תארו לעצמכם שבעידן הדינוזאורים, כלומר לפני שנה וחצי, היה מישהו ניגש אליכם ואומר לכם שמנהיג הציונות הדתית יהיה ראש ממשלת ישראל, עוד בימינו. אחר-כך הוא היה מוסיף שלא מדובר בממשלת ימין קיצוני כלשהי, אלא ממשלת אחדות לאומית שתשתרע מירכתי השמאל עד קצה הימין, ממשלה שלא תפגע בסטטוס קוו, לא תתעסק בעניינים מדיניים, לא תהרוס ולא תבנה, רק תרפא. ממשלה שתתנפל על השסע החברתי במאמץ לאחות אותו. ממשלה שתמחק מהלכסיקון את המונח "שמאלנים בוגדים" אבל גם את הקריאה "ימנים פאשיסטים". ממשלה שתזכיר לנו שאנחנו עם אחד. ממשלה שלא תשנא, לא תפלג, לא תשקר ולא תתחפר. ממשלה שלא יהיה בה פולחן אישיות. ממשלה בה מרכיביה יתאחדו סביב עקרון-על אחד בלבד: המדינה לפני הכל. הייתם מאמינים לאמירה כזו?
אז יש סיכוי שזה קורה עכשיו. יש מצב שנפתלי בנט יהיה בקרוב ראש הממשלה לשנתיים, ברוטציה עם יאיר לפיד. יש סיכוי שהכאוס הפוליטי-שלטוני-משפטי-מוסרי בו אנו חיים עוד מעט שלוש שנים, עומד בפני סיום. יש סיכוי שיהיה לישראל תקציב מדינה. יש סיכוי שהתקפות האמוק הבריוניות על כל מוסדותיה של הדמוקרטיה ייפסקו. יש סיכוי שנירגע קצת. יש סיכוי שניזכר שהמשותף בינינו רב מהמפריד ושכולנו בסופו של דבר שותפים לאותו גורל.
כן, יש סיכוי כזה ואנחנו נמצאים כפסע מהאפשרות שזה יקרה. לא בטוח שזה יצליח, לא בטוח שזה ימריא, לא בטוח שזה יחזיק מעמד, אבל אסור לנו לא לנסות. אין לנו את הפריבילגיה לתת למה שקורה עכשיו להימשך באין מפריע. כולנו, ימין ושמאל, יהודים וערבים, חילונים וחרדים, אשכנזים וספרדים, צריכים להטות שכם אחת ולהילחם על המדינה שלנו. ממשלת האחדות הנרקמת עכשיו בין חלק גדול ממפלגות הכנסת, היא הסיכוי היחיד, ואולי האחרון, שנצליח.
הביביסטים מתנפלים עכשיו בשיניים, ציפורניים, קלשונים ואלות על האפשרות הזו. הם נחרדים מהעובדה שבנט עומד להפר כמה הבטחות. שומו שמיים, באמת. המחנה שמקדש את תרבות השקר, הפך לנוטר האמת. רק הבוקר, כשאמרתי לינון מגל ברדיו 103 שרק לפני כמה ימים בנימין נתניהו התייצב במליאת הכנסת וקרא בקולו לנפתלי בנט להצטרף אליו ולהיות ראשון ברוטציה, מגל ענה לי את התשובה מקפיאת הדם הבאה: "כן, אבל הוא לא התכוון".
המחנה הזה, שמתנפל עכשיו על בנט כי הוא מפר הבטחות לבוחר, הפך את השקר לאמת. את הנוכלות לאמנות. כמה מחבריו הנלעגים ביותר מסתובבים עכשיו בין האולפנים ומסתערים בחמת זעם על האפשרות שרע"מ תשתף פעולה עם ממשלת השינוי. כששואלים אותם מה עם נתניהו, שהסכים לוותר אפילו על עליית יהודים להר הבית כדי שסמוטריץ' ייאות לשבת עם עבאס, הם מכחישים. זה לא קרה. להד"מ. "אבל בנט".
