עליות המחירים יאלצו לקוחות לחפש עצמאות פיננסית באפיקים מסוכנים

1. אתגר העצמאות הפיננסית

מדד המחירים לחודש מרץ שפורסם שלשום זינק ב־%0.6, ואת הרבעון הראשון של 2021 הוא סוגר בעלייה של 0.8%. מחירי הדיור עלו ב־%0.3 והשלימו בשנה האחרונה עלייה של 4%. משנת 2014, במשך שבע שנים הוחמץ יעד האינפלציה הממשלתי שעמד על 1%־3% לשנה. המדדים חוזרים אם כן בהדרגה לתחום היעד, וייתכן שב־2021 תושג המטרה שנקבעה.

עליות המחירים שבדרך מגיעות מצד ההיצע: התאוששות מחירי הסחורות בשוק העולמי (תירס, סויה, קפה ונפט), ייקור עלויות ההובלה הימית בשל משבר הקורונה והתייקרות מחירי האנרגיה. צד הביקוש נותר כבוש בעיקר בשל הקורונה.

אבל לקראת היציאה מהמשבר הישראלים יתחילו לפתוח בהדרגה את הארנק ויתחילו לגהץ, ואז תתחדש חגיגת הקניות. אלא שהיצרנים למיניהם אינם מתאפקים ואצה להם הדרך להעלות מחירים. ערב יום העצמאות שוגרו הודעות שאינן מותירות מקום לספק: מנכ"ל תדיראן משה ממרוד הודיע על העלאת מחירי המזגנים החל מאפריל.

מחירי שמן הקנולה ושמן החמניות צפויים להתייקר ב־20%־30%, וגם מחירי מוצרי החלב שבפיקוח בדרך למעלה בעקבות עליית מחיר החלב הגולמי, וזו בשורה מצוינת לתנובה. יצרני חומרי הניקוי יקפיצו בתחילת מאי מחירים ביותר מ־10%. בנזין 95 חצה בתחילת החודש לראשונה זה שנה את קו ה־6 שקלים לליטר בגלל התייקרות הדלק בעולם.

התוצאה המיידית של התעוררות האינפלציה היא שחיקת ערכם הריאלי של הנכסים: מדובר בראש ובראשונה בשכר העבודה, הדירות והחסכונות הפיננסיים - בעיקר הפיקדונות בבנקים שבגלל עידן אי־הוודאות שיצר משבר הקורונה, היקפם חצה ב־2020 לראשונה את הטריליון שקל. בנוגע למשכורות ולשווי הדירות, אין לנו הרבה מה לעשות ויכולת להשפיע. כשאין אינפלציה, השכר לא מתעדכן. מחירי הדירות אומנם ממשיכים לעלות, אבל אם נרצה לשדרג את הדירה, נשלם תוספת למחיר גדולה הרבה יותר. אולם על תמהיל תיק ההשקעות יש לנו אפשרות להשפיע.

בעידן הריבית האפסית מדובר באתגר לא פשוט. אף על פי שהאינפלציה מרימה ראש, הנגיד הבהיר במדור זה בשבוע שעבר שאין בכוונתו להעלות את הריבית בקרוב. הוא מעוניין לוודא שהמשק מתאושש, ולכן הריבית (0.1%) תישאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2021.

ריבית הפריים, שקובעת כמה נקבל על הפלוס בבנק, עומדת על 1.6% לשנה. הריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות קצרי מועד אינה גבוהה משוויה של מנת פלאפל. עם תשואה כזאת אי אפשר ללכת למכולת, ויש לכך משמעות אכזרית מבחינת הכיס: אם עד היום יכולנו איכשהו לחיות עם זה בשלום, האינפלציה המתעוררת תשחק ריאלית את שווי הפיקדונות, ולא נוכל להרשות לעצמנו לתת לכסף לנוח בעו"ש. כדי לשמור על ערך ההשקעה ועל עצמאותנו הפיננסית ניאלץ לחפש אפיקי השקעה עדכניים שיקנו לנו תשואה ריאלית.

אז היכן ניתן להשקיע את הכסף? מכיוון שאת רישיון הייעוץ שלי תליתי על הקיר לפני עשרות שנים, אנסח את ההמלצות בזהירות המתבקשת.
נתחיל בשוק הדיור, הנמצא בעיצומה של התעוררות ועליות מחירים שלא ייעצרו בשנה הקרובה. הדירות להשקעה יכולות להוות אפיק השקעה למי שנאלץ לצאת מאזור הנוחות הפיננסי.

