הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן הכריז על מלחמה טכנולוגית עם סין. מי שהאיר והצביע באופן חד וברור על הסיכון הסיני להגמוניה האמריקאית היה הנשיא הקודם דונלד טראמפ, שהטיל מגבלות סחר על סין וטען בתוקף כי הסינים גנבו טכנולוגיה אמריקאית והשתמשו בה להגדלת הגירעון המסחרי לרעת ארה"ב.
ביידן הרבה יותר קיצוני מקודמו, הוא מכניס מהלך נוסף ומכריז למעשה מלחמה על מנהיגות ההגמוניה הטכנולוגית העולמית, הפעם עם בנות ברית מערביות, בעיקר יפן, אוסטרליה ואפילו טייוואן, בת חסותה של ארה"ב, קוריאה הדרומית ואירופה. אירופה ההססנית יכולה להצטרף למהלך, אם כי לא בגלוי ובצורה בוטחת כמו אוסטרליה, שעשתה צעדים ששום אומה לא עשתה, והיא פשוט מסירה מעל צווארה את ידיה של סין, שהחלו ללפות את היבשת האוסטרלית.
נכון שהדמוקרטים שולטים בשני בתי המחוקקים, הסנאט ובית הנבחרים, נכון שהמפלגות חלוקות בהרבה נושאים - מבריאות לכל דכפין ועד למיסוי העשירים כדי לממן את העלייה האדירה בגירעון התקציבי האמריקאי (לפי המפלגה הדמוקרטית) בעזרת תוכנית השקעות אדירה בתשתיות. בדבר אחד נדמה כי שתי המפלגות ממש מאוחדות: מלחמה משקית, טכנולוגית וכלכלית מול סין, יותר נכון נגד סין, המעצמה שאולי תהיה הגדולה ביותר בעולם בעוד כמה שנים ותשאיר את ארה"ב ואת תפארתה של אמריקה מאחור.
הנשיא הקודם טראמפ הצביע ביד גסה על מעלליה של סין וניסה לעצור אותם, לא בהצלחה רבה. הוא החל במלחמה המשקית נגד סין ב־6 ביולי 2018, עת הטיל מכס בשיעור של 25% על יבוא מסין בהיקף של 34 מיליארד דולר. אבל הגירעון המסחרי נותר בעינו, וחסימת חברות אמריקאיות כגון גוגל ופייסבוק, ועכשיו טסלה, מלפעול בסין, נמשכת. מה שמאיץ את האמריקאים היא האמירה הברורה, שיש לה תימוכין בשטח, כי תוכנית העשור "Made in China 2025" יצאה בהצלחה לפועל וסין תהפוך ממוקד ייצור חרושתי המוני וזול למעצמה חרושתית מתקדמת, במילים אחרות: תעבור את ארה"ב.
התכנון: להכאיב לסינים
הסינים עובדים בצעדים קטנים ובטוחים לטווח הארוך, ללא הכרזות עתיות. הכל מתוכנן בידי הנהגת המפלגה הקומוניסטית, שרואה רחוק, רחוק מאוד: לא מהפכה מהיום למחר אלא אבולוציה של התמדה במשק הסיני, במהירות, אבל בבטחה.
הנשיא ביידן מתכוון, עם הרפובליקאים ומעצמות כלכליות אחרות בעולם, להמשיך במלאכה, אולי בצורה יותר קרה, אך כואבת לסינים. המפלגות בקונגרס האמריקאי החלו בתהליכי חקיקה לבלימת הסינים באמצעות הגברת כושר התחרות הטכנולוגי של האמריקאים. החקיקה נעשתה דרך ועדת יחסי החוץ של הסנאט: 21 היו בעד ורק אחד נגד החקיקה הטכנולוגית שנועדה לבלימת הסינים. הצעת החוק מקצה כסף פדרלי ותמריצים למחקר ופיתוח בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. ביידן מתכוון להכפיל את ההשקעה במחקר ופיתוח אמריקאי ביחס לתוצר. צעד ראשון הוא בלימת התרומות הסיניות לאוניברסיטאות בארה"ב, דרכן חדרו הסינים לשופרא דשופרא של הטכנולוגיה האמריקאית וגרפו אותה עבור נזיד עדשים. לא עוד. ביידן רואה זאת כקרב בין העולם הדמוקרטי לעולם השלטון האוטוקרטי.
