בנימין נתניהו מחזיק בשיא של אורך הכהונה של ראש ממשלה ישראלי: 15 שנים במצטבר. הוא גם בעל משך הכהונה השלישי באורכו מבין מנהיגי ה־OECD. מקדימים אותו רק נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאוחז בשלטון כ־18 שנים, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שמכהנת בתפקיד 16 שנים.
אין כמו אש הנקמה. לכל מי שמבקשים להחליף את ראש הממשלה יש מכנה משותף: בטן מלאה ורצון לראות את נתניהו במפלתו. פוליטיקאים מקצועיים נוהגים להתנער מהטענה שהמהלכים שלהם נובעים גם מחשבונות אישיים, אבל רשימת נפגעי נתניהו ב־15 השנים שבהן הוא מכהן כראש ממשלה הולכת וגדלה, מה שהביא את כולם לחבור יחד כדי להביא לסיום כהונתו. קבלו רשימה חלקית.
• אביגדור ליברמן הכיר לראשונה את נתניהו כשהאחרון חזר ארצה אחרי שהיה שגריר ישראל באו"ם והתמודד בשנת 1988 על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. בין השניים התפתחה חברות אישית, וליברמן ליווה את נתניהו כעשור. כאשר נתניהו נבחר ליו"ר הליכוד בבחירות המקדימות בשנת 1993, הוא מינה את ליברמן למנכ"ל התנועה. שלוש שנים אחר כך, כאשר נתניהו נבחר לראשות הממשלה, הוא מינה את ליברמן למנכ"ל משרדו.
כשנה לאחר שפרש מתפקיד מנכ"ל המשרד, הקים ליברמן את מפלגתו החדשה ישראל ביתנו. הוא נימק אז את צעדו בכך שנתניהו ראה בו נטל אלקטורלי. בהמשך שירת ליברמן כשר התשתיות הלאומיות, כסגן ראש ממשלה, כשר החוץ וכשר הביטחון.
כשנתניהו שב לתפקיד ראש הממשלה בשנת 2009, התגלעו בין השניים אינסוף ריבים ומחלוקות, כשליברמן אינו חוסך את שבט לשונו מנתניהו. הוא טען בין השאר שנתניהו נכנע לחרדים ומוביל למדינת הלכה. באוזני מקורביו הוא האשים את נתניהו בכך שיזם לכאורה פרסומים הנוגעים לילדיו, ושדרש מפרקליטות המדינה לחקור אותו בפרשת ישראל ביתנו.
את מקומה של החברות בין השניים תפסה איבה. נתניהו טען שליברמן, המתגורר שנים רבות בהתנחלות נוקדים, הוא שמאלני, לאחר שהמליץ בפני הנשיא על בני גנץ להקים ממשלה. ליברמן, שנותר באופוזיציה, טען שנתניהו הוא משת"פ של חמאס, שהוא אינו כשיר לכהן כראש ממשלה, ושהוא יגנוב את הבחירות ויתבצר בבלפור.
המחלוקת הפוליטית בין השניים הפכה לאיבה שאינה ניתנת לגישור, לאחר שליברמן התבטא בשיחות סגורות שנתניהו "עומד מאחורי שבע תלונות אנונימיות נגדי ונגד ילדיי", והוסיף כי "בקודים שלי זהו חטא שאין עליו מחילה גם ביום כיפור".
• נפתלי בנט החל לעבוד עם נתניהו כראש לשכתו בשנת 2005. מי שהביאה אותו לתפקיד הייתה איילת שקד, שעבדה כמנהלת לשכתו של נתניהו. בנט השתלב בלשכה, שימש מאוחר יותר בהתנדבות כראש המטה של נתניהו וניהל בין השאר את קמפיין הפריימריז שלו לראשות הליכוד.
בנט ושקד החליטו להתפטר מעבודתם עם נתניהו בעקבות מתיחות שנוצרה עם רעיית ראש הממשלה. מאז לא ראתה שקד לא את ביתו ולא את משרדו של נתניהו. ראש הממשלה נמנע מלפגוש אותה וללחוץ את ידה, גם לא במעמד חתימת ההסכם הקואליציוני, כשישבה במרחק פסיעה ממנו.
נתניהו התייחס תמיד בחוסר הערכה ובזלזול לבנט, וכך נהג גם כשמינה אותו לשר ביטחון. בכינוס שהיה בבקעת הירדן, הוא לעג לשר, ולקול צחוקם של הנוכחים הסביר כי מינה אותו לתפקיד רק כדי שלא יערוק לכחול לבן. "חשבתי שצריך לעשות מהלך מהיר, אז מיניתי שר ביטחון", אמר נתניהו.
