המכון למחקר ביולוגי בישראל פועל בנס ציונה תחת מעטה של חשאיות. המתרחש בין כתליו מצית את הדמיון, אבל נותר סוד כמוס. מה שניתן לפרסם על המכון הביולוגי זה שהוא כפוף ישירות למשרד ראש הממשלה, ועוסק בפיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי וכימי, ובפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים.

על פי פרסומים בעבר, רעלים שפותחו במכון שימשו בפעולות חיסול של כמה מבכירי המחבלים ובהם וודיע חדאד, שהיה ממייסדי ומנהיגי החזית העממית לשחרור פלסטין. אבל האירוע שזכה לתשומת לב מיוחדת היה ניסיון החיסול של ח'אלד משעל, שהיה יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, שאותו ניסה המוסד לחסל בספטמבר 1997 באמצעות רעל שפיתח המכון הביולוגי. הרעל הותז לעברו של משעל בעמאן בירת ירדן, ובעקבות התקרית הדיפלומטית ובלחצו של חוסיין שהיה מלך ירדן, העבירה ישראל חומר נוגד לרעל ובכך ניצלו חייו של משעל.

בפרסומים הגלויים שמפרסם המכון הביולוגי הוא מתגאה ביכולותיו, בהישגיו המדעיים ובמוניטין הבינלאומי שלו הוא זוכה. לכן היה זה כנראה טבעי שראש הממשלה נתניהו ראה במכון ובמדעניו את הכתובת למציאת חיסון לנגיף הקורונה. במכון ראו בכך הזדמנות לפתוח במסע של יחסי ציבור לשיפור התדמית, לאחר תקופה ארוכה שבה הושמעה ביקורת חריפה כלפי ראשי המכון על התנהלותם. מנהל המכון, שנלהב מפניית ראש הממשלה, הבטיח לנסות להקדים את חברות התרופות בעולם בייצור החיסון, אך בפועל המכון לא עמד בהבטחתו.

העובדה שהמכון הביולוגי תוקצב ב־175 מיליון שקל לטובת פיתוח השלב הראשון והשלב השני של החיסון לא הביאה את הנהלתו לחשוף באופן יזום פרטים על התקדמות המחקר, או לעדכן את הציבור בישראל בדבר יתרונותיו של החיסון שפותח. במכון מתחמקים מלהסביר לציבור מה ייחודו של החיסון הישראלי, בהשוואה לחיסונים שפיתחו חברות התרופות הגדולות.

המכון הביולוגי אינו משיב ישירות לפונים אליו, אלא מסתייע במשרד הביטחון, משם נמסר כי החיסון נמצא בשלב השני של הניסוי הקליני, שמבוצע לטענת המכון בשמונה מרכזים רפואיים, שבשמם נמנע המכון הביולוגי מלנקוב. לטענת המכון, חוסנו עד כה מאות מתנדבים, אך לא נמסר מספרם המדויק, כשכל מתנדב נדרש לעבור 12 ביקורות בתקופת המחקר, וכל ביקורת אורכת מספר שעות.

בתשובה לשאלה מה נעשה עם החיסונים שיוצרו והאם הם נמכרו למדינות בחו"ל, מסר המכון כי השלב השלישי בניסוי הקליני יבוצע בחו"ל, וכעת נערכות בדיקות מול מספר מדינות, אף שטרם הוחלט או נקבע מתי יתקיים השלב השלישי.

במענה לשאלה במה שונה החיסון שפיתח המכון מזה של פייזר או מודרנה, ענה המכון תשובה מעורפלת ומסורבלת, מבלי שהשיב לשאלתנו, שלפיה החיסון שפיתחו המדענים שמועסקים בו, "מבוסס על נגיף קיים, שעליו הונדסו ספייקים של נגיף הקורונה, שמוכרים למערכת החיסון שיוצרים תגובה חיסונית". לדברי המכון, מדובר בפלטפורמה שהוכחה כבטוחה ויעילה בניסוי קודם שבוצע על מאות אלפי בני אדם. הגיוני שהמכון ביצע את הניסוי באחת ממדינות העולם, משום שלא דווח אי־פעם על ניסוי בהיקף ובסדר גודל כזה בישראל.