האמריקאים פועלים בעקבות אוסטרליה, שראש ממשלתה סקוט מוריסון כבר בלם את השתלטות הסינים על אוניברסיטאות ביבשת החמישית באמצעות חילופי סטודנטים ותרומות. מוריסון קבע כי זאת מדיניות אוסטרלית פדרלית ולא מדינתית. מדינת ויקטוריה למשל אפשרה חדירה סינית לתוכני הלימודים, והובהר לה כי אינה יכולה לנקוט מדיניות של יחסי חוץ על דעת עצמה. אוסטרליה של מוריסון גם ביטלה את השתתפותה במיזם חובק עולם: השתלטות הסינים באמצעות תוכנית המסחר של דרך המשי החדשה, היא תוכנית "החגורה והדרך".
גדול ביפן
ביידן אינו מחכה. בוועידת פסגה אמריקאית־יפנית הוחלט על שיתוף פעולה הדוק בין המעצמה הגדולה ביותר בעולם והשלישית בגודלה בעולם על שרשרת האספקה של מוצרים טכנולוגיה רגישים וחיוניים, כולל מעבדים למחצה, צ'יפים. הסינים חלשים בתחום המוליכים־למחצה ועדיין תלויים באספקה מהמערב, כולל טאייוון המחזיקה בחברה האדירה ביותר בעולם בתחום - TSM - וכן ביצרנית הקוריאנית סמסונג. סין שוב אומרת כי זה עניין של זמן עד שטאייוון תחזור לחיקה של האומה הסינית.
סין טוענת כי עוד השנה תוכל לייצר מעבדים למחצה זעירים, 28 ננומטר, לאחר שרכשה ציוד מתאים עבור החברה הסינית Semiconductor Manufacturing International ובכך תלותה בטאיווניות תפחת. הממשל הסיני מתכוון להביא להשקעה של לא פחות מ־1.4 טריליון דולר בתעשיית המעבדים למחצה עד לתום תוכנית העשור בשנת 2025. ארה"ב הטילה סנקציות להעברת טכנולוגיית Extreme Ultraviolet, המאפשרת מזעור הצ'יפים, ושם נמצאת עיקר התחרות העולמית בתעשיית הזיכרונות.
עבור יפן, הסנקציות והחבירה לארה"ב הם חלק מאינטרס וגם הזדמנות לחזור לימי תהילתה. משנת 2000 איבדה יפן את הבכורה בתחום המעבדים החכמים, שהפכו לעוד יותר חיוניים וקריטיים לכל התעשיות, כולל הרכב החשמלי, לטובת טאייוון וקוריאה הדרומית, ששגשגו מאז בתחום המעבדים, הנמצא היום במחסור עולמי אדיר.
בתחומים מסוימים עדיין שולטים היפנים, למשל חברת סוני, שיש לה שליטה במחצית תעשיית הצ'יפים עבור סנסורים לתמונות וכן למעבדים של מוליכים למחצה לפיקוח על כוח והתעשייה האופטית, כולל תעשיית תאורת ה־LED המודרנית, אותן דיודות הפולטות אור בספקטרום צר בעת מעבר זרם חשמלי. חברות יפניות אחרות, Shin-Etsu Chemical ו־ SUMCO שולטות ב־60% מתעשיית הוואפר, הבסיס שעליו מניחים את המעבדים למחצה.
חברה יפנית נוספת שולטת בחומרים קלים הנחוצים לציפוי הוואפרים (שמם לקוח מצורתם, מעין ופלות למאכל). חברת אחרת, טוקיו אלקטרון, מחזיקה נתח גדול בייצור הציוד ההכרחי למפעלי הצ'יפים, כלומר מי שרוצה להקים מפעל למעבדים למחצה זקוק לציוד הבסיסי שהיא מייצרת. למרות האמור, יפן, שהייתה הגדולה בעולם בשנות ה־80 בתחום הצ'יפים, הוכתה בידי האמריקאיות, הקוריאניות, הטאיווניות, ועתה כבר אין לה שום חברה בעשירייה הפותחת הבינלאומית. ההסכם בין יפן וארה"ב אמור להפיח חיים בתעשייה היפנית בתחום האלקטרוניקה הסופר־מודרנית. שלטונות ארה"ב ויפן, אף שהן פועלות באווירה כלכלית פתוחה ותחרותית, לכאורה, ינסו לנתב את שרשרת האספקה כך שלסין יהיה ממש פחות. לא זו בלבד, כדי להילחם בתעשיית הרכב החשמלי הסיני והמצברים החיוניים לכך, הקימו היפנים לפני פחות מחודש איגוד של 55 יצרני מצברים. הם יודעים לאן השוק הולך ומה הוא צריך, ושיתוף פעולה ביניהם יהיה לטובת העניין.
