בתחילת חודש ינואר נאלץ הביטוח הלאומי לפרסם הודעה חריגה שנאמר בה: "ביממה האחרונה מופצת בוואטסאפ וברשתות החברתיות ידיעה שקרית על תשלום מענק חד־פעמי בעקבות משבר הקורונה. הידיעה הזאת לא נכונה, מדובר בפייק ניוז. אתם מתבקשים לא לפנות למוקדי השירות שלנו".
הידיעה שאילצה את הביטוח הלאומי לפרסם הודעה זו הייתה מצוצה מהאצבע. היא פורסמה ברשתות החברתיות, ונאמר בה שבעקבות משבר הקורונה, הוחלט בוועדת הכספים של הכנסת לאשר מענק חד־פעמי לרווקים ונכים מעל גיל 18 ולבעלי משפחות עם שלושה ילדים ויותר. בידיעה פורט כמה כסף יקבל כל אחד, מה שהביא לגל של פונים לסניפי הביטוח הלאומי בדרישה לקבל מענק שכאמור לא היה ולא נברא. כלומר ידיעה חסרת בסיס שפורסמה שכנעה גולשים רבים שמדובר בהחלטה אמיתית.
מצבי חירום כמו מגיפה מתמשכת מביאים לגל של שמועות, עד שאפילו המכון למחקרי ביטחון לאומי הקדיש בסוף מרץ 2020 דיון מיוחד לנושא "פייק ניוז בימי קורונה". משתתפי הדיון העריכו שהקושי העיקרי בהתמודדות עם ידיעות כוזבות הוא שלא קיים גוף אחראי עם מנגנון מסודר, שיודע להתמודד עם ידיעות שאין קשר בינן לבין המציאות ולאתר את מקורות המידע הבדוי. זאת אף שפייק ניוז מחייבים פתרון מהיר, תוך שילוב גורמים ממלכתיים. באותו דיון הוזכר הוואטסאפ כגורם בעייתי במיוחד בהפצת פייק ניוז. הסיבה לכך היא היותם של המסרונים פלטפורמה אישית, שלא מיועדת לעיצוב התודעה, ולכן הם נתפסים כאמינים, בלי שניתן לנטר את המידע הכוזב שמופץ, לפקח עליו או לסתור אותו.
אחת המסקנות שעלתה בדיון היא שגם הציבור צריך לעבור "תהליך התבגרות" בצריכת המידע, אף שלדעת משתתפי הדיון חלק מהציבור פיתח "נוגדנים" לתופעת הפייק ניוז במערכות הבחירות האחרונות, והוא לא מאמין לכל מה שנאמר ברשתות החברתיות. מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, פרסם מאמר מרתק שכתבה ד"ר יונת אשחר על ידיעות שקריות. מהמאמר עולה שבמחקר שהתפרסם בשנה שעברה, עקבו חוקרים מארצות הברית אחרי 126 אלף סיפורים שהופצו בטוויטר בשנים 2016־2017. החוקרים מצאו שהחדשות המזויפות הופצו מהר יותר ובתפוצה רחבה יותר מהחדשות האמיתיות, במיוחד כשמדובר בחדשות פוליטיות. מתברר שהסיכוי שידיעות מזויפות ישותפו (ירוטווטו) גבוה ב־70% בהשוואה לידיעות אמיתיות.
הידיעות הכוזבות שמופצות ברשת על ידי מתנגדי חיסונים הביאו את משרד הבריאות לנהל מאבק נגד מתנגדי החיסונים. צוות מיוחד, הכולל עשרה קשבי רשת שמתמחים בסריקת רשתות חברתיות, בודק פרסומים ושמועות כזב על חיסוני קורונה. למבצע נרתמה גם מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה, שהצליחה להסיר מפייסבוק קבוצות של גולשים ישראלים שעסקו בהפצה של מידע כוזב. מרבית הפרסומים כללו תמונות וסרטונים שהיה בהם מידע שקרי על החיסונים במטרה למנוע מאנשים מלהתחסן.
לגיטימי להביע דעה בעניין החיסונים, גם אם היא שנויה במחלוקת, אבל היא חייבת להתבסס על עובדות. ידיעות על עצומות מזויפות, שחתומות על ידי מאות רופאים שלא תומכים בחיסון, הן מידע כוזב, ופרסומן הוא עבירה פלילית. הידיעות הכוזבות הן חלק ממסע מתוחכם שנועד לשכנע אתכם לא להתחסן. אל תאמינו לכל מה שמתפרסם ואל תסכנו את חייכם. אם גם אתם רוצים להפסיק את המגיפה, לכו להתחסן.