19.5.21, יום רביעי בערב: הבית הלבן הודיע שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוחח בשעות האחרונות פעם נוספת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הייתה השיחה הרביעית בין המנהיגים מתחילת המבצע בעזה. בשיחה הבהיר ביידן לנתניהו שהוא מצפה לרגיעה משמעותית עוד היום.
באותו יום, קצת יותר מאוחר. נתניהו: "אני נחוש להמשיך במבצע הזה עד שיושג היעד שלו - להחזיר את השקט והביטחון לכם, אזרחי ישראל".
למרות הלחץ, ישראל מאותתת שהיא ממשיכה במערכה והקבינט המדיני־ביטחוני לא יתכנס הערב. נתניהו לא אומר לביידן "קפוץ לי" – אבל הוא אומר לנו, במקלטים ובממ"דים - אני נחוש להמשיך. לא חשוב מה ביידן אומר – העיקר מה אני עושה. וכל העם שומע את הקולות ומריע. נתניהו מהדהד את אמירתו של בן־גוריון - או"ם שמום.
תוך כמה שעות ביידן טלפן שוב. בפעם החמישית. זקן נרגן ועקשן, לא רק ניצח את דונלד טראמפ שלנו אלא גם נודניק. לא מפסיק לצלצל. אבל כמה שעות אחרי הטלפון החמישי ביבי הנחוש והקבינט שלא התכנס הסכימו להפסקת אש בשתיים בלילה בין חמישי לשישי 20־21 במאי.
עוד התנהגות בן־גוריונית: כמו ב־1957, כאשר דוד בן־גוריון יחד עם צרפת ואנגליה חזרו מהר הביתה כי אייזנהאואר ובולגאנין נתנו אולטימטום קטן – גם ביבי הבין את גודל הרגע. והפסיק. בלי לחץ רוסי, רק ביידן מתובל במקרון וקצת א־סיסי. ביידן קיפל את הנחוש, שעדיין מאמין שימשיך כאן כראש ממשלה. הוא עומד להכריז על ניצחון גדול במלחמה קטנה. ברגע זה מקופלת בשקם יותר זקופה ממנו.
וגם בעולם שמו לב. חמאס הודיע על ניצחון יותר מהר מאשר ישראל. יש יתרון הסברתי למי שמודיע ראשון על ניצחון. ולא רק זה – התברר שממשלת השינוי שבה לחיים. שומר החומות וכל מה שקדם לו בירושלים והתחולל תוך כדי כך בכל הערים המעורבות בישראל – כל אלה לא הצליחו לדכא את רצונו של נפתלי בנט להיות ראש ממשלה ואת הנחישות של אחרים להוציא את ביבי מבלפור. לך, לך, לך. הלך.
ואז הגיע שבוע חדש: שפע אירועים – בוחרים נשיא, מקימים ממשלה, נפרדים מראש המוסד הכי מיוחצן שהיה פה, מתקינים ראש מוסד חדש, ויש מסיבות. פומפאו ואשתו וגם פרידמן ואשתו באים למסיבת הפרידה. משפחתו של ראש המוסד על הבמה (פעם לא היו חושפים אפילו אותו – היום חושפים את כל המשפחה). אף על פי שטראמפ וקושנר לא הגיעו, בכל זאת אפשר לשאול אם הוא היה ראש המוסד שלנו או שמילא תפקיד חשוב באמריקה. וגם ביבי ושרה היו, וכולם איחלו לבחור היפה שיגדל למצוות ועוד מעשים טובים ואפילו ייכנס לפוליטיקה – אחרי הכל צבר ניסיון חיוני: את הווילות והסוויטות של ג'יימס פאקר הוא כבר מכיר מבפנים. וגם מתנה ממיליארדר הוא כבר קיבל.
ויהי ערב ויהי בוקר ומתקינים ראש מוסד חדש. כל הכבוד על הפתיחות וסילוק הצנזורות הבזויות – ראשי מוסד ושב"כ מתמנים עכשיו בקול צלצולים ורעש. והנה המפקד והממונה על ראש המוסד הנכנס – ראש הממשלה היוצא אומר לפקודו החדש שהבעיה העיקרית היא איראן, ואם ביידן ינסה להתערב כי יש לו דעה שונה משלנו – אז העיקר זה מה שביבי ואנחנו רוצים, וביידן יכול לצלצל. שר הביטחון בני גנץ מעיר לביבי שאם מצפצפים על ביידן, רצוי לעשות את זה בחדר סגור ולא בהתרסה פומבית.
יש כל מיני אנשים רעים וציניים להחריד שחושדים שביבי שוב ניסה לטרפד את ממשלת השינוי, ושהוא אולי מתכוון לנקוט אי־אלו מהלכים בתחום המעשה או הדיבורים מול איראן ואויבים אחרים כדי למוטט את המבנה הרעוע שלפיד, בנט, ליברמן וסער ניסו להקים כאלטרנטיבה לממשלה של דרעי, ליצמן, אוחנה ולוין. גם רגב וכ"ץ לא הלהיבו בהקשר הזה.
