בשבוע החולף הציצו אנשי המערכת הפוליטית בלוח השנה, ראו כי נותר חודש אחד בלבד לבחירות, נשמו עמוקות וזינקו קדימה בהילוך גבוה. משימתם הפעם קשה במיוחד, כי לנהל קמפיין בחירות בעיצומה של מגיפה זה סיוט עלי אדמות. ההילוך הגבוה בתנאים המסובכים של תקופת הקורונה הוא בקושי שליש מקמפיין בחירות שגרתי של זמנים טובים יותר. או כמו שאמר לי השבוע אחד מוותיקי המערכת, בליווי אנחה מרירה, "לנהל קמפיין שטח ללא שטח - זה כמו להשתתף ב'נינג'ה ישראל' עם ידיים כבולות ועיניים קשורות".
כל טירון פוליטי יכול להעיד כי מהותו ונשמתו של קמפיין בחירות הן החיבור לשטח, ללב הפועם של הקהל. הפעם, בבחירות לכנסת ה־24, כל אחד ממבקשי לבו ופתקו של הבוחר יצטרך להתנהל מול אותו הבוחר בעיקר בעולם הווירטואלי. הפעם אין כנסים המוניים, מפגשי שטח למיניהם, חוגי בית, בר מצוות וחתונות.
במפלגת הליכוד, שתמיד הצטיינה בעבודת השטח, הדיכאון של הבחירות באזיקי הקורונה מורגש ביתר שאת. מירי רגב, שבבחירות הקודמות הובילה את מטה הכנסים והשטח, נאלצת הפעם לרכוש מיומנות חדשה: איך מחבקים את הבוחר הפוטנציאלי בזום, איך מרימים אירוע בלי אירוע. הפעם אין תפקיד מיוחד - לא לה ולא לאף חבר סיעה אחר. בראש מטה הבחירות של הליכוד עומד מנכ"ל התנועה צורי סיסו, והפוליטיקאים הורחקו מתא הקברניט של הקמפיין על ידי יושב ראש תנועתם.
דווקא כאן הקורונה היא הסיבה המשנית להחלטת נתניהו. המניע העיקרי הוא כסף. לא לשווא עשה בנימין נתניהו הצגה קטנה בתחילת ישיבת סיעת הליכוד שהתנהלה השבוע באחת המרפסות של הכנסת. כשניגש לדבר על ניהול הקמפיין ברמה הפרקטית, פנה לנוכחים ואמר: "נחלק ביניכם משימות, כל אחד יקבל את שלו. נחלק (כאן הוא נעצר לרגע ושיגר שיעול רב־משמעות) תקציבים, ואני נזהר כי אין הרבה כסף".
הפנטומימה הזאת של נתניהו לא הייתה אלתור. בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, שבהן עמד תקציב הבחירות של תנועת הליכוד על 70 מיליון שקל, הפעם הסכום שהוקצה לקמפיין הוא 40 מיליון בלבד ולא אגורה בודדת מעבר למכסה. החובות וההוצאות של המערכות הקודמות גרמו לנתניהו ולמנכ"ל הליכוד לקצץ דרמטית את התקציב.
עצם העובדה שבראש מטה הבחירות עומד המנכ"ל ולא שר בכיר (במערכות הקודמות מי שניהל את המטה היה ישראל כ"ץ), מצביעה על רצונו של נתניהו לקצץ גם בסמכויות המטה. יש לו צוות דוברים ויועצים – ותו לא. "ברגע שיש שם פוליטיקאים, שרים וח"כים - המטה מתמלא במקורביהם. פוליטיקאים באופן טבעי מביאים כל אחד את אנשי שלומו, מסדרים תפקידים לחברי המרכז. וכל ג'וב עולה כסף, כמובן. הפעם אין כסף למותרות, רק לדברים ההכרחיים", מספר אותו ותיק המערכת.
על החוסר המסוים במזומנים מפצה הפרנויה הליכודית המפורסמת, העולה כפורחת במסדרונות מצודת זאב, בלשכת ראש הממשלה ובבלפור. אחרי שגדעון סער ותומכיו מקרב אנשי הסיעה עזבו, ומקורבו יואב קיש, שנשאר, קיבל את תפקיד סגן שר הבריאות ונוטרל, נתניהו ממשיך לחשוד. במי? אין לו תשובה קונקרטית לשאלה הזאת, אך בסביבתו ממשיכים לדבר על "תומכי גדעון העלומים", על "מוקשים סמויים שגדעון הותיר בסיעה ועוד עלול להפעילם בעת הצורך".
נתניהו, שלאחרונה מרבה לדבר על כך ש"הליכוד עומד פסיעה אחת מהשגת 61 מנדטים", חושש מעריקים פוטנציאליים. זאת גם הסיבה שבגללה נושא הליכודניקים החדשים קם לאחרונה לתחייה. הקבוצה הזאת, שכוללת לפי הערכות כ־7,000 חברים, מפחידה את נתניהו.
