קשה לדעת אם גם מערכת הבחירות הנוכחית תהפוך ליום הכיפורים של הסוקרים. מה שקרה במערכות הבחירות הקודמות הוכיח שמצביעים רבים שהתבקשו לחזור על הצבעתם בקלפיות המדגם שהציבו ערוצי הטלוויזיה, בחרו להצביע בקלפיות המדגם בדרך שונה מזו שבה הם הצביעו בקלפיות האמת. עד קבלת תוצאות האמת הראשונות הצטברו בידי הסוקרים נתונים לא מדויקים, ובמספר מקרים גם רחוקים מהמציאות.
במערכת הבחירות הקודמת הסוקרים טעו כשהעניקו 60 מנדטים לשתי המפלגות הגדולות. אחת הטעויות הגדולות הייתה בבחירות אפריל 2019 כשהסוקרים העניקו לבנט ושקד שישה מנדטים, אבל לאחר ספירת קולות האמת, התברר שהשניים מתקשים לעבור את אחוז החסימה, והם נאלצו להמתין במתח לתוצאות ההצבעה של החיילים, שגם קולותיהם לא אפשרו להם לעבור את המשוכה. טעות נוספת של הסוקרים הייתה כשהם העניקו בסקרים למשה פייגלין בין חמישה לשישה מנדטים, כאשר בפועל פייגלין לא עבר את אחוז החסימה.
מרבית הסוקרים התקשו לאתר בבחירות הקודמות נתוני הצבעה שנוגעים לישראל ביתנו, מפלגתו של אביגדור ליברמן. רק בשלב מאוחר, כשהתגלו נתוני ההצבעה, העניקו הסוקרים לישראל ביתנו בין ארבעה לחמישה מנדטים. ליברמן לא התרגש במיוחד מכך שמפלגתו נעלמה מעיני הסוקרים וטען אז שהסוקרים אינם בקיאים בדרך הצבעתם של בוחריו המסורתיים, שלא נוהגים לשתף פעולה עם סוקרים - מה שהוכח כנכון. מי שפקפקו בטענתו של ליברמן, גילו שדבריו היו מדויקים, והתבססו כנראה על כך שאין מי שמכיר כמו ליברמן את ציבור המצביעים שלו.
גם הפעם מתקשים הסוקרים לחזות במדויק את דפוסי ההצבעה לכמה מפלגות. כאשר הסקרים מנבאים לליברמן שבעה או שמונה מנדטים, ייתכן שמדובר במספר מנדטים גדול בהרבה מאלה שהם מצליחים לאתר, וייתכן שליברמן יהפוך להפתעת הבחירות, עם מספר מנדטים דו־ספרתי.
את החשיבות שמייחסות המפלגות לתוצאות הסקרים ניתן לראות בהחלטה של קמפיין הליכוד, שעל פי תחקיר שפורסם בחדשות 12, הורה לאנשי השטח שלו שבאים במגע עם סוקרים של הבחירות לומר שהם תומכים בכחול לבן כדי ליצור מצג שווא שלפיו מפלגתו של גנץ עוברת את אחוז החסימה. הצעד הזה נועד למנוע מגנץ לפרוש מהמרוץ. הרעיון שמסתתר מאחורי המהלך הוא רצון להטעות את הסוקרים כדי שאם גנץ יתמודד ולא יעבור את אחוז החסימה, הוא ישרוף עשרות אלפי קולות לגוש המרכז־שמאל, מה שיסייע לבחירתו של נתניהו.
מי שמתקשים לראות בסקרים תוצאה אמינה, נוהגים להשתמש באמירה שטבע שמעון פרס ז"ל, שסקרים הם כמו בושם, מותר להריח, אסור לשתות. החוק אינו מאפשר לפרסם סקרים בחמשת הימים האחרונים לפני ההצבעה בקלפיות. ואולם עד התאריך שבו נאסר לפרסם תוצאות של סקרים, סקרי הבחירות הם המנוע העיקרי של השיח הפוליטי. מרבית המפלגות אימצו לעצמן סוקרים שבוחנים עבורן את הנתונים, שמאפשרים להן לקבל תמונת מצב עדכנית על כוחן היחסי של המפלגות בכל יום וגם ביום הבחירות.
חנוך סמית ז"ל היה הסטטיסטיקאי הראשון שהציע לקול ישראל בשנת 1977 להקים מערך דמה של קלפיות, שבעזרתן ניתן היה לנבא את תוצאות הבחירות לאחר סגירת הקלפיות. הצעתו אפשרה לראשונה בתולדות המדינה לרדיו ולטלוויזיה לשדר תחזית של תוצאות הבחירות עם סגירת הקלפיות. בנו רפי סמית, שממשיך בדרכו, סוקר עבור הליכוד מאז שנת 2018 את הלכי הרוח בציבור לקראת הבחירות. לאחרונה הוא העריך ש"כמעט כל אדם שישי מחליט סופית בשלושת הימים האחרונים לפני הבחירות עבור מי הוא מצביע". זו הסיבה שהמפלגות ממשיכות להילחם על כל קול עד סגירת הקלפיות.