ונראה שגם יש אנשים רעים כאלה מעבר לים – שכן לא עוברות שעות מעטות מאז הדירקטיבה הראשונה לראש המוסד החדש, מטלפן מזכיר ההגנה של ארה"ב ומזמין את שר הביטחון שלנו (האיש שהייתה לו זוגיות מופלאה עם ביבי במלחמת שומר החומות) לבוא בדחיפות לארה"ב. גנץ נסע בלילה (בין 2 ל־3 ביוני) ומטעמו נמסר: שר הביטחון בני גנץ המריא הלילה (רביעי) לארה"ב, שם יפגוש בכירים אמריקאים וידון איתם בנושא חבילת סיוע ביטחוני לישראל. הוא גם ידבר על איראן.
אני לא רוצה להיראות ולהישמע כחשדן קטן אמונה. בכל זאת הגרסה שלי: גנץ ידבר איתם על סיוע ביטחוני ועל המצב באיראן. אבל הם ידברו איתו בערך כך: תראה, אדוני – הבנו שעם ביבי כבר לא נסתדר. הקטע הזה שלא בא לו על נשיא דמוקרטי זה בעיקר בעיה שלכם. זה קצת פתטי אבל לא במיוחד מזיז לנו. כנראה נסתדר בלי התמיכה שלו. לכן הזמנו אותך לכאן, דחוף, כדי להגיד לך בחדר סגור כמה דברים שמטרידים אותנו. תחזור מהר הביתה ותדאג שביבי לא פותח לנו בעוד מלחמה קטנה, והפעם מול איראן, כנראה כדי לוודא שלא תקום אצלכם ממשלה חליפית.
וצר לנו שהטרחנו אותך מהרגע להרגע, אבל זה היה ממש דחוף.
בעניין של תגבור מערכי כיפת ברזל והפצצות ההן שמגיעות כמעט לכל בונקר – אלה נמצאים כרגע בתיקיית "טעון בדיקה" יחד עם כל נושא הסיוע הביטחוני שאנחנו נותנים לכם. אנחנו לא מטלפנים יותר אחרי אלא מדברים בחדר סגור לפני. נמאס לנו מהעלבונות והצפצופים הקולניים, ההתרסות וההתנצחויות הפומביות. הקטע הזה ביחסים בינינו הגיע לסיומו. סע הביתה, תשתלט על הבוס שלך. שיסתום. תרגיע ואחר כך נראה. בעניין איראן, דרך אגב, תגידו תודה אם נצליח להחזיר אותם לנקודה שבה היינו לפני שטראמפ קרע את ההסכם.
4.6.21 - גנץ חוזר הביתה בידיים ריקות ולא ברור אם שידר את המסר לביבי.
13.6.21 – ממשלה חדשה מושבעת בכנסת. ביבי עושה לביידן בקטן בפרלמנט שלנו מה שעשה לאובמה בגדול בפרלמנט שלהם. מבטל אותו, מזלזל בו, חושף את כל השיחות השקטות שבהן נטה להתקפל מול הדרישות האמריקאיות, אבל מציג את עצמו כמי שדחה אותן על הסף ושלח את האמריקאים ובמיוחד את ביידן ובלינקן לנבוח מתחת למנורה אחרת.
בנט כבר ראש ממשלה ולפיד שר החוץ, וגנץ שוב שר הביטחון. כדאי שהאחרון יעדכן את עמיתיו בשיחות שקיים בוושינגטון. בעניין איראן לא תשיגו דבר אלא אם כן תצליחו לשכנע את האמריקאים לחזור להסכם שהיה, כולל להיפטר מכל האורניום המועשר שצברו מאז שטראמפ וביבי קרעו את ההסכם, ולהעצים את הבקרה הבינלאומית על הביצוע. זה חשוב. וגם חשוב שייתנו לנו מטריית הגנה כמו שהסינים נתנו לאיראנים. אפשר לחלץ מחיר מאוד נדיב של סיוע ביטחוני מול ההתעצמות האיראנית ורשת מגננה מדינית, דיפלומטית וצבאית מול ניסיונות לפרוץ את מגבלות ההסכם. כך גם נחזיר את המפלגה הדמוקרטית לאיזון מסוים כלפינו.
כמו שאירופה הבינה שאם היא זקוקה לארה"ב בעניינים שונים עליה לתמוך בה בעניין סין ובעניין המיסוי הבינלאומי, כך ישראל צריכה להבין שאם היא זקוקה לסיוע אמריקאי קריטי, צריך להתייחס לנשיא וממשלו בכבוד רב ויותר מזה - ולהשאיר את הרעות המופלאה עם פומפאו, פרידמן וטראמפ ליוסי כהן, היורש המיועד של ביבי, שוודאי יזמין אותם למסיבה שבה יחגוג את היבחרו לראש הממשלה של ישראל.
הכותב כיהן בעבר כעורך הראשי של "מעריב"