ליברמן חייב לשקם את האדמה החרוכה שנותרה במגזר הציבורי

1. האוצר שלו

עוד כשהחלו המגעים הראשונים להקמת ממשלת השינוי, הקונצנזוס שהסתמן הוא שאביגדור ליברמן ישמש כשר האוצר. כל השאר, כולל המינוי של יו"ר ועדת הכספים וקבלה חוזרת של האחריות על רשות החברות הממשלתיות, הם בונוס.

ליברמן ייצא לדרך בעוצמה פוליטית השווה רק לזו שהייתה למשה כחלון עם כניסתו לאוצר. הוא יכול להגשים את השקפת עולמו, אף שבכנס עורכי הדין באילת הודה כי "אין תפקיד יותר כפוי טובה משר אוצר. מאז 1996 לא היה תקציב מדינה שלא ליוויתי אותו, ויש לנו פה אתגר ענק". אז ראשית, טוב לדעת שכל כך הרבה מועמדים חושקים בתפקיד "כפוי טובה". כנראה בכל זאת יש בו משהו.

השיחות המוקדמות שכבר ניהלתי איתו מוכיחות שיש לו השקפת עולם סדורה שהינה, אגב, הפוכה לחלוטין מזו של כחלון. בעוד כחלון ריכז את כל כוחו בתוכניות מופרכות כמו מחיר למשתכן ובזבז את הקרדיט במאבק ביוקר המחיה, ליברמן מתכוון לשמור על משמעת תקציב כאילו מדובר בתקציב משפחתו. הוא לא ייתן לגירעון לברוח ויפעיל בהקדם תוכנית לצמצמו (בעיקר באמצעות ביטול פטורים ממס וביטול הטבות סקטוריאליות).

רוצים הוכחה? ח"כ עודד פורר, המיועד לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, החל השבוע במגעים קדחתניים עם הפקידות הבכירה באוצר, ונפגש עם יוגב גרדוס, ממלא מקום ראש אגף התקציבים, ואנשי צוותו. פורר ביקש להבין את גובה ההוצאה התקציבית הנוספת הנדרשת להגשמת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בימים האחרונים. אלה כוללים, בין השאר, את הגדלת תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה, התרבות, העלייה והשיכון. הטיפול במגזר הערבי בלבד נאמד ב־30 מיליארד שקל בעשור הקרוב.

פורר נבהל לשמוע את אנשי אגף התקציבים האומרים כי מדובר בהוצאה נוספת של עשרות מיליארדי שקלים. פורר, המרכז את המו"מ הקואליציוני, הבהיר שתם עידן ממטרת הכספים, ושבכוונתו להמליץ על משמעת תקציב.

חזרה לליברמן: שם המשחק מבחינתו להבטחת הצמיחה הוא השקעות בתשתית - כבישים, גשרים, רכבות, נתיבים מהירים. הוא ריכז לא פחות מ־50 פרויקטים בתחומי התשתיות, שאמורים לצאת לדרך. כל זה ייעשה תוך הפחתה אמיתית של הרגולציה. השר המיועד פרסם קול קורא לחברות הענק בתחום התשתית לפנות אליו עם הצעות: "חברה שיכולה להוסיף מאה מקומות עבודה במפעל ונתקלת בבעיה - בואו אליי ונפתור אותה", הוא אומר.

כששואלים כיצד תצליח ממשלת הניגודים לשרוד ואיך יצלחו את המחלוקות הפוליטיות של ימין ושמאל, זה נשמע מטריד. אבל הסיפור של ליברמן והאוצר הוא דוגמה לשפע הדברים שניתן להגשים עוד לפני שמדברים על גורלה של התנחלות בהר טרשים קירח. גדעון סער למשל יעשה בתחום המשפט את מה שבנימין נתניהו הרבה לדבר עליו בשנים האחרונות, כמו הצורך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והוצאת התביעה הכללית ממנו.