נתוני האוצר שפורסמו השבוע הראו שכבר בסוף 2020 זינק מספר משקיעי הדיור ב־77%, והם כבר תופסים נתח של 19% מהיקף העסקאות. השקעה של 1־1.5 מיליון שקל בדירה תניב תשואה של כ־3.5% לשנה. שכר דירה שאינו עולה על 5,100 שקל לחודש פטור ממס, וזה יוצא דופן. למעט קרנות ההשתלמות בכל אפיקי ההשקעה הפיננסיים האחרים משלמים מס על ההכנסות.

כשמדברים על השקעה במוצרים פיננסיים, צפויות בעקבות האינפלציה המתעוררת שתי תופעות: הסטה של כספי הפיקדונות לאפיקים ברמת סיכון גבוהה יותר, והארכת מח"מ ההשקעה (טווח ההשקעה הממוצע) כדי להשיג תשואה גבוהה יותר. המוצר המכונה קופת גמל להשקעה הוא מוצר סולידי שתופס בהדרגה פופולריות ומתאים במיוחד לאוכלוסייה מבוגרת. אין לפסול השקעה בקרנות הנאמנות, המחקות את מדדי שוק המניות או שוק איגרות החוב.

מי שיש לו סבלנות וזמן פנוי ורוצה להיות עצמאי בהשקעות, מוזמן לעשות זאת בשיטת "עשה זאת בעצמך": הרכבה עצמית של תיק סולידי ברמת סיכון משודרגת, הכולל מניות בנקים, או תיק המורכב ממניות טכנולוגיה. היתרון בשיטה זו הוא חיסכון בדמי ניהול.

ההמלצות אינן רלוונטיות לשונאי הסיכון המעוניינים לישון בלילה מחוסרי דאגה. מבחינתם, למרות השחיקה הריאלית של ההשקעה, עדיף לשמור את הכסף בצד לעת צרה או לשדרג את רמת החיים.

2. פותח דלתות בעולם

עידן זו־ארץ מונה למנכ"ל קבוצת רב־בריח ביולי 2019, והביא איתו לתפקיד ניסיון עשיר בניהול ובתעשייה. לאחר שהשתחרר מצה"ל כקצין בכיר החל את דרכו באינטל, עד שהגיע לתפקיד המשנה לנשיא. לאחר אינטל שימש כסמנכ"ל תפעול גלובלי של סודהסטרים והוביל את בניית המפעל ברהט ואת הפיכתה לחברה גלובלית, לקראת רכישתה על ידי פפסיקו העולמית.

"משמעות העצמאות העסקית היא שהממשלה מבינה את הערך של תעשייה. המדינה קצת התמכרה להייטק, וזה סוג של סיפוק, אבל הכלכלה צריכה גם וגם: הייטק עם המסר של חדשנות, לצד התעשייה המסורתית עם חיבור לטכנולוגיה. צריך לחבר את קטר ההייטק לקרונות ולייצר את המסילה שתשחרר את הרגולציה", אומר זו־ארץ.

רב־בריח מתמחה בדלתות, מוצרי נעילה מתקדמים ומערכות אוורור לחדרי ממ"ד. החברה שבשליטת שמואל דונרשטיין (שהחל את דרכו בתעשיית השוקולדים והממתקים) משלבת בין מחקר ופיתוח ישראלי מקורי, תעשייה מסורתית ואיכותית, תוצרת כחול־לבן. לחברה שישה מפעלים, שהגדול שבהם הוא המפעל החדיש באשקלון, והיא נמצאת בשלבים מתקדמים לגיוס הון ראשון בבורסה. היא צלחה בשלום את משבר הקורונה גם בזכות החדשנות. "בנינו תסריטים למקרה של אי־ודאות ויצרנו קבינט קורונה שמתכנס ברמת יומית. זה הוריד את רמת אי־הוודאות והצלחנו להגיב בזמן אמת", אומר המנכ"ל.

הקבוצה נשענת על ארבעה שווקים: השוק הפרטי, שוק קבלני הבנייה למגורים, שוק קבלני הבנייה המוסדית ושוק מוצרי נעילה. "החלוקה לשווקים אפשרה לשבת על ארבע רגליים כדי לא לאבד שיווי משקל. כשהשוק הפרטי נפגע, השוק המוסדי תמך", אומר זו־ארץ. "אנחנו מבססים את העצמאות באמצעות רכישת חברות כמו נוריאלי מוצרי בנייה. לקחנו את תחום הנעילה ופיצלנו אותו לחברה בת שתתחרה עצמאית. אנחנו בנויים כחברה ורטיקלית ואחראים לכל שרשרת האספקה, ולכן אנחנו פחות פגיעים".