• גדעון סער כיהן כמזכיר ממשלת נתניהו הראשונה במשך כחצי שנה, עד הפסדו של נתניהו בבחירות ב־1999. שנתיים אחר כך מונה סער שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת אריאל שרון הראשונה. סער העז לעשות את מה שרבים בליכוד חששו לעשות, ושילם על כך מחיר פוליטי יקר. הוא קרא באוקטובר 2019 להקדים את הפריימריז בליכוד, ולראש הממשלה קרא להתפטר מתפקידו, לאחר שנתניהו נקלע לקשיים בהקמת ממשלה חדשה.
קריאתו של סער, והעובדה שהעז להתמודד בפריימריז מול ראש הממשלה המכהן גרמו לכך שנתניהו נמנע מלמנות אותו לתפקיד שר, למרות המיקום הגבוה שאליו הצליח להגיע ברשימת הליכוד, ואף על פי שסער נחשב אחד משרי החינוך הטובים שהיו בישראל. גם הפופולריות שצבר סער בליכוד לא הועילה לו, ובתחילת חודש דצמבר 2020 הוא פרש מהליכוד והקים את מפלגת תקווה חדשה.
סער עמד בהתחייבותו לבוחריו וסירב להיענות לקריאותיו של נתניהו "לחזור הביתה לליכוד". הוא הבהיר שאם נתניהו יפנה את הדרך, ניתן יהיה להקים במהירות ממשלה בראשות חבר אחר מהליכוד.
• יועז הנדל הגיע לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה לאחר שכתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" בנושאי פוליטיקה, צבא וציונות. הוא נאלץ להתפטר מתפקידו, יחד עם צבי האוזר, שכיהן כמזכיר הממשלה, לאחר שחשף את פרשת ההטרדות של נתן אשל, ראש הסגל של נתניהו.
השניים פנו לאלוף יוחנן לוקר, שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, והביאו לידיעתו מעשים חמורים שבהם היה מעורב אשל, שצילם את אחת מעובדות הלשכה צילומים מביכים באמצעות טלפון נייד מתחת לחצאית. כל השלושה שילמו מחיר אישי כבד. הנדל הורחק כמעט מיד וגורש מהלשכה, על האוזר נכפתה פרישה בסוף אותה קדנציה, ולוקר לא מונה למפקד חיל האוויר, תפקיד שעליו הוא התמודד.
• יאיר לפיד, האיש שהתמודד בבחירות לכנסת ה־19 תחת הססמה "איפה הכסף?", זכה לכהן בממשלתו של נתניהו, כשמפלגתו יש עתיד גרפה הישג מרשים והפכה למפלגה השנייה בגודלה. באמצע חודש מרץ 2013 הוא מונה לתפקיד שר האוצר, אבל בתחילת חודש דצמבר 2014 פוטר בידי נתניהו ביחד עם ציפי לבני, בנימוק שהשניים תקפו אותו ואת הממשלה שבראשותו. לפיד, מצדו, האשים את נתניהו בפחדנות ובאיבוד עשתונות, וקרא לו לנהוג באחריות ולהפסיק לגרור את צה"ל ולוחמיו למערכת הבחירות ולצרכיו הפוליטיים.
• גם עם הרמטכ"ל ה־20 של צה"ל רא"ל (מיל') בני גנץ, לא צלחה דרכו של נתניהו. הגדרת תפקידו של גנץ כשר הביטחון וראש הממשלה החליפי התבררה כחסרת משמעות. ב־20 באפריל 2020 חתמו השניים על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, שעל פיה ישמש נתניהו בשנה וחצי הראשונות כראש ממשלה, ובשנה וחצי שלאחר מכן ישמש גנץ בתפקיד, ועד אז ישמש כראש ממשלה חליפי, כשכהונת הכנסת תקוצר לשלוש שנים.
אלא שכמעט מיד לאחר חתימת ההסכם התברר לגנץ שסיכוייו להתמנות לראש ממשלה אינם קיימים, לנוכח העובדה שנתניהו נקט כל תרגיל אפשרי על מנת להתנער מההסכם. לאחר שברור היה כי רוטציה לא תהיה, כל מה שנותר לגנץ היה לתקוף את נתניהו, ולומר שהוא לא מאמין לו לאחר שהוליך אותו שולל.
