צה"ל נלחם בדרום, אבל העיניים נשואות גם צפונה והלחץ האמריקני הגיע מוקדם מאשר במבצעים קודמים. וכשברקע השיח על הפסקת אש, היממה הקרובה צפויה להיות מתוחה ואלימה במיוחד, מה שעשוי לדחות את הרגיעה בעוד כמה ימי לחימה לפחות.

רצף האירועים בצפון כבר אינו נראה מקרי: שלושה אירועים של ירי רקטות מלבנון, ניסיון פיגוע על הגדר ומל"ט במשולש הגבולות שבין ישראל, ירדן וסוריה, הם כבר צבר מטריד. גם בצוק איתן נורו רקטות מלבנון, אבל מאז מלחמת לבנון השנייה לא היה ירי לעבר חיפה והקריות.

במערכת הביטחון מעריכים כי מאחורי האירוע עומד ארגון פלסטיני, אבל ירי ארוך טווח מהסוג הזה לא היה מתרחש, בלי שיהיה לכל הפחות אור ירוק מחיזבאללה.

ניתן להניח שהסלמה בצפון אינה עומדת בפתח, אבל עדיין יש מי בצד השני שמעוניין שישראל תוצב תחת דילמה, ומעורבות של איראן וחיזבאללה צריכה להילקח בחשבון.

עכשיו זה הזמן שכולם מדברים על הפסקת אש, אבל במבצעים גדולים, כמו צוק איתן למשל, בניסיונות הראשונים להפסיק את האש יש סיכוי רב שזה ייקח לפחות עוד כמה ימים.

בירושלים צריכים להיות מוטרדים מאוד מהפומביות שנתן הנשיא ג'ו ביידן לכך שהאשראי של ישראל להמשיך את המבצע הסתיים. יש הבדל בין שיח שמתנהל מאחורי הקלעים לבין הודעה רשמית שבה מצהירה ארה"ב בפני העולם ששעון החול למבצע הסתיים.

עם העמדה האמריקנית או בלעדיה, מרגע שאצלנו התקבלה ההחלטה שבמבצע הזה לא תהיה כניסה קרקעית, למעשה את רוב ההישגים השיגה ישראל בימים הראשונים למבצע. הימים האחרונים כבר הפכו למורכבים יותר. עד עכשיו, במבצע הזה שלל צה"ל מחמאס, כמעט בהצלחה מלאה, את היכולת לחדור לשטח ישראל ולהילחם בשטחנו.

המכשול התת־קרקעי והמודיעין שהתפתח מאוד בשנים האחרונות סיפקו מענה מצוין לאורך הגבול היבשתי והימי. זה השאיר לחמאס את הרקטות ופצצות המרגמה, ולמרות הפגיעות בו והנזק שנגרם לו, הוא ממשיך לעשות את מה שהוא יודע מצוין.

אם הפסקת האש לא תצא אל הפועל, צה"ל כבר צריך לתכנן את השלב הבא: איך הוא מצליח לייצר לחץ נוסף על חמאס ומגיע לעוד הישגים.