בזמן שראש הממשלה נשא עוד נאום נגד איראן, המשיכה איראן לעבוד: סוכנות הידיעות האיראנית חשפה השבוע כי החל ניסוי ההרצה של הצנטריפוגה המתקדמת החדשה IR9, חזקה ומהירה פי 50 מצנטריפוגות הדור הראשון (IR1). מבחינת פרויקט הגרעין האיראני המעבר לצנטריפוגות הללו משול למעבר מסוס ועגלה למרצדס. זה מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר. הצנטריפוגות הללו מזניקות את איראן קדימה, למרחק קרוב הרבה יותר מפצצת גרעין מהמקום שאליו הוסגה על ידי הסכם הגרעין בתקופת הנשיא אובמה. בכל העולם (חוץ מעולמם של שופרות נתניהו) יודעים שהאיראנים מעולם לא היו קרובים לפצצת גרעין כפי שהם קרובים אליה עכשיו.
כל זה קורה במקביל לחידוש המו"מ (העקיף, בשלב זה) בין איראן לארה"ב, שסופו ידוע מראש: ארה"ב תחזור להסכם הגרעין בלי הישגים משמעותיים כלשהם. בעוד ישראל מאבדת את שארית המשילות שלה וממוקדת בכל מאודה בגיבוש "מתווה חדש" שיאפשר לנתניהו להכניס את גדעון סער, מנסור עבאס, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ויעקב ברדוגו למזוודה אחת ולהעלים אותה בבוידעם, ממשיכה האסטרטגיה הרת האסון שגיבש נתניהו להתפרק מולנו: ממשל ביידן מנצל את היעדרותו של ראש ממשלה כשיר בישראל ואת שיתוקה של המערכת המדינית־ביטחונית הישראלית כדי להחזיר את העניינים לקדמותם: חידוש התמיכה באונר"א, הדלפות שיטתיות שחושפות את הפעילות הצבאית הישראלית נגד איראן, חזרה למינוח "השטחים הכבושים" באשר ליהודה ושומרון, הסרת הסנקציות מהאג וכמובן, זחילה בחזרה למו"מ עם איראן. זוכרים את האזהרות שהוזהר נתניהו כשמיהר לנאום מול שני בתי הקונגרס "על הראש" של הנשיא אובמה ב־2015, רק כדי לנצח בבחירות מול הרצוג? אז הכל, כולל הכל, מתגשם עכשיו.
אבל לא אלמן ישראל. בחזית האמיתית נחל השבוע ראש הממשלה כמה הצלחות משמעותיות. את טקס יום השואה הוא הצליח להמיר לעצרת בחירות. בשלב הבא ישונה שמו של הטקס "לכל איש יש שם" למשהו אקטואלי יותר, כמו "לכל איש יש חיסון". רבני הציונות הדתית התבקשו להפסיק לרגע לכרכר סביב מנסור עבאס והתנועה האסלאמית ולכתוב נוסח לתפילת הודיה חדשה שממנה ישתמע ששואת יהודי אירופה התרחשה רק כדי שנזכה להכיר כעבור כמה עשרות שנים את אלברט בורלא ("במלרע"!). הססמה "לעולם לא עוד" תוחלף, בהחלטה מיוחדת של השרה לענייני טקסים וסמלים מירי רגב, ל"תודה, ביבי". ב"לזכור ולא לשכוח" יבוצע שינוי מינורי ותתווסף לה סיומת בלשון "את כל מה שביבי עשה למעננו". וכדי לנצל את המומנטום מתקיים עכשיו מו"מ מואץ עם פייזר על מנת שתיתן חסות גם לאירועי יום הזיכרון.
לנתניהו מגיע קרדיט נדיב על עניין החיסונים. סביב זה יש קונצנזוס כמעט מלא. הבעיה עם האיש וסובביו, שהם לא מסתפקים בקרדיט. הם רוצים פולחן אישיות בנוסח צפון קוריאני. אם ייוותר עוד מישהו, איפשהו, שהעז לא להעלות על נס את הגאונות השמיימית המופלאה של רעיית המנהיג ובעלה, הוא ישמע מהם ומשופרותיהם. הם יפארו, יקלסו, יפרכסו ויביכו את עצמם כמה שצריך. מה הפלא שהגברת נתניהו כונתה ריי סול, שמה של רעיית מנהיג קוריאה הצפונית, בקבוצת הוואטסאפ הפנימית של וואלה. התיאבון של בני הזוג לכיבודים, הילולים, קרדיטים ופינוקים היה, כפי שהוגדר באותם ימים, "בלתי ניתן לריצוי".
לצד הקרדיט על החיסונים, אי אפשר להתעלם מהמחדלים. ישראל שילמה ביותר מ־6,000 מתים למרות תנאי פתיחה נוחים ויתרון מובנה על רוב רובו של העולם. כשהוא פיאר ושיבח את עצמו בערב יום השואה על מבצע החיסונים של ניצולי השואה, ראוי היה שנתניהו יבקש את סליחתם של 900 ניצולי השואה שמתו מקורונה. אלמלא ייבאה המדינה כמויות מסחריות של חולי קורונה ומוטציות מברוקלין ודובאי, ברכבות אוויריות מופקרות בחסות הניהול המחפיר של המשבר, רוב הנפטרים היו מציינים איתנו השבוע את יום השואה ובשבוע הבא את ימי הזיכרון והעצמאות. גם על העובדה הזו אין ויכוח.
הטור המלא של בן כספית - ב"מעריב-סופהשבוע"