אירופה נגד "ממשלות זרות"
גם אירופה אינה יושבת מהצד. נציבות האיחוד החלה להכין הצעת החלטה של כללים למניעת השתלטות על חברות אירופיות חיוניות בידי חברות בבעלות או שליטה של ממשלות זרות, הכוונה היא לסין, אך מבלי לציין את שמה. האירופים, החוששים מייבוש ההזרמות של סין ליבשת המקרטעת כלכלית, נוקטים לשון זהירה. בהולנד, שתי חברות בתחום המוליכים למחצה, המעבדים החכמים: NXP, הפועלת ב־35 מדינות כולל סין, ו־AMSL, הנסחרת בהולנד ובנאסד"ק ומייצרת ציוד המשתמש בקרני לייזר זעירות שמאפשרות את מזעור ייצור הזיכרונות על וואפרים. בשנת 2015 נגנבו בידי עובדים בחברה־ בת שלה בעמק הסיליקון בארה"ב סודות לתכנון ולייצור מכונות לאופטימיזציה של הייצור של הצ'יפים. לא ברור כיצד ואם ההולנדים יצייתו לדרישות החרם האמריקאיות מול סין.
רשות ני"ע האמריקאית הוציאה לקראת סוף מרץ הוראה חדשה הדורשת מכל החברות הזרות הנסחרות בארה"ב להציג מסמכים על שיעור האחזקה של הממשלה בארצן, על הקשר לחברות ממשלתיות בארצן ועל יכולת ההשפעה של הממשלה על פעילותן. הכוונה היא לחברות הענק הסיניות הנסחרות בארה"ב. חברות יצטרכו להציג מסמכים המוכיחים כי הן אינן בבעלות או בשליטה של ממשלה זרה, כלומר הממשל הסיני. כן יחויבו הסינים להציג מי מחברי הדירקטוריון בחברות הסיניות הנסחרות הוא חבר המפלגה הקומוניסטית. למעשה האמריקאים מנסים לחסום את המשך ההתרחבות הסינית בארה"ב. ברור שחברות סיניות יתקשו לעמוד בכל הדרישות, בייחוד אם יש להן סבסוד ממשלתי לפיתוח ענף טכנולוגי זה או אחר. הסינים מסבסדים תעשיות טכנולוגיות מתקדמות, אין להם ברירה אם הם מבקשים להשיג גם עליונות צבאית בים סין ובאוקיינוסים ההודי והשקט. אין פלא שארה"ב הטילה קנסות וסנקציות על חברת הטלקומוניקציה הסינית ZTE בעוון מכירת טכנולוגיה אמריקאית לאיראן.
האמריקאים, שראו בעיניים כלות כיצד הסינים נטלו את הבכורה בתעשיית הדור החמישי של הטלפונים החכמים וציוד השידור שלהם, החליטו לנטרל את החברה הסינית המובילה בתחום - וואווי (Huawei) - שמכירותיה כבר יורדות בגלל החרם האמריקאי, בטענה שהציוד מכיל ציוד ריגול. האמריקאים והיפנים החלו לעבוד מיד בהשקעות אדירות כדי להוביל את הדור הבא - ה־6G. תחום נוסף שבו התקדמו הסינים מהר יותר מהאמריקאים הוא תחום הבינה המלאכותית, AI. לאחר עשרות שנים של הנהגה בתחום הטכנולוגי, האמריקאים, שהביאו לעולם את המחשבים (כולל האישיים), את האינטרנט (כולל גוגל), את הטלפון הנייד והחכם (כולל האייפון של אפל), את הרשתות החברתיות שהפכו לפלטפורמה עסקית (כולל פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר), רואים כי בתחומים חדשניים הם נשארו מאחור, למשל בהובלה של הסינים במערכת תשלומים באמצעות יישומונים של הנייד החכם, לקראת משק דיגיטלי חסר שטרות.
