איכשהו, נדמה שמנסים להנדס לנו את המציאות או להגזים בתפיסתה, לפחות בשני מקרים מרכזיים בהווייתנו: התחדשות הקורונה והתחדשות הממשלה. על המה והאיך נרחיב בהמשך. ובעניין המי, זה לא שום דיפ־סטייט חתרני־קונספירטיבי, כטענת הדגל של השלטון הקודם. אלה הם מפחידנים וספקנים מקצועיים, שאימצו את שיטת הרה"מ לשעבר ("עלולים להגיע לכ־10 אלף מתים"); כמה מראשי מערכת הבריאות, מפרשני המגיפות ומכתבי הבריאות, שנדחקו לפני כחודשיים מהפאנל המרכזי בחדשות.
בנושא השני, הממשלה החדשה, זהו הנ"ל לשעבר, שממשיך כדרכו להריץ הפחדות, אמיתות סרק וטענות פייק על הממשלה החדשה, באמצעות שלוחיו, מהדהדי שקריו והפחדותיו ושותפיו הפוליטיים, כולם מפסידי השלטון ומופסדי הנאותיו.
קוּ־קוּ־קוּ קורונה: קבעו לנו כבר לפני כשנה שהקורונה כאן איתנו כדי להישאר, כחלק ממציאותנו, לפחות עד שהעולם, כולל הרובד השלישי והמוחלש שלו, יצליח להתגבר עליה בעזרת חיסונים טובים, או באיזשהו כוח עליון, שפתאום מאיין את המגיפות הפוקדות את העולם לאורך ההיסטוריה. באות, מכות ונעלמות. עד אז ינסה הקוביד־19 להישאר איתנו ולהתגבר על החיסון במיני וריאנטים וגרסאות.
ממספר השבועות שבהם הנגיף ההודי, וריאנט דלתא, מרחיב את אחיזתו בעולם, כולל בישראל, גם מי שאינו אפידמיולוג מבין שההיסטריה שליוותה ועדיין מלווה אותו - מיותרת, והיא תולדת העידן הקודם של הקורונה ונזקיה. הנגיף ההודי מדביק יותר אנשים ויותר בקלות, כולל מחוסנים, אך תופעותיו יותר קלות - ואחרי כמה שבועות, בישראל שחיסנה יותר ממחצית אוכלוסייתה, מספר המאושפזים והחולים באורח קשה בקורונה (שלא לדבר על מספר המתים) לא השתנה.
אז טוב שהממשלה החדשה לא נתפסת לבהלה, ושר הבריאות ממתן חששות של חלק ממומחיו ולא חוזר להגבלות ולאיסורים שהציבור היה מורד בהם ממילא. מתחייבים רק בדיקות ופיקוח יעילים בנתב"ג, השגחה על מבודדים וקנסות גבוהים למפירי בידוד (שיצריכו, כנראה, תיקון בחקיקה); עצירת טיסות אל וממדינות אדומות וזירוז ושכנוע להרחבת חיסון בני 12־16, וכמובן, מסיכות במקומות סגורים. הכל בתקווה שהזהירות וההקפדה יעשו לנו שירות טוב יותר מהפאניקה, ההפחדות, האכיפה הגרועה והסתירות שהיו בניהול המשבר בממשל הקודם. אז אולי לא נבטל את החדרים שהזמנו לנו ולנכדותינו באי קטן ביוון.
ממ־ממש־ממשלה: הממשלה הזאת, מין ושאינו מינו, כל הקיטובים, הקצוות והאמצע, ממשיכה לתפקד ביתרון הרוב הזעום שיש לה, ולהחזיר למערכות השלטון והחוק את כבודם. במשך שבועיים ומשהו לקיומה החלו דברים לזוז ולהתקדם, בשקט, במחשבה, בלי התלהמות הצהרתית.
בתקשורת אוהבים לחזור שוב ושוב על "המוקש המסוכן" שמחכה אוטוטו לפוצץ את ההרכב הקואליציוני הרעוע. אבל למרות האופוזיציה הצעקנית, למרות שנאתם העזה של נציגי החרדים, שנותקו מפטמת השפע ומעוצמת השפעתם על מהלכי השלטון הקודם, ולמרות טירוף המערכות הפנימי של רה"מ לשעבר, שמשבש כנראה את שיקול דעתו במתקפותיו על הממשל החדש, למרות הכל יש ממשלה. והיא מפעילה קבינט ביטחוני, קבינט קורונה, וישיבות שבועיות. ומשרדיה עובדים. והמכשולים שאמורים לרסק אותה נעקפים בזהירות ובתבונה, וכנראה ייעברו או ייעקפו גם בעתיד, למרות אינסוף המחלוקות הפנימיות. ויש ויהיו גם הישגים.
הכל בשל סוג של אחדות הניגודים ומנהיגות משותפת, אחראית, מפוכחת, מודעת למגבלותיה, לאפשרויותיה ולפשרותיה. השיירה עושה ועוברת, למרות נתניהו ומרעיו ותריסר וחצי המפגינים הקבועים והצרחנים לזרא, שממשיכים להפריע ברמקולים, בזמבורות ובקללות את מנוחת שכני רה"מ בנט ברעננה, במטרה שמשפחת בנט תפונה למבצר בלפור בירושלים, כדי שיקל על עוד תריסר מפגינים צרחנים למחות שם.