מנכ"ל רב־בריח סבור שמאות אלפי הנמצאים בחל"ת פוגעים בעצמאותם הכלכלית, ולכן צריך לשנות את המודל: "חייבים להפוך את שוק העבודה לשוק המייצר תחרות עם תמריץ לעבוד. החל"ת יוצר בדיוק ההפך. בכל שנותיי לא חוויתי משבר כזה בגיוס עובדים. הגעתי למגזר החרדי בחיפוש אחר עובדים. לחצנו בכל הכוח לגיוס עובדים פלסטינים, ופניתי גם לחבריי בעולם המכינות הצבאיות כדי לשלב אותם במערך הייצור. מעולם לא חוויתי משבר כזה בשוק העבודה. מי שטוען שיש אבטלה - זאת פיקציה. אנשים פשוט לא רוצים לעבוד".

3. למכור קרח לקוריאנים

דודי פלד, היו"ר והבעלים של קבוצת מורז (MORAZ) צמחי מרפא, חי ונושם את ענף התעשייה והמסחר. בעבר היה הבעלים של רשת מוצרי המחנאות ריקושט.

מורז, הנמצאת בבעלותו ובבעלות איש העסקים הגרמני רוברט פקטור, הוקמה ב־1984 על ידי חוקר הצמחים אליהו יהל. החברה מתמחה במוצרים פרא־קוסמטיים המבוססים על תמציות צמחי מרפא. הייצור נעשה במפעל באלון תבור, הגידול בשדות בתל עדשים והניהול באזור המרכז. המוצרים משווקים ב־1,200 נקודות מכירה, כולל רשתות פארם, בתי מרקחת ובתי טבע מובחרים. 65% מהמכירות, הנאמדות ב־60־70 מיליון שקל בשנה, הן מיצוא ל־19 מדינות במזרח הרחוק, אירופה וארה"ב.

"אנחנו מביאים לידי ביטוי באופן מושלם את נושא העצמאות. כל שרשרת המוצר נמצאת בבעלותנו: אנחנו מפתחים, חוקרים, מגדלים, מייצרים, אורזים ומוכרים, וזה נותן לנו עמדת כוח מול המפיצים בעולם. אנחנו מייצרים עצמאות כלכלית, מקומות עבודה, ומייצאים לחו"ל. חברת טבע פתחה את הדלת בעולם לשוק התרופות ויצרה קרקע נוחה לכניסתנו לשוק העולמי. אנחנו מוכרים תמציות מרפא בהונג קונג ובקוריאה הדרומית, שזה כמו למכור קרח לאסקימואים", אומר פלד.

החברה אינה עוצרת: לאחרונה רכשה מאיש העסקים בני לנדא את חברת קמפלוק. במקביל החלה במכירת ליין מברשות השיער תחת המותג מישל מרסייה, וחתמה עם אינטליקנה CBD על הסכם להקמת קו מוצרי קנאביס במפעל באנגליה.

על האופן שבו צלחה את משבר הקורונה אומר המנכ"ל: "התגברנו, כי יש לנו כוח נפשי. השוק בהונג קונג נסגר ביום אחד והיצוא צנח ב־90%. כנ"ל לגבי צרפת. אבל נכנסנו לקוריאה והודו. בסך הכל אנחנו יוצאים מהמשבר מחוזקים באמצעות מנועי צמיחה שיצרו עבורנו עצמאות עסקית. אנחנו מעסיקים 54 עובדים, וניסינו שלא להוציא אף עובד לחל"ת. השותף שלי רוברט פקטור הגיע לישראל מטעמים ציוניים ותמך לאורך כל הדרך בחברה. המדינה סייעה במה שהיא יכולה, ואין לי טענות כלפיה. המשימה שלי היא להפוך את מורז למובילה עולמית במוצרים מן הטבע הנמכרים בבתי מרקחת".

הציונות של מורז מתבטאת גם בפעילות בזרוע חברתית בשם "גליליס", מיזם כחול־לבן בשיתוף אנשי העסקים רוני נפתלי ואדלר חומסקי. המיזם מקדם יצרנים מהגליל והפריפריה המציעים מארזים איכותיים עם מגוון מוצרים של יצרני הבוטיק בגליל.