בעניין בנט: כל הקמפיין הוא הדגיש שהוא בא להחליף את נתניהו. כל הקמפיין הוא הדגיש שימינה תרכיב את הממשלה הבאה. כל הקמפיין הוא הדגיש שהמטרה העליונה שלו, בכל מקרה, בכל מצב ובכל מזג אוויר, היא למנוע בחירות חמישיות. אחר-כך הוא בא והודיע לנתניהו שימינה עומדת לפקודתו וסרה למרותו. רק תביא ממשלה. אבל נתניהו לא הביא ממשלה, כי אף אחד כבר לא מאמין למילה אחת היוצאת מפיו. הוא מיצה את תרבות השקר והגדיש את סאת הנוכלות. מסביבו מתגודדים החרדים, חרדים לניתוקם האפשרי מפטמות השלטון, והחסידים שטופי המוח. זה מה שנשאר.
אז בנט מקים עכשיו את ממשלת האחדות והשינוי. אני מצדיע לו על כך. הוא ייכנס להיסטוריה פעמיים: ראש הממשלה הראשון בישראל עם כיפה סרוגה, בן הציונות הדתית. זה אירוע ענק. על הדרך, הוא גם ישתייך לקבוצה של מנהיגים פטריוטים אמיצים, מכל קצווי הקשת הפוליטית, שהחליטו להגיד למשפחה שהשתכנעה שיש לה מדינה, "עד כאן". ישראל אינה מונרכיה. המדינה גדולה ממנהיגיה. יש גבול לכל תעלול.
זעקות השבר על "הפרת ההבטחה" של בנט בהקמת הממשלה תמוהות במיוחד, בעיקר לאור העובדה שאף אחד מהפרשנים או הביביסטים הנבגדים הללו לא צפצף כשאדם בשם בני גנץ ירק בפרצופם של בוחריו ונכנס לממשלה עם נתניהו, כי האמין לשקרים שזה הרעיף עליו. אז, זה היה בסדר. גנץ, שהצהיר אלף פעמים שלא יישב עם הנאשם, הפר את ההבטחה הזו ברגל גסה כי האמין שזה לטובת המדינה. גם אני תמכתי בצעד הזה, עם כאבי בטן עצומים.
המסקנה המתבקשת היא שכדי להנציח את שלטון נתניהו, מותר להפר הבטחות. כדי לסיים את שלטון נתניהו, אסור. ולנתניהו, בכל מקרה, מותר לשקר, לרמות, לנכלל ולהפר הבטחות לכל צורך שהוא. להכשיר את מנסור עבאס ("הוא לא אמר את זה בקולו"!!), להציע רוטציה לבנט ("הוא לא התכוון לקיים את זה"!). לנתניהו מותר הכל.
אז זהו, שלא. שאגו שופרים כי נגמר. זה נגמר. מסע השקרים והצביעות הסתיים. הציבור לא מטומטם. בנימין נתניהו לא הצליח להקים ממשלה 4 פעמים רצופות. הוא צריך לפנות את מקומו. ליישם את דרישותיו מאהוד אולמרט. הממשלה שתקום לא מסכנת את הימין, וגם לא את השמאל. היא תהיה ממשלה פריטטית. לא יינקטו בה יוזמות מדיניות. לא ייפגע הסטטוס קוו. תהיה לה עבודה רבה בתחומים אחרים, בהם רובנו נמצאים על אותה בלטה.
הכלכלה, החברה, השסע הפנימי, המשילות, רפורמות במערכת המשפט (אני מקווה שהשמאל יבין שהן נחוצות). הגיע הזמן להפסיק לשקר. הגיע הזמן להעמיד את ישראל לפני הכל. אין מנהיג שגדול מהמדינה בראשה הוא עומד. גם אם נדמה היה לכם, או לנתניהו, שישראל אבודה בלעדיו, זו טעות. ישראל שגשגה לפניו ותתקיים גם אחריו. עם קצת פחות שנאה, עם קצת פחות הסתה, עם קצת פחות שיסוי וקצת פחות שקרים. כי אמת דיברנו.