לאחר שנים רבות, קוד השתיקה במגזר החרדי נפרץ

קוד השתיקה של העדה החרדית נפרץ. זה קרה לאחר שבמשך שנים רבות אנסים ופדופילים, חלקם רבנים ידועים, זכו לאִתרוג מצד הקהילה החרדית, גם כשהיה ברור שהם מעורבים במעשים פליליים חמורים. דף הפייסבוק "לא תשתוק" הוא אחד המובילים בחשיפת קשר השתיקה. אין מדובר בעוד עמוד פייסבוק, אלא בכתובת עבור נפגעים ונפגעות מינית בעדה החרדית. הדף "לא תשתוק" משלב ידיים עם דף פייסבוק נוסף בשם "מגן" בהעלאה של תכנים משותפים, והוא מבהיר לפונות ולפונים בבקשת עזרה שהוא תומך בהם ומאמין להם, ושהם לא אחראים למעשיהם ולהחלטותיהם של אחרים.

לאחרונה, נפגעת תקיפה מינית בחרה לחשוף בדף הזה באומץ את סיפורה האישי בעילום שם. היא כתבה שפרשת יהודה משי זהב, הציפה אצלה זיכרונות, שהיא עצמה הוטרדה מינית כשהייתה בת 18, על ידי מי שכינה עצמו "רב" והיה בעל מעמד וכוח. היא מעריכה שאם באחד הימים היא תצפה בטלוויזיה, ותגלה שמי שהטריד אותה ונשים נוספות הינו מועמד לקבל את פרס ישראל, היא תתמוטט, או שתחליט, כלשונה, לפתוח את הפה ולחשוף את סיפורה. היא חשה חוסר ביטחון שיטילו ספק בדבריה, או יטענו שהיא מבקשת לתפור תיק לאיש שפגע בה. במקרה כזה, לדבריה, לא ברור לה כיצד היא תנהג, והיא מוסיפה: "אולי אתאבד מרוב צער. למה כל השנים האלה לא דיברתי? ועדיין אין לי כוח לדבר, למרות שחלפו 15 שנים, בגלל הפחד מהדיבורים של האנשים".

עוד היא כתבה בגילוי לב שהיא מתקשה לשכוח את מה שהיא עברה, ולא שוכחת את הזוועה שהייתה מנת חלקה. היא מעריכה שבעוד עשר או 20 שנה היא תאזור אומץ לחשוף את סיפורה האישי, ואולי זה לא יקרה. לדבריה, היא לא דיברה על מה שנעשה לה עם איש, למרות שחלפו 15 שנים, מחשש שיהיו מי שיטענו כלפיה שהיא זו שהביאה על עצמה את מה שעולל הרב, מתוך רצון לעורר תשומת לב, או אולי משום שלבושה עורר את תשומת לבו של מי שפגע בה.

את כל אלה שמטילים ספק באמיתות הדברים, היא מזהירה ש"זה עלול לחזור אליהם כבומרנג". היא מציעה להורים להבהיר לילדיהם שתמיד הם יזכו בתמיכתם ובאמונם. היא מסיימת את הפוסט במילים: "אולי אני כן אאזור אומץ ואחשוף את שם הפוגע, כדי שעוד נשים שנפגעו ממנו, וחוששות כמוני, יאזרו אומץ ויתלוננו, והצדק ייראה וייעשה".

המקרה שתואר כאן אינו מקרה בודד. נשים בציבור החרדי מעדיפות שלא להתלונן בגלל חשש לשלומן. הן מודעות לקשר השתיקה, ולכך שברחוב החרדי יעדיפו תמיד את גרסתו של מי שפגע בהן על פני גרסתן. צביקי פליישמן, מנהל החקירות של ארגון "מגן לקהילות", שסייע בהכנת התחקיר על משי זהב, סיפר כי התנהלותו של משי זהב ידועה לו תקופה ארוכה, וחשיפת העדויות בעניינו לא הייתה קשורה להודעה על בחירתו של משי זהב לחתן פרס ישראל. הוא מבטיח שהארגון ימשיך במאמצים למיגור התופעה במגזר החרדי.

דוגמה בולטת לקשר השתיקה במגזר החרדי היא גם פרשת מלכה לייפר, שנאשמת בעבירות מין בנערות באוסטרליה. לייפר, שהגיעה לישראל, עשתה כל מאמץ למנוע את הסגרתה כדי שלא תועמד לדין באוסטרליה. ערעורה הגיע עד לבית המשפט העליון. שופטת העליון ענת ברון כתבה בהחלטה להסגיר את לייפר לאוסטרליה שמי שמבקש למלט עצמו מהדין לא ימצא בישראל עיר מקלט. מי שעלול לשלם את המחיר הוא שר השיכון יעקב ליצמן, שאותו מתכוון היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין בכפוף לשימוע, לאחר שהתעורר חשד שבעת שהיה שר הבריאות, הוא ניסה להשפיע על פסיכיאטרים שהועסקו במשרדו בעניין כשירותה הנפשית של לייפר לעמוד לדין. אם השר אכן יועמד לדין, הרי שקשר השתיקה במגזר החרדי שבר את כל השיאים.