4. מלחמת העצמאות הנשית

איריס שטרק נבחרה לפני כשלוש שנים לנשיאה הראשונה של לשכת רואי החשבון ושברה תקרת זכוכית שהחזיקה מעמד 90 שנה. ענף ראיית החשבון היה עד לבחירתה מועדון סגור כמעט הרמטית, הנשים היו מחוץ לתחום. לא עוד.

"אחרי 90 שנה אני רואה ללא ספק בבחירתי שינוי ענק. 41% מחברי הוועד המרכזי בלשכה הן נשים, וזה מעודד נשים נוספות להתמודד ולהצליח. וחוץ מזה, גם המשנה שלי אלינה פרנקל־רונן מסמלת את העצמאות הנשית. בנוסף, לראשונה גם גזברית הכבוד וחברת הוועד המרכזי בלשכה היא בת המיעוטים איימן זועבי. ביום האישה שערכנו שיתפו איתי פעולה גם יו"ר רשות ני"ע, הממונה על התחרות וראש הרשות להלבנת הון", אומרת שטרק.

במשבר הקורונה הוכר מקצוע ראיית החשבון כחיוני. שטרק והלשכה השפיעו על החקיקה הכלכלית והפרשנות שלה. הם דאגו להפיץ בשקיפות מלאה את ההבנות בנושא ההקלות והורדת החסמים עם רשות המסים, הביטוח הלאומי, רשות החברות ובנק ישראל. שטרק יזמה פתיחת חמ"ל מקצועי שנתן תשובה ליותר מ־15 אלף רואי חשבון.

הלשכה אספה את בקשות רואי החשבון והציפה את הבעיות מול הרשויות, כולל משרד הכלכלה. פרופ' אבי שמחון ואנשי המקצוע השונים התייעצו איתה באופן שוטף. חברי הכנסת פנו ללשכה וביקשו את עמדתה המקצועית בסוגיות שונות, ובכך הצליחו להעביר את עמדתם של בעלי העסקים לגבי כל הבעיות. עוד לפני פסח הצליחה לשכת רואי החשבון במשימה לארגן לבעלי העסקים מקדמות של 60% על חשבון מענק הוצאות קבועות.

שטרק סללה את דרכה לפסגה בהדרגה: "הייתי מוכרת בלשכה מבחינה מקצועית וגם מבחינה ציבורית. שימשתי כיו"ר נמל אשדוד בדירקטוריונים. הייתי גם יו"ר מנהלת ליגת העל לכדורסל נשים. כבר הצלחתי ליצור בהרבה מאמץ והשקעה מעמד כאישה מקצועית. ועדיין, גם בבחירות האחרונות לא היה קל לשנות את התפיסה שאישה תעמוד בראש המקצוע המסורתי. נעשו מאמצים לשבש את הבחירה שלי, שלא צלחו. ההצלחה מבחינתי הייתה כשבכנס האחרון התברר שמתוך הבוגרים 47% הן נשים, ויש רוב למצטיינות בענף".

"אני חוזה את המשך השינוי של הדור הזה, וזה לא הכל. הובלנו גם רפורמה של הבנות מהמגזר החרדי מבית יעקב, שכדי ללמוד הן תהיינה צמודות למוסד אקדמי. הן לא יצטרכו לעשות 14 בחינות, אלא רק שתיים. מספר החרדיות בענף שיהיו מפרנסות יגדל - והן יובילו את פריצת הדרך".

למרות ההצלחה לקדם את מעמד הנשים במקצוע, העבודה עדיין רבה, ויש מקום לסגירת פערים. "בלשכה נוצר מודל ייחודי, אבל במקצועות אחרים יש מעט נשים כיושבות ראש בארגונים או דירקטוריונים. עדיין קיימים פערי שכר תהומיים של 30%. לא רואים שקרנות הפנסיה, חוץ מפסגות, מודיעות שלא ישקיעו בחברות ללא שוויון מגדרי.

הקורונה יצרה פערים, ויידרשו 257 שנה כדי לסגור אותם. לנשים יש ייצוג של 24% סביב שולחנות הדירקטוריון ושל 36% בחברות הממשלתיות, למרות ההחלטה על ייצוג שוויוני. אין יושבות ראש דירקטוריון בחברות ממשלתיות, ובחברות הציבוריות מדובר בשברי אחוזים, וזו תופעה עולמית. חייבים לשנות את המצב הזה בחקיקה כדי לאפשר עצמאות נשית".

