הקיטוב החברתי שובר שיאים, והדבקת תוויות הפכה מזמן לחלק מההתנהלות הפוליטית. ראש הממשלה נתניהו טוען שהתקשורת שמאלנית ומאשים את נפתלי בנט בכך שהוא עושה הכל כדי להיות ראש ממשלה בממשלת שמאל. יש מי שמאשימים את השמאל באנטי־ציוניות, ובכך שהוא סוטה מעקרונות היסוד של החזון הציוני.
ספר חדש שראה אור בימים אלה, "'השמאל' כפי שהסברתי לנכדתי", מתחקה אחרי מקורות השמאל בישראל ובעולם. הספר - פרי עטו של ד"ר אורי וובר, סופר וסוציולוג חבר קיבוץ יחיעם, שעלה מצרפת עם גרעין של השומר הצעיר - מציג מחקר מקיף על השמאל. וובר פרסם בעבר שני ספרים על המשבר בתנועה הקיבוצית, וזהו ספרו השלישי. הספר שמוצג כדיאלוג בין וובר לבין נכדתו שי בת ה־14, חושף בתהליך אטי ויסודי את מושג "השמאל" מאז נוסד בצרפת ועד הבחירות האחרונות בישראל. המושג "ימין" זוכה לאזכורים רבים בספר, לא כהתרסה או כהשוואה, אלא כעובדה קיימת.
השימוש במושגים "ימין" ו"שמאל" בהקשר פוליטי נעשה לראשונה אחרי המהפכה הצרפתית. ד"ר וובר מזכיר בספרו שלאחר מעצרו של לואי ה־16 ותפיסת השלטון על ידי העם, בחרו המחוזות בצרפת נציגים שהיוו יחד את האסיפה המכוננת. בפעם הראשונה בהיסטוריה של צרפת קיבלו נציגי העם אפשרות להחליט על דרך חייהם ולקבוע את גורלם. אחת הסוגיות הראשונות שבהן הם הכריעו הייתה מה יהיה גורלם של המלך ושל משטר המלוכה. חלק תמכו בדעה שיש לשמור על מוסד המלוכה, ובמקביל לצמצם את סמכויות המלך ולהעניק את מרבית הסמכויות לנציגי העם. לעומתם היו שטענו שיש לבטל לחלוטין את מוסד המלוכה ולהעביר את כל הסמכויות לנציגי העם על מנת להקים משטר חדש ולבנות חברה חדשה. הסיפור שנקשר במהפכה הצרפתית, של אלה שבחרו לשבת בצד ימין ולשמור על הסדר החברתי הקיים לעומת אלה ששאפו לשינוי ולחידוש ובחרו לשבת בצד שמאל - הפך לנוהל פוליטי, שהתפשט בכל העולם.
לדעת ד"ר וובר, המשטר הקפיטליסטי עבר במרוצת השנים שינוי משמעותי שכלל חתירה לשוויון זכויות, צמצום פערים חברתיים והרחבת זכויות סוציאליות. המצב הגיע לכך שמפלגות הימין הליברליות של היום נחשבו לפני 200 שנים למפלגות שמאל מסוכנות. כאשר נדרשים להגדרה יבשה של "שמאל" ו"ימין", ד"ר וובר קובע כי השמאל הוא הזרם שממשיך להאמין שדרוש שינוי בחברה, כשהוא לא משלים עם אי־צדק, אלימות, בורות, עוני וניצול. זאת בעוד שהימין מאמין שצריך לאפשר לאינטרס האישי וליוזמה הפרטית לפעול במינימום מגבלות. לפי תפיסת הימין, יש לשמור על האינטרס הלאומי הישיר, על החוק והסדר, ולהבטיח ביטחון לאזרחים מבלי לערער על מוסכמות חברתיות מסורתיות.
הספר עוסק גם בסוגיית השמאל הישראלי וקובע שהוא נוסד על ידי בני נוער אידיאליסטים, שהשתייכו למעמד הביניים בארץ מוצאם במרכז אירופה. לדעת ד"ר וובר, האידיאולוגיה של תומכי השמאל בישראל שונה מהאידיאלים שהניעו את מאבקי הפועלים באירופה, שדגלו בעבודת כפיים ובעבודת אדמה וחלמו להקים ישות יהודית עצמאית.
בימים האחרונים שוב התלהט הוויכוח הפוליטי בין שמאל לימין, כשראש הממשלה נתניהו האשים את נפתלי בנט כאמור במה שהוא כינה "ניסיון שקוף להונות את הציבור", בכך שהוא מתכוון להקים לא רק ממשלה של שמאל, אלא "ממשלה של שמאל קיצוני", כדבריו. נתניהו בוחר לכנות את בנט, סער, לפיד וגם את גנץ "שמאלנים", למרות שעמדותיהם הפוליטיות מזוהות בבירור עם הימין. זה מעיד על כך שניתן לעשות שימוש פסול בתפיסה פוליטית ולהפוך אותה בקלות לכינוי גנאי.