יש כמה מנהגים מרגיזים בחיינו הפרטיים והציבוריים. אלה הם הרגלים שניתן למנוע ולשנות. דוגמאות? נפתח ברופאים המתמחים בבתי החולים. אלה המופקדים על בריאותנו ולעתים קרובות על חיינו. המשמרות שבהן הם עסוקים בטיפול בחולים נמשכות 20 שעות ואף למעלה מזה. כיצד ניתן לשמור על יעילות טיפולית, ואף לנתח חולה, כאשר הגוף משווע לשינה והידיים לא אחת אפילו רוטטות? הגיעה העת לשים קץ לנטל הזה.
דוגמה מעולם אחר לחלוטין היא הניסיון של נהג ישראלי לעבור מסלול בכביש, שנועד מראש לכישלון. הוא מאותת ללא הרף, אך כלי הרכב הנעים במסלול שאליו הוא מתכוון לעבור כמו מצווים עליו להמתין או לחדול מניסיונו. הם לא יאטו ולו לשנייה את רכבם על מנת להקל על חברם. אם לא נתפרץ תוך סיכון עצמי למסלול שבו אנו חפצים, נוכל להמשיך לנסוע עד שיתרוקן מכל הדלק במכוניתנו.
עוד בקשה בפינו לנהגים: אנא, אל תרבו בצפירות המטלטלות את גופנו ועצבינו. אל תפעילו את צופר רכבכם אלא רק במקרי חירום על מנת למנוע תאונה חלילה. לא פסקנו מרוגזה גם כאשר צעדנו כמנהגנו בשבילים הבנויים לתפארה ליד ביתנו. הנוף מרתק, השבילים סלולים, המטיילים צועדים בו מדי יום להנאתם, אבל גללי הכלבים העושים את צרכיהם על שביל ההליכה מכעיסים אותנו ללא גבול. מדוע בעלי הכלבים אינם מסוגלים לסלק את צואת כלביהם משולי הנתיבים שבהם אנחנו צועדים? לבעלי הכלבים פתרונים.
אנחנו ממשיכים במסכת ההתרגזויות. יש שיטענו נגדנו כי אנחנו מציקים לשווא כנגד המנהג הנפוץ שאיננו חולף מעולמנו, והוא העישון. העשן שמפריחים המעשנים לא רק מעכיר את האווירה סביבנו ולא רק שהוא מסכן את בריאותם ופוגע בריאותיהם של המעשנים, אלא הוא גם מטנף את האוויר שאנחנו מבקשים לנשום. אנחנו עצמנו התגברנו על תאוות העישון לפני שנים רבות. מדובר במאמץ לא קל, אבל משתלם. אנחנו פונים אל לבם וריאותיהם של המעשנים. אנא מכם חדלו לא רק למענכם, אלא גם היטיבו איתנו, המבקשים להלך בחוצות ישראל ללא העשן החודר לריאותינו ולאפינו ומעכיר את האווירה.
שתי משאלות אחרונות: נא להאט ליד מעבר חצייה ולאפשר לילדינו ולנו לחצות בביטחון את הכביש. נכדתנו סיפרה לנו לאחרונה כי עמדה דקות ארוכות ליד מעבר החצייה והמתינה לשווא. בזו אחר זו חלפו על פניה מכוניות כאילו מדובר במטרד שיש לחלוף לידו.