לממשלת השינוי של ישראל מצפים אתגרים לא פשוטים, החלטות קשות והכרעות קריטיות בחזית מדיניות החוץ ובמיוחד בכל הקשור ליחסים עם הבית הלבן ועם צמרת הממשל של הנשיא ג'ו ביידן. עצם הקמתה של ממשלה חדשה ונוכחותו של ראש ממשלה חדש הם כבר התפתחות חשובה ביותר שאמורה להניב לישראל תשואות יפות.
הוכחה ניצחת ליחסים העכורים עם הבית הלבן תרם לא אחר מאשר ראש הממשלה היוצא. בנאום שנשא בטקס חילופי הגברי בראשות המוסד, הצהיר נתניהו כי ישראל תמשיך במדיניותה נגד התגרענותה של איראן, "גם אם המדיניות תיצור חיכוכים עם ארה"ב". נתניהו טעה טעות כפולה, שכן כבר כעת קיימים חיכוכים בין ישראל לממשל ביידן בכל הנוגע למדיניות כלפי איראן ולעתיד הסכם הגרעין. זה לא סוד.
ישראל הבהירה לנשיא ג'ו ביידן עצמו ולשר החוץ אנתוני בלינקן באופן תקיף וחד־משמעי את התנגדותה הנחרצת לחידושו של הסכם הגרעין עם איראן, הנדון זה שבועות אחדים במגעים עקיפים בין ארה"ב ועמיתותיה המערביות לבין איראן. ראש המוסד היוצא יוסי כהן קיים לפני שבועות אחדים שיחה ארוכה עם ביידן בבית הלבן וסקר בפניו בפירוט את הסכנות מחידוש הסכם הגרעין, לא רק לישראל - אלא לאזור ולעולם החופשי. לא נראה שלהתרעות של ישראל ישנה השפעה כלשהי על עמדת ארה"ב ועל מה שמצטייר כהשתוקקותה לחדש את הסכם הגרעין.
יש לציין כי ישראל אינה לבדה בחששה מפני איראן גרעינית, כשאפילו מדינה מערבית מרכזית פנתה לא מכבר לישראל וחיזקה אותה במאמציה להשפיע על ארה"ב שלא להיחפז בניסיונה לחדש את הסכם הגרעין.
הצהרת ההתרסה של נתניהו על חיכוכים עם ארה"ב בנושא עתיד הסכם הגרעין השתמעה כמעט כאזהרה לבית הלבן. נתניהו הוכיח שהוא איננו מסוגל נפשית ומדינית להתנהל בענווה מול נשיא ידידותי, שאהדתו לישראל, תמיכה בצרכיה ודאגה לאינטרסים שלה אינן תולדה של מניעים פוליטיים אלא טבועות בדמו. כבר לפני שנים רבות הצהיר ביידן כי "אין צורך להיות יהודי כדי להיות ציוני, ואני ציוני". נכון ששאיפת הבית הלבן והצמרת המדינית של ממשל ביידן לחידוש הסכם הגרעין היא מהלך המנוגד טוטלית למדיניותה של ישראל, אבל מבחינת האמריקאים מדובר קודם כל במהלך המוחק החלטה של הנשיא הקודם דונלד טראמפ, שנוא נפשם. ביידן ויועציו גם מבטיחים שבמסגרת חידוש ההסכם הם ימנעו מאיראן להגיע לאפשרות מעשית לפתח ולייצר נשק גרעיני.
ישראל, מטבע הדברים, מפקפקת בהבטחה. אבל זה לא מצדיק ולא מעניק רשות לזלזל בידידות האמיתית שרוכש ביידן למדינת ישראל ולעם היהודי. אהדה ותמיכה מצד נשיא ארה"ב הן נכס מדיני הדורש ומחייב התנהלות זהירה, חשיבה ארוכת טווח וחשוב לא פחות, התרחקות ממניעים אישיים. בדיוק התכונות שנתגלו כחסרות לנתניהו מאז כניסת ביידן לבית הלבן. "נתניהו פשוט לא מסוגל להשתחרר מהערצתו לדונלד טראמפ", אמר בכיר יהודי הידוע דווקא כאחד מדוברי מחנה הימין בקהילה. "קשה לו, לנתניהו, להשלים עם תבוסתו של ידידו הגדול ולהכיר במציאות החדשה של עידן ביידן".
ממשלה חדשה בישראל מהווה גם בשורה משמחת ומעודדת ביותר לרוב הגדול והמכריע של יהדות ארה"ב. אין זה סוד שנתניהו איננו אהוד בקהילה, וזאת לשון המעטה. "אם נתניהו היה רץ לכהונה או למשרה בראשות הקהילה, הוא לא היה עובר את אחוז החסימה", אומרים בכירים בקהילה. במגזרים הרפורמי והקונסרבטיבי, שהם הגדולים בקהילה בארה"ב, נתניהו הוא במעמד של אישיות בלתי רצויה.
בכירים במגזרים האלה אינם סולחים לנתניהו על שמנע וסיכל את יישומו של הסדר הנגישות לכותל המערבי. הרוב הגדול והמוביל בתפוצה בארה"ב לא אהב זאת, בלשון המעטה, ומתייחס בניכור ובריחוק מופגנים לממשלת הימין בישראל. "קרוב ל־80% מבעלי זכות הבחירה היהודיים הצביעו בעד ביידן וצהלו על מפלתו של טראמפ המאוס בעיניהם, אבל בישראל טראמפ הוא המשיח", אמר רב רפורמי מוכר ומוערך בניו יורק.
לממשלה חדשה יש סיכויים טובים לשיקום היחסים בין ישראל לקהילה בארה"ב. מדובר באתגר ובשליחות חשובים לאין ערוך. היחסים בין ישראל לקהילה הגיעו בשנתיים־שלוש האחרונות לשפל חסר תקדים, ולמעשה למציאות עגומה של שני עמים. לממשלה החדשה ממתינים בעיות ונושאים חשובים וקריטיים, ויש לקוות ששיקום היחסים עם הקהילה היהודית הגדולה בארה"ב ימוקם בראש סולם העדיפויות שלה.
בשורה התחתונה, הממשלה החדשה, בעצם כינונה וקיומה, היא פרצה מבורכת בחומת הבדידות, ההתנכרות והריחוק שנוצרו בשנים האחרונות בין ישראל לקהילה בארה"ב.