לבקשתו כבר נאספו עדויות לכך שהם פנו לשרים ולח"כים והציעו את תמיכתם בפריימריז, אם וכאשר יתקיימו. בעיני נתניהו מדובר במוקש גדול שעלול להתפוצץ דווקא אחרי הבחירות, במהלך משא ומתן קואליציוני. "החזקים שבינינו אומנם לא סופרים את הליכודניקים החדשים, אך הכוח המרוכז הזה עלול לגרום לחלשים שבין חברי הסיעה למעוד ואף לערוק", אומרים גורמים בליכוד הנמנים עם מקורבי נתניהו.
שמו של סער מוזכר בשיחות אלה גם בהקשר הליכודניקים החדשים. כל דבר שיכול להיות קשור איכשהו לסער הוא חשוד ודורש טיפול אישי. כך, במזכירות הליכוד כבר פועלים במלוא המרץ לאתר את "תומכי גדעון" בקרב חברי התנועה ולעקור אותם מהשורש. כל התבטאות בטוויטר או בפייסבוק שעלולה להצביע על צל של חיבה לסער, תעלה לכותב בחברוּת במפלגה. כמה וכמה חברי הליכוד כבר קיבלו מכתבים מהנהלת התנועה, ובהם הודעה על הפסקת חברותם.
הרמוניה מעניינת
במקביל למלחמה בחוליות החלשות ובכל מה שדומה לחוליות החלשות, מתכנן נתניהו את הקרב המכריע של הרגע האחרון במטרה להגיע ליעד הנכסף, ל־61 מנדטים העשויים להעניק לו את "ממשלת ימין על מלא, בלי שום פריטטי, בלי ממשלה בתוך ממשלה, בלי רוטציה. בלי כל התחלואה הזאת", כך הוא ניסח את זה באותה ישיבת סיעה במרפסת.
"התחלואה" בדמות גנץ וכחול לבן אולי לא נספרת על ידי נתניהו בתור פרטנר כלשהו לעתיד, אך באופן פרדוקסלי דווקא מפלגתו של גנץ (כמו גם מרצ) יכולה לסייע לליכוד להשיג את היעד המבוקש. שם המשחק בבחירות הקרובות הוא אחוז ההצבעה. כמה יצביעו. כמה קולות ישקול כל מנדט. מתמטיקת הבחירות הזאת הפעם תהיה חשובה במיוחד. אם כחול לבן או מרצ לא יעברו את אחוז החסימה ויישארו בחוץ, הסיכויים של מחנה "לא ביבי" יפחתו משמעותית.
אך עיקר העיסוק של נתניהו הוא בחיפוש אחר החיסון נגד "תחלואה" אחרת. חיסון נגד "גדעון ובנט" - זה מה שנתניהו זקוק לו. השבוע, אחרי הפסקת האש, באה מעין הרמוניה מעניינת בגזרת תקווה חדשה וימינה. ברביעי האחרון התבטאו בנט וסער ברוח כמעט זהה בעניינו של יאיר לפיד. אותו לפיד, שעוד מעט יצטרך לשלם לנתניהו סכום הולם עבור הקמפיין שיו"ר הליכוד עושה עבורו. נתניהו מכריז תחת כל עץ רענן ש"לפיד הוא זה שיעמוד מולו בקרב על ראשות ממשלה".
המטרה של נתניהו שקופה וברורה, כמובן, והיא רחוקה מלסייע ללפיד לעלות בסקרים. המטרה היא להוריד ולהנמיך את סער. גם את בנט, אבל לא יותר מדי, משום שנתניהו זקוק לימינה לא קטנה מאוד כדי שתשלים לו את המניין. השבוע, אחרי שסער ובנט הכריזו כי לפיד לא יקים את הממשלה הבאה והם גם לא יצטרפו אליו (אלא אם הוא יצטרף אליהם בתור שותף), בחוגים הקרובים לנתניהו התחילו לדבר על "ברית אחים" מודל 2021: אח נפתלי ואח גדעון. והפעם לא מדובר בפרנויה טהורה שאין בה ממש. אומנם עד 23 במרץ לא בנט ולא סער ירמזו על אפשרות של ברית כלשהי ביניהם, אך אחרי הבחירות האופציה הזאת יכולה להפוך עבורם למציאותית.
כריתת ברית, שמשמעותה התנהלות מתואמת במו"מ, החל מהמלצה אצל הנשיא, תגדיל את סיכוייהם ותקטין את סיכויי לפיד לקבל את המנדט להרכבת הממשלה. אומנם היום ברית האחים האפשרית הזאת היא לא יותר מתיאוריה נטולת בסיס, אך עשויה להפוך לממשית עם היוודע תוצאות האמת.