בחזרה לווהאן
הסינים השיקו במרץ תוכנית חומש שעיקרה הבשלה של הטכנולוגיה הדיגיטלית, כולל בלוקצ'ין, ביג דאטה, בינה מלאכותית ושירותי ענן. הממשלה מתכוונת לסבסד בשעור ניכר את תעשיית המעבדים למחצה, שם סין נמצאת מאחור (ועתה מנועה מלקבל סיוע מערבי). למרבה האירוניה, הסינים מקימים מפעל מוליכים למחצה בווהאן, מקור נגיף הקורונה, והם מקווים כי משם ייוושעו, כולל ישועה עבור חברת וואווי, המנועה לפי דרישת הממשל לרכוש צ'יפים מארה"ב ומיצרניות מערביות מבוססות טכנולוגיה מערבית בתחום. במרץ גברו ההגבלות תחת ממשלו של ביידן על וואווי ועל עוד חברות סיניות ברשימת מסכנות הביטחון הלאומי של ארה"ב.
האמריקאים לומדים בדרך הקשה את תוצאות תאוות הבצע של השיטה הקפיטליסטית שלהם. הם צירפו את סין לחברה בארגון הסחר העולמי בדצמבר 2001. אז הם חשבו לעצמם שמדובר בהזדמנות למכור לסינים העניים המרודים והנבערים מדעת את כל העולה על רוחם וכן להקים מפעלים אדירים של עשרות ומאות אלפי עובדים שיספקו סחורה זולה לארה"ב ולמערב. הסינים, בסבלנות של נמלה, למדו את דרכי הייצור, הניהול, הכספים - כולל מאזנים ודוחות - את הבנקאות, התכנון, הבינוי, הטכנולוגיה, התעופה וייצור כלי רכב עם שותפות מערביות, ואחר כך הפכו לעצמאים בייצור מטוסים, רקטות, לוויינים ו־GPS.
האמריקאים חגגו בתחילה את פתיחת השווקים החדשים, בהמשך לא הסכימו להעביר טכנולוגיה לסינים. אחר כך זה היה תנאי להסכמת הסינים לאפשר הקמת מפעלים מערביים. ההעתקות של הסינים היו מדויקות, גם באמצעות מאות אלפי סטודנטים שנשלחו ללמוד את כל סודות המעצמה. כל הסודות הכמוסים נחשפו, בשם החופש האקדמי, בפני סטודנטים חרוצים וחכמים שנשלחו למשימתם בעיקר בידי ממשלתם. הם, הסינים, שיפרו תהליכים מעבר למקור. בתוך 40 שנה קם הגולם על יוצרו, שהיה שקוע בתאוות גידול ברווחים והענקת משכורות עתק למנהלים, ומשך את השטיח מתחת לרגלי המעצמה שהתעוררה באיחור מתרדמת אילי ההון.
משבר הקורונה הבהיר לאמריקאים כי הם זקוקים לציוד סיני בכל התחומים כדי לבלום את מגיפת הקורונה, כן, מאותה מדינה קומוניסטית נחשלת עד לפני 40 שנה.
עוד האמריקאים משפשפים עיניהם כלא מאמינים, והסינים כובשים בגסות את ים סין באמצעות הקמת מנחתים ונמלים, משתלטים על צוקים זעירים שהפכו לאיים בשליטה סינית המאיימים על כל מדינות האזור, ובעתיד גם על נתיבי הסחר של שני שלישים מהסחר העולמי. הסינים גם הפעילו באמצעות בת חסותם קוריאה הצפונית איום על מדינות מערביות בדרום מזרח אסיה כמו יפן ואף מאיימים על היבשת האמריקאית. עכשיו, באיחור, האמריקאים, העסוקים במלחמה בנגיף הקורונה שמקורו בסין, מבינים כי צבת נכרכה סביב צווארם בחוכמה סינית מדודה ואטית, איום טכנולוגי ואיום צבאי כאחד.
אין בכתוב כדי להמליץ לחלוטין על מניות המוזכרות בכתבה, קיימת אפשרות שכותב המאמר מחזיק בני"ע של חברות המוזכרות לעיל.