מכל המכות שהנחיתו נתניהו, החרדים, המתנחלים, ש"ס והליכודניקים על ישראל, זו שעדיין לא הוכרה והובנה כמזיקה במיוחד היא הקרע ביחסי מדינת ישראל ויהדות ארה"ב.
ליהודים באגף החילוני־רפורמי־ליברלי־דמוקרטי בארה"ב יש רוב מוצק בקרב יהודי אמריקה. הקרע בינם לבין ישראל בגין מדיניות הממשלה היה בלתי נמנע ותוצאותיו מבורכות: לחץ של ממשל ביידן על כל ממשלה שתקום. הגם שלא ברורה עוצמתו והשפעתו. עליית ביידן חיזקה את הארגונים היהודיים המזוהים עם הדמוקרטים, ודחקה אחרים לשולי ההשפעה על תהליכי קבלת החלטות בממשל. האיתות הבולט הוא עליית ג'יי סטריט לעומת כרסום בכוחה של איפא"ק.
בשלב זה ביידן לא סופר את נתניהו בנושא הדגל שלו, שהוא הגרעין האיראני. תמיכת היהודים מובטחת לו, והנחת עבודה לא בלתי סבירה היא שאחרי ההסדר מול איראן יגיע תורו של ההסדר עם הפלסטינים, וגם שם מובטחת התמיכה היהודית. ביידן לא הציב את הפלסטינים בשולי רשימת המשימות שלו, כפי שהסבירו מי שראו מהרהורי לבם, והעניין מחייב הסבר כיצד אימפריה מנהלת את ענייניה במקביל. בייחוד כאשר אותם עניינים משיקים זה לזה כמו איראן, סוריה, לבנון והפלסטינים.
בישראל לא מחברים את המובן מאליו: רגיעה אזורית מחייבת בין השאר טיפול מקביל בסוגיות שהן כלים שלובים, כולל סגירת הפינה הפלסטינית. כך גם הדיאלוג עם טהרן, ההחלטה על נסיגה מאפגניסטן או הזרמת כסף לפלסטינים והחזרתם ללגיטימיות אמריקאית כפרטנרים.
ובתוך כל המערבולות הללו מעמיק הקרע בין היהודים של טראמפ לבין היהודים של ביידן, ובין האחרונים לממשלת ישראל הנוכחית. יהודי ארה"ב הצביעו מסורתית לדמוקרטים בשיעורים של כ־70%. בבחירות האחרונות זה זינק ל־77% מול 21% לטראמפ, אפילו יותר מאשר לקלינטון. בסקר בחינת עמדות יהודי ארה"ב שביצע המכון למדיניות העם היהודי (שמואל רוזנר, "מעריב") דווח כי רוב היהודים בארה"ב אינם תומכים בשינוי חוק הלאום, ויש לא מעט סקרים שהוכיחו כי רוב היהודים תומכים בשינוי ובהוספת סעיף שוויון לחוק הלאום.
כשנשאלו באותו סקר אם ברצונם לראות את ארה"ב חוזרת להסכם הגרעין שנחתם תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה, הרוב המכריע, 74%, היה בעד, 26% נגד חזרה להסכם.
התוצאה: חלק ניכר מיהודי ארה"ב עברו מהזדהות טוטאלית עם מדינת ישראל להסתייגות תקיפה. שום כתבות יאכנע משובסות של סיון רהב־מאיר על קדושת תשמישי הקדושה בברוקלין עיה"ק, או חוסר האונים המצחקק של חילוני חסר שורשים (בחילוניות) כמו גורי אלפי (בסדרה מתפעמת מטקסי אחווה יהודית־אמריקאית בערוץ 8) לא יכסו על המציאות הזו. כל מסעות "תגלית" שמשנעים לישראל נוער יהודי־אמריקאי ומטבילים אותו ברוטב פטריוטי־לאומני לא יגרדו את קצה הציפורן החודרנית של הספק שמטיל רוב יהודי ארה"ב בהגיונן ובהגינותן של החלטות ממשלת ישראל.
הבעיה האנטישמית
מילא ספק וסימני שאלה של טהרנים, אבל במקרים לא מעטים מדובר בסימן קריאה בנושאי דמוקרטיה, כיבוש ונאורות בכלל. לא נישואי תערובת וההתבוללות ירחיקו אותם מישראל, אלא נישואי נתניהו עם כהנא.