כשאני שואל לגבי הסיבה לכך, היא משיבה: "יש לנו עדיין פיגור תפיסתי. נשים עדיין נתפסות כאמהות שלא מסוגלות לעבוד שעות נוספות, ולכן אינן ראויות לעמוד בראש הפירמידה. כל התמונות בעיתונים הן של גברים. חבל שבעלי מניות בחברות בורסאיות לא מבינים את הפוטנציאל של קידום נשים רק בגלל תפיסות מיושנות. זה פשוט גורם נזק עסקי לצמיחה".

שטרק תסיים את תפקידה כנשיאת הלשכה באוקטובר השנה, וסביר שתמצא בקלות את מקומה במגזר העסקי והציבורי: "יש לי עוד חצי שנה בתפקיד, ועד אז יש לי הרבה מאוד תיקוני חקיקה להשלים. באופן אישי אף פעם לא הייתי משועממת. אני שותפה מנהלת במשרד המעסיק 40 איש. קיבלתי הרבה מאוד הצעות עסקיות, אבל עד היום התרכזתי כל כולי בראיית החשבון. אין יום שלא קורים בו דברים מעניינים בחיי. אני מניח שיגיעו אליי פניות, אף שזה עוד מוקדם".

5. עצמאות תעסוקתית

קרנות האימפקט הפכו בשנתיים האחרונות לפופולריות מאוד. גופים עסקיים ומוסדיים רואים בהן אמצעי לשלב השקעה במיזמים חברתיים עם תשואה כלכלית נאותה. ההשקעות מבוססות על מודלים כלכליים ובצדם תרומה לקידום שינויים חברתיים קהילתיים.

Social Finance Israel) SFI), שבניהול ירון נוידרפר, היא גוף לתועלת הציבור שהוקם ב־2013 לקידום פתרונות חדשניים בתחום. עד כה גייסה הקרן כספים עבור חמישה מיזמים חברתיים. האחרון נולד בתקופת הקורונה ונועד להקל את בדידות הקשישים הגרים בתל אביב. למיזם גויסו 2.4 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים וממאות משקיעים פרטיים (שהזרימו כל אחד 500 עד 1,000 שקל). בימים אלה הושקה המילה האחרונה בתחום - מודל גיוס כספים באג"ח קריירה עבור קרן שתשקיע בהון האנושי.

"עם סיום מודל החל"ת ביוני עלולים כחצי מיליון עובדים להישאר ללא תעסוקה. מדובר בעיקר בעובדים מוחלשים מאזורי הפריפריה. הקרן החדשה תסייע להם בהשגת עצמאות כלכלית ושילוב בתעשיית הייטק שממנה הודרו עד היום", מסביר נוידרפר.

"אג"ח קריירה" הוא מודל המשלב גיוס כספים, איתור העובדים והשמתם במקום העבודה בשיתוף המעסיקים. תמורת הגיוס מיועדת למימון הלימודים, תמיכה תעסוקתית אישית והוצאות מחיה נלוות. הכסף יינתן כהלוואה ויוחזר לאחר השתלבות בעבודה בשכר הגבוה מ־10,000 שקל. סטודנט שלא יגיע לרמת השכר שנקבעה יחזיר את הכסף במועד מאוחר יותר. הקרן הושקה בהצלחה, ולמיזם גייסו 2.3 מיליון שקל. הוא יושקע בתוכנית הזנק הגליל שנועדה לשלב בהייטק 60 צעירים בני העדה הדרוזית.

בפיילוט שנדחף על ידי אייל ולדמן, לשעבר בעל השליטה במלנוקס, משתתפות עמותת תפוח, עמותת קורת וחברת אינבידיה (שרכשה את מלנוקס). ברשות החדשנות התלהבו והעבירו מענק מיוחד. אם הפיילוט יצליח, יגויסו 100 מיליון שקל ליישום מודל התעסוקה החדשני בכל הארץ.

נוידרפר: "הקרן נועדה לפתוח דלתות למשקיעים המחפשים לתרום לפיתוח ההון האנושי־חברתי שלא על בסיס פילנתרופי. כשתקציבים חברתיים מקוצצים, לקרן יש תפקיד מכריע ביישום הכשרות מקצועיות. קיימת היענות של הציבור להשקעות כאלה והמודל תופס תאוצה".