הקו המחבר בין הרצועה לגדה: הימים האחרונים מזכירים את ערב מבצע צוק איתן

מאז שנת 2014 קולו של מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, לא נשמע ולא בכדי. איש המסתורין, שנפצע וחזר מעולם המתים לאחר לפחות חמישה ניסיונות של ישראל לחסלו, מעדיף להישאר מאחורי הקלעים, שומר בקנאות על חשאיות מוחלטת. אמירה שלו נחשבת כאירוע מיוחד שנבחר בקפידה על מנת להעביר מסר, שיותר מאשר מכוון לישראל כאיום מיועד לפלסטינים כדי לעודד אותם להמשיך בהסלמה במזרח ירושלים וביהודה ושומרון. בכל הקשור אליו, שום דבר אינו מתרחש במקרה, וההצהרה שלו הייתה מתואמת עם הנהגת חמאס ברצועת עזה.

דף, כאמור, שומר על דממת אלחוט זה שבע שנים. גם באירועים גדולים יותר מאלה שהתרחשו השבוע בשייח' ג'ראח, על רקע הכוונה לפנות משפחות פלסטיניות מבתיהן לטובת יהודים, או לפני כן באירועי שער שכם. היציאה שלו השבוע מעולמות הדממה ממחישה את הנחישות של חמאס לנסות להבעיר את השטח והיא בבחינת ניסיון נוסף לספק חומר תבערה לפלסטינים במזרח ירושלים וביו"ש - צאו לרחובות, המשיכו בעימותים עם כוחות הביטחון הישראליים ובצעו פיגועים, עד שהשריפות הקטנות בשטח תהפוכנה למדורה של הסלמה וחוסר יציבות.

לשם בדיוק חמאס מכוון, והמידע גם עולה בחומרים המודיעיניים של מערכת הביטחון, כשביטול הבחירות לרשות הפלסטינית מספק זרז נוסף. במשך שנים ארוכות מנסה חמאס להדליק את השטח בזירה הפלסטינית הרחק מעזה. את הנקודות שמאבד ארגון הטרור ברצועה, כמי שאינו מוביל מאבק מזוין מול ישראל, רוצים קברניטיו להרוויח באמצעות פגיעה בישראל והחלשת הרשות הפלסטינית, בלי לשלם את המחיר שישראל הייתה גובה מהם במאבק ישיר. רווח נקי בלי הפסד.

בשנים האחרונות הניסיונות הללו לא צלחו, וחמאס נכשל פעם אחר פעם. גם בתקופות מתוחות במיוחד, שבהן נרשם רצף של פיגועים בשטח והיה נראה כאילו עוד שנייה הכל מתפרץ, ההמון הפלסטיני נשאר בבית ולא יצא לרחובות.

למרות הנתק המדיני בין ירושלים ורמאללה, שאף לווה בתקופה ארוכה ללא תיאום ביטחוני, נשמר אינטרס משותף אחד בין ישראל והרשות הפלסטינית: הסלמה ביהודה ושומרון משרתת רק את חמאס. לפיכך, בניסיון לשמור על היציבות, מתנהלים גם עכשיו מגעים בין ישראל לרשות בניסיון לייצב את המצב.

אבו מאזן אומנם הטיל את האשמה לביטול הבחירות לרשות על ישראל, בשל האיסור לקיים אותן גם במזרח ירושלים, אבל הוא ואנשיו הקפידו שלא למתוח את החבל יתר על המידה. גם במערכת הביטחון לא בדיוק נכנסו למרה שחורה לאחר ביטולן של הבחירות, כאשר עליית חמאס לשלטון גם בשטחי יהודה ושומרון מהווה תסריט שחור, שהיה משנה מקצה לקצה את תמונת המצב בשטח. אגב, במערכת הביטחון נערכו לאחרונה במרץ גם לתרחיש הזה.

אנרגיות אחרות
במידה רבה, ניתן לאפיין את הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון כנמר של נייר. הרבה איומים ושאגות קרב, אבל יכולת מבצעית לא גבוהה. שנים של פעילות מבצעית מוצלחת של צה"ל ויכולת מודיעינית מרשימה של השב"כ, יחד עם אינטרס משותף מובהק של ישראל והרשות הפלסטינית, ריסקו את תשתיות הטרור המאורגנות של חמאס בשטח.

לא במקרה, גם כאשר מתרחשים פיגועים חמורים כמו זה שבוצע השבוע בצומת תפוח, הם נולדים מתוך התארגנויות מקומיות בכפרים הפלסטיניים, עם או בלי הכוונה, סיוע ומימון של חמאס מרחוק. מבחינה מודיעינית, לעתים למערכת הביטחון קשה יותר דווקא להתמודד עם הפיגועים הללו, שבפעמים רבות התכנון שלהם מותיר פחות חתימה מודיעינית, אבל ברמה המקצועית הם רחוקים מאוד מהיכולות המבצעיות של ארגוני הטרור, במציאות שהייתה כאן לפני מבצע חומת מגן.

אין בכך כדי לומר שחמאס אינו מסוגל להצליח להוציא פיגועים מתוכננים ומורכבים שתוצאותיהם עלולות להיות קשות הרבה יותר, אך בהסתכלות מלמעלה, אין להשוות את היכולת המבצעית שלו כיום ביו"ש, למה שהיה לו פעם - בתשתיות הצבאיות, ביכולות הפיקוד והשליטה, במעבדות נפץ ועוד. במצב הזה, אין זה מפתיע שהאמצעי העיקרי שבו רוצה חמאס להדליק את אש ההסלמה הוא הרחוב הפלסטיני.

אבל החודש האחרון מדיף הפעם ריח שונה, ופוטנציאל ההסלמה מורגש בשטח. במזרח ירושלים חמאס מזהה אנרגיות אחרות, התלכדות של מחאה על בסיס לאומני בשייח' ג'ראח ושל התקוממות על רקע דתי בשער שכם, כשבנוסף תמיד אפשר להוסיף קיסם למדורה מעצם העלאת סוגיית הר הבית. לכך מתווסף ביטול הבחירות, כך שגם אם בחמאס לא תכננו את המהלכים מראש, נראה כי הם מסתערים על ההזדמנות לערער את היציבות כמוצאי שלל רב, והשבוע שוגר למערכה קלף חזק כמוחמד דף.