הזרז האחרון להסתייגות הרועמת של חלק ניכר מיהודי ארה"ב ממדינת ישראל הוא כניסתה של עוצמה יהודית לכנסת. סטיב כהן, נציג דמוקרטי בסנאט, אמר ("הארץ"): "אני חושש שקולה של מפלגה ימנית קיצונית, הידועה בחוסר הסובלנות שלה, מתגבר בכנסת". חברת הקונגרס ג'ן שקובסקי מאילינוי אמרה כי "המפלגה הכהניסטית, הגזענית והטרוריסטית בעבר אינה ראויה להיכלל בשום ממשלה".
ארגוני הרפורמים (על פי מכון פיו, 35% מיהודי ארה"ב הם רפורמים) גינו גינויים חריפים. חברי "הרוב הדמוקרטי למען ישראל" הצהירו כי "זועזעו לראות מפלגה קטנה, המורכבת מיהודים גזענים וכהניסטים, מצטרפת לכנסת", וש"דעותיהם של הכהניסטים מנוגדות לעקרונות שלפיהם הוקמה ישראל ולערכים הדמוקרטיים שלנו". ועוד אמרו: "האמונות הגזעניות של עוצמה יהודית סותרות לחלוטין את ערכי מדינת ישראל, ואין להן מקום במוסדות המדינה". אגב, נשיא "הרוב" הוא מרק מלמן, יועץ הסקרים של יאיר לפיד.
ארגוני הימין היהודיים־אמריקאיים כמו איפא"ק והוועד היהודי האמריקאי שותקים בעניינים שהם לכאורה פנים־ישראליים, ומתברר שהם כלל יהודיים. אם פעם אמרנו ליהודי ארה"ב: "אנחנו נהרוג אויבים ואתם תיתנו כסף ותסתמו", היום עוברת החלוקה הישראלית בין שמאל וימין לארה"ב. השמאל שם הוא הרוב, והוא מסרב לשתוק.
אפילו בנושא טעון כמו תהליכי ההתבוללות בקרב יהודי ארה"ב תרמה ממשלת ישראל הנוכחית את חלקה בצינון טמפרטורת ההזדהות עם מדינת ישראל כחלק משמירת הזהות היהודית. כשיהודים חילונים וליברלים נחשפים מדי יום למשטר כיבוש בצד הרס הדמוקרטיה, ורפורמים נדחקים לעמדת כופרים ביהדות כולל סייגים אזרחיים בישראל גופא, אזי התשובה הטבעית של הצעירים בשטח היא לקחת מרחק מהמדינה ולהתייחס להתבוללות באורח פחות חמור מאשר אבותיהם. ברגע שמרכיב ההזדהות עם היהדות נחלש, גובר הצד האנושי והטבעי. בחור פוגש בחורה ובום. ואז מתחיל העניין המטופש ההוא של האמא יהודייה שבלעדיה אין סל קליטה ואין נישואים כדת משה, ישראל והרבנות הראשית.
העניין הדוחק באמת של יהדות ארה"ב והתפוצות הוא התפרצות אלימה של אירועי אנטישמיות. סופי אלמן־גולן, יועצת אסטרטגית עצמאית שיצרה את האתר ביחד עם Bend the Arc, קוראת לו רקורד "מדהים" של אנטישמיות שקשורה ישירות או בעקיפין למפלגה הרפובליקנית וכמובן למחולל האלימות האנטישמית והשסע הפנים־אמריקאי, דונלד טראמפ.
סקר שערך הוועד היהודי־האמריקאי (AJC) מצביע על עוצמת החשש מאנטישמיות בקרב היהודים בארה"ב. כ־88% מהנשאלים מגדירים את האנטישמיות כבעיה בארה"ב כיום, ו־84% מהנשאלים מעידים שבחמש השנים האחרונות חלה עלייה באנטישמיות. כל יהודי שלישי בארה"ב מעיד שהוא נמנע מללבוש סממנים יהודיים עליו בפומבי, וכל יהודי רביעי מודה שהוא נמנע מהשתתפות באירועים כי אינו מרגיש בנוח כיהודי.
ומה עושה ממשלת ישראל? נכון. מקימה ועדה לאחדות העם, משגרת את שרת התפוצות לארה"ב, מחזקת את הרבנות הראשית ומאמצת את תומכי כהנא.