שלב א' של הטירונות הסתיים השבוע בהצלחה עם הצלצול הגואל שהגיע מוושינגטון. השיחה הייתה ארוכה ו"טובה", כהגדרת שני הצדדים. סביר גם שהייתה מנומסת, אבל בימי ההמתנה הארוכים, שבהם הפגין איפוק ראוי להערכה, למד ראש הממשלה שגם הנשיא המקשיש מוושינגטון יודע לדבר בשפת ה"נה־נה־נה".
היעד של ישראל כרגע הוא לשכנע את הממשל החדש להמתין עם ההחלטה בנושא הגרעין האיראני עד שישמעו את העמדה הישראלית. ג'ו ביידן וגם אנשיו אותתו שהם מוכנים להקשיב, ולישראל נפתח חלון הזדמנויות להציג את הקייס שלה בצורה משכנעת.
עכשיו בנימין נתניהו צריך להחליט אם הוא משלב ידיים עם ממשל ביידן כדי להשיג הסכם גרעין משופר, או חוזר אל הקו הלעומתי שאימץ מול ברק אובמה. אז, ב־2015, הפיקה גישת "הכל או לא־כלום" שאימץ נתניהו נאום חוצב להבות בקונגרס, שאולי נעם לאוזן הישראלית אבל לא השפיע כהוא זה על המדיניות האמריקאית מול איראן.
על הרקע הזה, החלטת נתניהו למנות את היועץ לביטחון לאומי מאיר בן־שבת ל"פרויקטור" שירכז את העבודה מול ממשל ביידן נראית תמוהה, אם לא למטה מזה. בן־שבת היה אומנם דסקאי מצטיין בשב"כ, ואין חולק על מומחיותו בנושא העזתי, אבל ללא ידיעת השפה האנגלית ובהיעדר היכרות עם מערכות הממשל בארה"ב – יכולתו להשפיע שם מוגבלת. אפשר היה להבין את הבחירה אילו היה מדובר במומחה מהמעלה הראשונה בנושא האיראני או באשף של מו"מ – אבל בן־שבת לא נמנה גם עם אחת מהקטגוריות האלה.
בחודשים האחרונים אמר נתניהו ללא מעט מבני שיחו שהוא לא מאמין שניתן להשיג הסכם גרעין משופר עם איראן, שעדיף המצב הקיים ללא הסכם מאשר הסכם משופר במעט. רבים מבכירי מערכת הביטחון חולקים עליו ומאמינים שניתן להוביל את איראן להסכם משופר, שישאיר אותה במרחק עשרות שנים מהשגת יכולת גרעינית, ושהסכם כזה עדיף על המצב הקיים. גם הרמטכ"ל, שנתפס כמי שיישר קו עם נתניהו בנושא האיראני, מאמין שאפשר ורצוי להשיג הסכם משופר.
במודיעין הישראלי מאמינים שההבדל בין הסכם הגרעין הגרוע של אובמה להסכם משופר יכול להימצא בפרטים הקטנים, כאלה שאיראן תוכל לעכל אבל יעשו הבדל גדול. לדוגמה: מגבלה על ייצור או יבוא של סיבי פחמן, רכיב קריטי לייצור צנטריפוגות להעשרת אורניום. לכאורה, ויתור על פרט קטן ולא סמלי מצד האיראנים – בפועל: מכשול משמעותי לתוכנית הגרעין.
על דבר אחד יש קונצנזוס מקיר לקיר בקהילה הביטחונית־מודיעינית: אסור לחזור לתאריכי התפוגה של ההסכם הקודם. המשמעות של חזרה להסכם הגרעין הקודם היא שהחל מ־2023 איראן רשאית לייבא ולפתח רכיבי טילים בליסטיים, ב־2026 היא יכולה לחזור למו"פ גרעיני, וב־2030 – היא יכולה להעשיר אורניום כאוות נפשה. "פסקת השקיעה" של הסכם הגרעין הקודם היא רישיון דה־פקטו לייצור נשק גרעיני בעוד פחות מעשר שנים.
# # #
האם הבחירה של נתניהו בבן־שבת כפרויקטור היא איתות שהוא מעוניין להגיע לפיצוץ עם ממשל ביידן? ספק רב אם בשלב הזה נתניהו רוצה בפיצוץ, וגם אין לו היום את מרחב התמרון מול הקונגרס. שלא כמו בימי אובמה, ביידן שולט עכשיו ללא מצרים בשני בתי הקונגרס.
המינוי המתבקש לתפקיד הפרויקטור מול ארה"ב היה של יוסי כהן ראש המוסד, שיסיים בעוד ארבעה וחצי חודשים את כהונתו. כהן בקיא מאין כמוהו בנושא הגרעיני ומוערך על ידי בכירי הממשל ובית הנבחרים האמריקאי, והוא היה צפוי להיות המינוי הטבעי לתפקיד. ייתכן שהכתבות שציירו בשבועות האחרונים את כהן כמועמד עתידי לראשות הממשלה הקפיצו פיוז בבלפור, והוא סומן שם כאיום פוטנציאלי.
ד', המיועד להחליף את כהן בראשות המוסד, ממתין עדיין שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר את המינוי, וזה יקרה רק לאחר הבחירות. בינתיים הוא כבר מתחיל לעצב את המוסד שלו בשני מינויים משמעותיים של מספרי 2 ו־3 בארגון. א', לשעבר ראש האגף למעקב והאזנות "קשת" וכיום ראש השלוחה בוושינגטון, ימונה כסגנו של ד'. א' אחר, שגדל באגף להפעלת סוכנים - "צומת", ימונה לראש המטה. כהן נתן את ברכתו לשני המינויים האלה.
אף שלא מונה לתפקיד הפרויקטור, יהיה כהן כנראה הבכיר הישראלי הראשון שיקיים פגישות עם הממשל החדש. נסיעתו לוושינגטון נדחתה לחודש הבא, בהמתנה לאישור מינויו של ביל ברנס לראשות ה־CIA. כהן צפוי להיפגש עם כל הצמרת האמריקאית ויוכל לגשש עד כמה הממשל באמת פתוח להשפעה בנושא האיראני. אז תצטרך ישראל להחליט אם היא עולה לרכבת, גם אם היא לא מובילה ליעד הסופי, או ששוב היא נשארת בהפגנתיות בתחנה.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]