כלפי מנהל המכון הביולוגי, הפרופ' שמואל שפירא, נטען שאינו ביולוג או מדען, זאת בנוסף לביקורת שהושמעה כלפיו על דרך ניהול המכון. לשבחו של שפירא צריך לומר שהוא שימש ראש ענף טראומה בצה"ל, והיה ממקימי מערך הטראומה הלאומי של ישראל. פרופ' שפירא הקים גם את בית הספר לרפואה צבאית לעתודאים. כמו כן, בתקופת שירותו בצה"ל פותחו ביוזמתו טכניקות חדשות בתחום תחליפי הדם, שבאמצעותם ניתן להציל חיי לוחמים שנפגעו בשדה הקרב.

המסע לאמריקה
שרת התפוצות היוצאת לא תמשיך לייצג אותנו בכנסת החדשה שהושבעה השבוע, וחסרונה מורגש כבר עכשיו. התרגשתי כששמעתי על תרומתה החשובה ויוצאת הדופן של עומר ינקלביץ' לקהילות היהודיות בארה"ב, כשבחרה לטוס לשם על חשבון הקופה הציבורית לפני שחתמה את הפרק הפוליטי, שהיה כנראה המרתק בחייה.

אותו פרק אחרון כלל מסע בן עשרה ימים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כבוד השרה ביקרה בניו יורק, ניו ג'רזי, בבירה וושינגטון, ולא פסחה על אטלנטה ומיאמי. אני משוכנע שתתקשו להאמין, אבל במסגרת סיורה פגשה ינקלביץ' גדולי עולם כמו אן חני נויברגר, יועצת הנשיא ביידן, שהיא החרדית הבכירה ביותר שהייתה בתולדות הממשל האמריקאי. בנוסף היא פגשה את השגריר גלעד ארדן, את נציג הקרן הקיימת במיאמי ואת נציג הקהילה החלבית בניו יורק, וזה רק חלק קטן מרשימת שועי עולם שזכו לפגוש את שרת התפוצות.

עומר ינקלביץ' (צילום: נועם ריבקין פאנטון פלאש 90)
עומר ינקלביץ' (צילום: נועם ריבקין פאנטון פלאש 90)


כמה עלתה נסיעתה של השרה ינקלביץ' למשלם המסים? הרבה. טיסותיה של השרה עם שני יועצים ומאבטחים הסתכמו ב־116,700 שקל, אף על פי שהשרה יכולה הייתה לוותר על עוזריה, או להסתפק בעוזר אחד. עלות אבטחתה של השרה הסתכמה ב־108,514 שקל. עבור מלון ורכב במיאמי הסתכם המחיר ב־65,556 שקל, ועבור הביקור בניו יורק, שכלל שכירת רכב, שילמה קופת המדינה 46,399 שקל. כל הסיור שערכה השרה ינקלביץ' בארה"ב עלה למשלם המסים 340,768 שקל.

העובדה ששרי הממשלה כמעט שלא יצאו לחו"ל במרוצת השנה האחרונה, למעט במקרים בודדים, לא מנעה מינקלביץ' לצאת לנסיעה ממושכת, למרות העיתוי של ערב סיום תפקידה. קראתי שעוזריה של השרה נימקו את הצורך בנסיעה בין השאר בכך שהיא נדחתה שלוש פעמים. אז מה? איזה נזק נגרם למדינה מדחיית ביקורה של ינקלביץ' בארה"ב שלוש פעמים? לא ברור מה הדחיפות בנסיעה יקרה על חשבון משלם המסים בתקופה של קורונה, כשמדובר בשרה שיודעת שתפקידה מסתיים לאחר הביקור.

מלשכתה של השרה ינקלביץ' נמסר שהיא בחרה לטוס לארה"ב בטיסת המשך דרך צרפת. צירופם של שני יועצים לטיסה נעשה, לדברי השרה, על פי תקשי"ר נסיעות שרים. לטענת השרה, חלק מכריע של פעילות המשרד מתנהל בחו"ל וכפועל יוצא מכך, נקבעו לשרה מספר נסיעות עבודה מול יהודי התפוצות ותורמים, כחלק מקידום וביצוע פרויקטים.

על הטענה שמדובר בנסיעה מיותרת של שרה שמסיימת את תפקידה, נמסר בתגובה שמדובר במדיניות ארוכת טווח לעתיד העם היהודי שלא נפסקת גם כשמתחלף שר. קראתם נכון. אז כשינקלביץ' קובעת נחרצות שנסיעתה לארה"ב נוגעת לעתיד העם היהודי, מי אנחנו שנראה ב־340,768 שקל בזבוז כספי ציבור?