בהגותו של הרמב"ם ובשאלת המשמעות הדתית של מדינת ישראל. אשתו הייתה מתמטיקאית, ונולדו להם שישה ילדים. שניים מהם נפטרו בחייו. אחד מהם, רופא נוירולוג, מת ממחלת הסרטן בגיל 38. השני, שהיה מתמטיקאי־פיזיקאי, מת בגיל 47 מתופעת לוואי של הרדמה בניתוח. בן נוסף הוא כימאי, בן נוסף הוא אסטרופיזיקאי, בת אחת פיזיקאית שמתמחה בהוראת מדעים, ובת נוספת הייתה פרקליטת מחוז הדרום.
כחודש לפני שקיבל את פרס ישראל, כשיצחק רבין ז"ל היה ראש ממשלה, הוא גינה את פעולות המסתערבים של צה"ל בהתבטאות שעוררה סערה ציבורית והובילה לדרישה לשלול ממנו את הפרס. הוא התבטא בחריפות נגד מדיניות הממשלה וקרא לסרבנות. ראש הממשלה רבין הודיע אז שאם לא תבוטל ההחלטה להעניק לו את פרס ישראל, הוא לא יבוא לטקס. בתגובה הודיע שהוא העדיף שלא יוצע לו הפרס, אבל לא סירב לקבל אותו בנימוק שיש בכך יהירות. לאחר כמה ימים הוא הודיע ביוזמתו כי החליט לוותר על הפרס.
מתנגדיו ראו בו "כופר שומר מצוות". הוא הואשם בכך שעשה שימוש מסולף במקורות תורניים והוציא אותם מהקשרם. היו גם מי שטענו נגדו שבשל היותו אדם דתי, הוא לא הומניסט. תומכיו טענו כי פעולותיו והשקפותיו נבעו בבירור ממניעים הומניים.
הרצליה הייתה העיר הראשונה שקראה רחוב על שמו, ירושלים דחתה הצעה דומה, אבל לימים שינתה את החלטתה וקראה רחוב על שמו.
אתם מוזמנים לגלות: מי האיש?
פתרון החידה הקודמת:
האיש שהתחיל את הקריירה העיתונאית שלו כעורך התשבצים של "העולם הזה" היה גם זה שיזם את ערב שירי המשוררים ששודר בגלי צה"ל. אחת מאהבותיו הייתה המשוררת דליה רביקוביץ', שלה היה נשוי במשך שלוש שנים. לימים הוא נישא לעו"ד אתי לבני, שהייתה חברת הכנסת ה-16 ושימשה יו"ר הוועדה למעמד האישה, חברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון וסגנת יו"ר הכנסת. הוא שימש מפקד גלי צה"ל, מנכ"ל רשות השידור ויו"ר חברת החדשות של ערוץ 2. זהו יצחק לבני ז"ל.