1. הדרום הפרוע: שני האירועים החריגים שאירעו בצומת שוקת בנגב, בסמוך ליישובי הפזורה הבדואית, שבהם הוציאו פורעים נהגת מרכבה והציתו אותו, ורגמו באבנים נהג על יד צומת לקייה, לא הפתיעו כנראה את המשטרה. כבר תקופה ארוכה שכבישי הדרום הפכו למערב פרוע. מי שנוהגים בכבישים האלה בלילה מסכנים את חייהם. מעשי השוד שמתבצעים בכבישי הדרום אינם חדשים, כמו גם מרוצי מכוניות ומרוצי אופנועים שנערכים עליהם. על פי הערכות, הפשיעה הבדואית בדרום מסיבה לישראל נזק של כשבעה מיליארד שקלים בשנה.
במחוז הדרומי של המשטרה הקימו יחידות מיוחדות לטיפול בפשיעה. בין השאר גייסה המשטרה 70 שוטרים כדי להתמודד עם הפשיעה בדרום. היחידות המיוחדות הצליחו להגיע להישגים ותפסו כנופיות שעסקו בגניבות תחמושת, ואפילו דלק סילוני, מה שמעיד על כמה עמוקה הפשיעה באזור.
כשרוצים להתמודד עם פשיעה בדרך יעילה שגם תביא לתוצאות, יש לכך מרשם בדוק, והוא משמר הגבול. כך נהג המפכ"ל הטרי קובי שבתאי. מיד כשנכנס לתפקידו החליט להכניס את משמר הגבול לטובא־זנגרייה, שהיה המערב הפרוע של הצפון, וכך צריך לנהוג גם ביישובי הפזורה הבדואית בדרום. לוחמי משמר הגבול יודעים לעשות את העבודה. אם הם יעשו בדרום מה שהם עשו בטובא־זנגרייה, הם יחזירו למשטרה גם את כבודה וגם את כושר ההרתעה שאבד לה.
2. אדוה דדון, כתבת החדשות של ערוץ 12 שבימים רגילים דולקת אחרי נוכלים, הוכיחה שהיא כתבת שטח מצוינת. בימים האחרונים עשתה דדון בית ספר לכמה מכתבי השטח של הערוצים האחרים, וגם לכמה מחבריה בערוץ, כשהוכיחה לצופים איך צריכה להתנהל כתבת שטח אמיתית. שידוריה של דדון ממקום נפילת הטילים באשקלון העניקו לצופים תמונת מצב שראוי שיאמצו הערוצים האחרים, ואני מתכוון לדיווח טלוויזיוני שנעשה תוך כדי תנועה.
בעוד שבמרבית הדיווחים מאירועי נפילות הטילים קיבלנו תמונת מצלמה קבועה שבמרכזה עומד הכתב, בדיווחיה של דדון נלווה אליה הצלם תוך כדי תנועה, כשהיא מגיעה לאזור נפילות הטילים, מה שאפשר לצופים לראות בתוך זמן קצר את הנזקים שגרמו הטילים. דיווחיה של דדון אפשרו לצופים בבית להתרשם מעוצמת הנפילה ומהנזק הקשה שנגרם. דדון ראויה לכל השבחים על עבודה עיתונאית מקצועית.
3. רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה בבית הספר בקצרין בשנת 2006, ונגזר עליו עונש של מאסר עולם, יזכה למשפט חוזר. מאז קום המדינה ועד היום, הורה בית המשפט העליון על קיום משפט חוזר ב־33 מקרים בלבד. רק שופט של בית המשפט העליון רשאי להורות על קיום משפט חוזר כשמדובר בעניין פלילי. בשנת 1996 הורחבו העילות לעריכת משפט חוזר. לשם כך תוקן אחד הסעיפים לחוק בתי המשפט, ובוטלה הדרישה בחוק שהראיות שיוצגו בבקשה למשפט חוזר יהיו חדשות. לפי התיקון החדש, אפשר שהראיות יהיו כאלה שלא ניתן היה להשיגן כשהתקיים המשפט, ונוספה עילה של "עיוות דין".
עמוס ברנס, שהורשע בשנת 1976 ברצח החיילת רחל הלר, היה האחרון שנקבע לו משפט חוזר. ברנס נשפט למאסר עולם ועונשו נקצב על ידי נשיא המדינה ל־12 שנות מאסר. לאחר שחרורו מהכלא, אחרי שמונה וחצי שנות מאסר, פתח ברנס במאבק כדי להשיג משפט חוזר, ונקבע לו תאריך למשפט. אלא שפרקליטות המדינה החליטה אז שלא להגיש נגד ברנס כתב אישום חדש, והוא זוכה ב־2002 בזיכוי אילם, שמשמעותו המשפטית היא זיכוי ללא שמיעת ראיות, ולכן הוא מהווה זיכוי שבו לא נקבע שהנאשם לא ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. תשע שנים לאחר זיכויו מת ברנס ממחלת הסרטן.