ליברמן, שיחזור להיות השר האחראי על החברות הממשלתיות, חייב לשקם את האדמה החרוכה שנותרה במגזר הציבורי עוד לפני שהקואליציה תגבש את עמדתה על הסכם הגרעין האיראני. שר העבודה והרווחה המיועד יצטרך להתאמץ במיוחד כדי לצמצם משמעותית את האבטלה שזינקה בעקבות משבר הקורונה. הוא יהיה עסוק בכך במשרה מלאה, ולא יהיה לו אפילו זמן לחשוב על גורל ועדי העובדים הגדולים או ההסתדרות.

לקואליציית השינוי/איחוי יהיו מספיק נושאים לטפל בהם עוד לפני שייגעו בעניינים כמו דת ומדינה, הגרעין האיראני, יחסים עם ארה"ב ולהט"ב. יאיר לפיד, דבק האפוקסי של קואליציית השינוי, יצטרך להיות יצירתי במיוחד כדי להבטיח שבבוא העת גם הוא יגיע לכס ראש הממשלה. שרי הממשלה החדשה צריכים לזכור: אם לא תהיו תלויים האחד בשני, תהיו תלויים (מטאפורית) האחד ליד השני. אף אחד לא יספיד אתכם.

2. בלוף שכר הבכירים

סוגיית תשלומי השכר, הבונוסים והאופציות למנהלי החברות הבורסאיות צפה מחדש בימים האחרונים, בין השאר לאחר פרסום תנאי ההעסקה של שר האוצר לשעבר משה כחלון ומנכ"ל משרדו לשעבר שי באב"ד.

עלות העסקתו של כחלון בחברת האשראי החוץ־בנקאית יונט קרדיט, שבה יועסק במשרה חלקית כיו"ר, תגיע ל־8.3 מיליון שקל בשנה. באב"ד יקבל בתפקידו כמנכ"ל קבוצת הריבוע הכחול של מוטי בן משה 4 מיליון שקל "בלבד". זה כולל שכר שוטף, מענק בגובה 12 משכורות ו"מצנח זהב" בדמות הודעה מוקדמת על הפסקת העסקתו. בשני המקרים השכר המשולם גבוה ממה שמקובל לשלם גם לכישרונות נדירים של מנהלים בענף ההייטק או למנהלי בנקים גדולים.

3. נדל"ן בלי בעל בית

נתוני הימים האחרונים בשוק הנדל"ן מעידים על אובדן מוחלט של מדיניות ממשלתית. השוק איבד את השפיות, ולממשלה כבר לא אכפת מהדיור הציבורי, מהטיפול בממ"דים בעקבות מבצע שומר החומות, מהזוגות הצעירים או מהירידה החדה בהתחלות הבנייה.

המחירים עולים (4.5% בשנה האחרונה), ולא יפסיקו לעלות אלא כן מישהו יתעורר ויגבש מחדש את מדיניות הנדל"ן. המצב הנוכחי הוא מכה בעיקר לזוגות הצעירים. כל עוד המחיר הממוצע של דירה בת ארבעה חדרים עומד על 1.55 מיליון שקל, הסיכוי של זוג צעיר להשגת כסף לרכישתה הוא אפסי.

למי ששכח, שר השיכון הנוכחי הוא יעקב ליצמן, שהצלחתו בתפקיד מזכירה פחות או יותר את "הצלחתו" כשר הבריאות. מה שמעניין אותו הוא בעיקר קהל היעד ומענקים לפריפריה. מספר הדירות שאושרו במינהל התכנון צנח ב־2020 ב־32%, והוא נמוך ב־9,500 דירות מהיעד.
הפרקליטות הגישה נגד ליצמן המלצה להעמדה לדין, ויש להניח שהדבר מעסיק אותו הרבה יותר מהיקף התחלות הבנייה.

4. חשבון נפש

הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון, שייפתח ביום ראשון הקרוב באילת, מסמל את סוף עידן הקורונה והחזרה לשפיות. על פי נתוני הלשכה, בכנס ישתתפו 700 רואי חשבון, ואילו בכנס יולי ייקחו חלק 1,000 רואי חשבון. יחד עם בני המשפחות מדובר באלפי משתתפים הממלאים את בתי המלון באילת, שהפכה לעיר מקלט לנופשים על חשבון הטיסות לחו"ל.

