הדרמה סביב חוק האזרחות עדיין לא הסתיימה ולפי שעה אין ודאות בשני צדי המתרס כיצד היא תסתיים. מטרת הקואליציה ברורה יותר וגם פשוטה יותר, לכאורה. איילת שקד, עידית סילמן, בועז טופורובסקי וזאב אלקין - כל אחד מצדו ומתוקף תפקידו - עמלים זה ימים ארוכים על הסרת המכשולים הקואליציוניים בדרך ליעד הסופי: הארכתה של הוראת שעה שנועדה לאפשר את המשכו של המצב הקיים.
אפשר להעלות הרבה טענות ותהיות סביב הסוגיה. למשל, למה המדינה לא טיפלה עד כה בסוגיה כה חשובה לביטחון ישראל, כה נפוצה וכה נפיצה, כפי שנהיה ברור לכל בשבועיים האחרונים? או למה מלכתחילה חוק יסוד: ההגירה לא עלה, לא קודם ולא חוקק. ועוד שאלה חשובה: למה שנים על גבי שנים העדיפו ממשלות ישראל את הגישה ה"חפיפניקית", שלפיה "נעבור את הגשר הזה שוב כל פעם מחדש, ונשכח ממנו שוב – עד הפעם הבאה, כששוב נצטרך להאריך את הוראת השעה".
השאלה האחרונה פחות נוחה לראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שכן הרבה לפני שהיא צריכה להיות מופנית לראש הממשלה נפתלי בנט היא צריכה להיות מופנית אליו. החל מ־2009 ובמשך יותר מעשור היו לנתניהו ממשלות ימניות לרוב (עד שנת 2015) ואף ימניות מאוד (2015־2019). לו רצה היה מעביר את חוק יסוד: ההגירה בקלות, ללא פשרות וללא ייסורים, שאותם חווים כעת חברי הממשלה הנוכחית.
במחשבה שנייה, אין טעם לשאול את נתניהו את השאלה הזאת, חבל על המאמץ. שכן, כפי שנאמר, "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". וכך, פתאום בקיץ 2021 נתניהו, הליכוד וכל גוש הימין "גילו" את "הנושא הבוער" הזה - בהיותם אופוזיציה שלא נושאת בעול קבלת ההחלטות במדינה.
כללי המשחק הפרלמנטרי אינם חדשים ומוכרים לכולם, בשני הצדדים. האופוזיציה מטבעה שואפת לאתגר את הקואליציה. גם ואולי בעיקר עם הצעות שמתאימות מאוד למפלגות הקואליציה מבחינה אידיאולוגית, כאשר ידוע מראש שהקואליציה תפיל את אותן הצעות מסיבה אחת פשוטה: הקואליציה אינה מעוניינת לקדם את חוקי האופוזיציה.
שום קואליציה סבירה וחפצת חיים לא תשחק לטובת היריבים הפוליטיים, לא תיתן להם קרדיט ולא תיגרר למגרש הלא־מתאים לה. כמה פעמים הפילו קואליציות נתניהו באופן שיטתי ושגרתי משהו חוקים רבים שמבחינה אידיאולוגית היו קרובים אל לבה או אל לבם של חלקיה? וכמה פעמים אתגרו מפלגות האופוזיציה לשעבר, ממרצ ועד יש עתיד, את החלקים הליברליים בקואליציות של נתניהו כאשר העלו להצבעה חוקים על נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד? כל המהלכים האלה כשלו מאותה סיבה בדיוק: תפקיד הקואליציה הוא ליזום ולא להיגרר. היו בהחלט מקרים שבהם שני הצדדים הגיעו להסכמות, וחוקי האופוזיציה קודמו. לרוב מדובר בחקיקה פרטית, ותמיד מדובר בהסכמות שהושגו בהידברות שקטה ולא בהצבת אולטימטומים בשידור חי.