אתמול היה יום סימבולי, ולא רק בגלל הצטלבות האירועים המקבילים שהדהדו בכל אמצעי התקשורת - אחד מבית המשפט בירושלים, והשני ממצעד ההמלצות בבית הנשיא לא רחוק משם. זה היה יום סימבולי דווקא בגלל כל מה שלא דיברנו עליו. באחת מתוכניות הבוקר, למשל, נדהם הח״כ לשעבר מש״ס שלמה בניזרי מהעובדה שבלילה הוצתו בתי כנסת בבני ברק וברמת גן, ואף אחד לא התעכב כדי לגנות או אפילו לדווח על כך.
אלה לא רק בתי הכנסת שהוצתו. ישראל ממשיכה לפעול ללא תקציב, ללא ממשלה יציבה, עם מובטלים רבים מדי שמנסים למצוא את מקומם במדינה שסדר היום שלה נתקע.
ישראל צריכה להתקדם. היא הייתה אמורה להתקדם באמצעות ממשלת פשרה שפוצצה על ידי הליכוד, שאינה מעוניינת באחדות או בפשרות, אלא רק בממשלה מסוג אחד, שכבר ארבע פעמים לא הצליחה להשיג רוב. קל להאשים את נתניהו בהכל, אבל זה לא רק הוא. בניזרי צודק שתשומת הלב שלנו נכבשת באופן תדיר על ידי חוסר היציבות הפוליטית, אך שוכח שש״ס היא תורמת לא קטנה לכך. מדוע המפלגות החרדיות מתעקשות להיצמד לנתניהו למרות שאינו מסוגל יותר להקים ממשלה?
אלה לא רק החרדים. גם סמוטריץ׳ הוא הזנב שמכשכש בכלב, משום שאינו מאפשר לנתניהו לקבל את ידו המושטת של מנסור עבאס מצד אחד, אבל גם אינו מש מרעיון ״ממשלת הימין״ הדמיונית, שלא יכולה להתקיים כל עוד נתניהו שם.
המאכזבים ביותר הם כמובן חברי ״גוש השינוי״. סער אינו מעוניין להצטרף לממשלת נתניהו, ובצדק, ובנט לא יקדם ממשלה גם אם יצטרף אליו. עדיין השניים לא הצליחו לקדם מהלך משותף ומוסכם עם שאר חברי הגוש, שכל עוד לפיד עומד בראשו, יקבל פחות ממליצים מנתניהו. מהו בדיוק הרעיון? פתרון יכול לבוא רק מפשרה, ורק על ידי מנהיג שמסוגל להכיל ולקיים פשרות אמיתיות. ברור למדי שלא יהיה פתרון כל עוד נמשיך להתעקש בדיוק על אותן עמדות.
משהו יצטרך להשתנות בהגדרות שלנו, משום שהתקיעות נובעת גם מהגדרה לא נכונה של ה״גושים״. מימין ושמאל אידיאולוגי עברנו לביביזם מול ״רק לא ביבי״, אבל הביביזם כבר אינו מביא שלטון, ומנגד אם גוש ״רק לא ביבי״ היה נאמן לשמו, גם הוא היה מסכים על סדרי עדיפויות ונוטש את מריבות האגו הפנימיות.
מי שרוצה שהמדינה תתקדם, צריך להיות יצירתי ואמיץ ולהבין שיש כרגע שתי ברירות. הראשונה היא כינון ממשלה קצרת ימים ממפלגות חלוקות אידיאולוגית, שמטרתה היחידה היא לאפשר לנו לצאת מהפלונטר. בחירות חמישיות הן הברירה השנייה. מילא זה שגוש הימין כבר מזמן אינו גוש ימין, אבל שגוש השינוי יפסיק לכנות את עצמו ככזה אם השינוי אינו באמת בראש מעייניו.