"כנס אילת השנה עמוס מאוד, ולא נשאר חדר פנוי באף בית מלון. אין הרבה נסיעות לחו"ל, ואילת הפכה למבוקשת. ניצלנו את כל החדרים הפנויים, וכעת אנחנו מתכוננים להצלחת הצד המקצועי של הכנס", אומרת איריס שטרק, שתסיים את תפקידה כנשיאת לשכת רואי חשבון בישראל באוקטובר הקרוב.

רואי החשבון לקחו חלק מרכזי ביישום תוכניות הסיוע במשבר הקורונה. האם גורמי המקצוע קיבלו את המלצותיכם?
"רואי החשבון אכן ניצבו בחזית יישום כלי הסיוע וגם בהגדרת צורכי הלקוחות. קובעי המדיניות ביקשו לשמוע את חוות דעתנו המקצועית בנוגע להפעלת תוכניות הסיוע וקבלת נתונים ואישורים בכל הקשור לפעילות העסקית, מחזורי העסקים והיקף הפעילות. טיפלנו גם במלכ"רים וגם בעסקים שביקשו עזרה בנושא פחת על השקעות. בוועדות הכנסת כמו הכספים, כלכלה, חוקה ורווחה, וגם מול הרשויות האחרות, קיבלנו הרבה רוח גבית ביחס לעמדותינו המקצועיות. יצרנו אחידות ושקיפות כדי להקל על עסקים בקבלת הסיוע".

האם נתקלתם בבירוקרטיה או שהרגולטורים זרמו איתכם?
"אף שהליכי החקיקה היו מורכבים והיו הרבה סימני שאלה, הטיפול היה מהיר. בזכות זה פרסמנו חוזרים וחוות דעת לכל רואי החשבון כדי לסייע ללקוחות למצות זכויות. הרגולטורים זרמו איתנו בנושא ההמלצות, חל"ת ומענק מעסיקים. אבל בכל זאת יש עדיין דברים שחייבים לתקן: צריך לאשר רטרואקטיבית את הזכאות למענקים לכל העסקים שלא היו מסוגלים לטפל בזמן אמת בהגשת הבקשות. לוח הזמנים היה צפוף בגלל העומס. הקורונה היא אסון שקורה פעם במאה שנה, וצריך לעשות צעד נוסף לקראת העסקים".

מה עמדתך בנושא הפיצוי לעסקים שנפגעו במבצע בעזה?
"הירי פגע לא רק בטווח של 40 ק"מ אלא גם בערים במרכז כמו תל אביב, רעננה או רמת גן. המלחמה השליכה על עסקים כמו אולמות אירועים, ואני אומרת את זה מניסיון אישי. עמדתי היא שמעבר לפיצוי של מס רכוש, חייבים לכלול במתווה הפיצוי גם מענקי הקורונה לעסקים שנפגעו, כמו פיצוי על שכר עבודה או פיצוי על אובדן רווחים עתידיים".

ענף ראיית החשבון סובל ממחסור חמור בבעלי מקצוע. איך מטפלים במצב?
"הקורונה והסיטואציה סביבה הגדילו את הביקוש לרואי חשבון, והמקצוע עבר רפורמה שהציבה אותנו בקדמת הבמה. המל"ג ומועצת רואי החשבון אישרו תוכנית לקיצור הלימודים מארבע לשלוש שנים, ועלות שכר הלימוד הוזלה. תוכנית הלימודים השתנתה ועברה לממוקדת מסים, ביטוח לאומי ותקינה ישראלית. יש עלייה של 50%־100% ברמת הנרשמים למקצוע, ובשלוש השנים הקרובות נראה את התוצאות. כבר בשנה הזאת הייתה עלייה של 30% בבוגרי המקצוע, כולל בנות יעקב מהמגזר החרדי. הדור הצעיר רוצה היום את הכל מהר, תוך שמירה על האיכות. אחוז המעבר בבחינות עלה מאוד, אף שלא הורדנו את הרמה. עד שצורכי הביקוש יסופקו, השכר בענף עולה, וזה חלק מתהליך טבעי. רואי החשבון הם משאב מוגבל".